הלכה ליום ראשון ט"ז שבט תשע"ז 12 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אליס בת רחל

הוקדש על ידי

בנה

הפסקת חשמל בשבת

שאלה: בשבת האחרונה היתה הפסקת חשמל בשכונתינו, ובמשך שש שעות לא היתה אספקת חשמל, ולאחר מכן תוקנה התקלה, והפלאטה חזרה לעבוד, האם מותר לאכול מהמאכלים שמחוממים על הפלאטה?

תשובה: בענין זה שאנו נשאלים עליו, מדובר באופן שהטכנאים של חברת החשמל יצאו ביום שבת, נסעו במכוניות, ועשו עוד הרבה מלאכות, על מנת להחזיר את זרם החשמל בשכונה, וההלכה ידועה, שהמבשל בשבת, התבשיל אסור לו לעולם. כלומר, אפילו אחרי שבת אסור לו ליהנות מהתבשיל. וגם לאנשים אחרים אסור ליהנות מהתבשיל עד מוצאי שבת. וכבר כתב הרמ"א (בהגהתו על השלחן ערוך סימן שיח), שלא רק במקרה שבישלו את המאכל בשבת אסור לאכלו, אלא הוא הדין בכל שאר מלאכות השבת, שאסור ליהנות מעשייתם ביום השבת כלל. ולכן, אם יהודי קטף פירות מן העץ בשבת, אסור לאחרים לאכול מאותם הפירות עד למוצאי שבת. וכן כל כיוצא בזה.

והנה במקרה שלפנינו, הרי נעשה מעשה הכרוך בחילול שבת, והוא תיקון החשמל, ועל ידי החילול שבת, התבשל התבשיל שעל הפלאטה, וחזר והתחמם, ואם כן לכאורה אסור ליהנות מהמאכלים הללו עד מוצאי שבת.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בכמה מקומות בספריו, ובספרו חזון עובדיה (שבת ח"ו עמוד קנח) כתב, שמאחר והדבר ידוע בזמנינו שהאויבים מקיפים עלינו מסביב, והמחבלים המרצחים האכזרים מצפים להזדמנות לפרוץ במתקפה על בתי ישראל להכות אם על בנים ח"ו, וכאשר העיר שרויה בעלטה ונבצר מכוחות הבטחון וצבא ישראל לעמוד על המשמר כראוי, הרי הדבר הוא בגדר "פיקוח נפש", והחזרת זרם החשמל לפעולה תיקנית הוא בגדר פיקוח נפש שדוחה את השבת, כמו שאמרו במסכת יומא (פה.), שנאמר "וחי בהם", "ולא שימות בהם". ולכן הטכנאים של חברת החשמל הרי הם עוסקים במצות פיקוח נפש. הלכך כל המאכלים שהתחממו אחר כך מכח מעשיהם, בהיתר התחממו, ומותרים באכילה. וזו התשובה האחרונה שהשיב מרן רבינו זצ"ל בכתב ידו בספריו הקדושים לפני שנפטר מן העולם בשנת התשע"ד. יהי רצו שנזכה לראותו בתחיית המתים במהרה.

גם בספר שמירת שבת כהלכתה (פל"ב הע' קפב) כתב שבנידון שלנו מותר ליהנות מאור החשמל מכיון שמצויים בכל עיר חולים שיש בהם סכנה, והטכנאים מתקנים את החשמל גם עבורם, והרי אי אפשר לתקן את החשמל רק בעבור החולים. נמצא אם כן שכל המלאכה שעשו הטכנאים לא היתה באיסור, ומותר ליהנות מאור החשמל ומכוחו.

לכן למעשה, במקרה שהתרחשה הפסקת חשמל בשבת, ולאחר מכן חזר אור החשמל, מותר ליהנות מאור החשמל ומחימום הפלאטה שנעשה לאחר מכן, אפילו אם המאכלים הצטננו לגמרי וחזרו והתחממו. ומרן זצ"ל האריך בזה עוד בספרו, והוכיח כן למעשה מפי סופרים וספרים.

אולם יש לציין כי אין אנו שבעי רצון מפעילותה של חברת החשמל, שבעונות הרבים עוד ארוכה הדרך עד שיתנהלו שם כל הענינים על פי ההלכה. ומאד יש להצטער על כך שבארץ ישראל, שכל כך הרבה דורות חשקו ישראל לעלות אליה בקדושה, דוקא כאן נעשה חילול ה' גדול על ידי "חברת החשמל לישראל". ויהי רצון שנזכה שה' יתברך יערה רוח טהרה ממרום על ראשי חברת החשמל והאחראים עליהם, ויזכו לעשות הכל על פי ההלכה, וזכות שמירת השבת תגן בעדינו אלף המגן.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם זה נכון שמרן זצ"ל לא אכל חמין בשבת משום חומרא? זה לא נשמע לנו נכון, אך כך אומרים כ"ו שבט תשע"ז / 22 בפברואר 2017

הגאון החקרי לב היה אוכל רק אוכל קר בשבת. מפני שלא רצה להכנס לחששות כאשר מחממים את האוכל, ועוד שהיו בזמנו חששות נוספים, של סתירת התנור שמוציאים ממנו את החמין, ועוד. אבל מרן זצ"ל לא נהג בחומרא זו מעולם, והיה אוכל אוכל חם הן בליל שבת והן בבוקר יום השבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה