הלכה ליום ראשון ד' תשרי תשע"ח 24 בספטמבר 2017

צום גדליה בשנה זו (התשע"ח)

צום גדליה הוא יום שלישי בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם, ונכבית גחלת ישראל הנשארה, ומהריגתו התגלגלה גלותם. כמו שמבואר כל זה בספר ירמיה, (פרק מ ואילך). ובשנה זו (תשע"ח), חל יום ג' בתשרי בשבת, ומכיון שאסור להתענות בשבת, נדחית התענית להיום, יום ד' בתשרי.

צום גדליה שוה מבחינה הלכתית, בכל עניניו, לשאר התעניות, ודינים אלו מבוארים אצלינו בהלכות תענית שבעה עשר בתמוז.

צום גדליה - צום דחוי
כתב רבינו ירוחם, שגדליה בן אחיקם נהרג ביום ראש השנה, ומכיון שאסור להתענות ביום ראש השנה, שהרי יום טוב הוא, תקנו להתענות למחרתו, כלומר ביום ג' בתשרי. והביא דבריו מרן בבית יוסף. (ס"ס תקמט). וכן כתב המאירי, שגדליה בן אחיקם נזכר במסכת סופרים, שנהרג ביום א' בתשרי, אלא מפני שהוא יום טוב קבעו את התענית למחרתו. וכן כתב הרד"ק.

הלכה פסוקה בידינו (באורח חיים סימן תקנט), שכאשר חל יום התענית בשבת, ומחמת כן הוא נדחה ליום ראשון, פטורים "בעלי הברית", שהם, המוהל הסנדק ואבי הבן מלהתענות. ולדוגמא, יום תענית תשעה באב שחל בשבת, הרי הוא נדחה ליום ראשון, ובעלי ברית אוכלים בו. וכן יש עוד מקרים בהם מיקלים יותר בתענית דחויה, מאשר ביום התענית ממש.

ולפיכך, לאור מה שכתב רבינו ירוחם שצום גדליה היה צריך לחול ביום ראש השנה אלא שהוא נדחה תמיד מפני יום טוב, כתב בספר טורי זהב (לרבי דוד הלוי אב בית הדין בלבוב, מגדולי נושאי כליו של מרן השלחן ערוך), שנראה לכאורה שאם יש מילה בצום גדליה, אין בעלי הברית צריכים לצום מפני שהוא צום דחוי. אלא שיש לחלק ולומר, שבדרך כלל ניכר הדבר שהתענית דחויה, ולמשל צום תשעה באב שחל בשבת, שהכל יודעים שהוא צריך לחול בשבת, ומפני כבוד השבת הוא נדחה ליום ראשון. אבל בתענית גדליה שאין הדבר ניכר שהיא דחויה, שהרי בכל שנה היא נדחית, יש לומר שאין לנהוג בה היתר לבעלי ברית. וכן חילק הגאון רבי יהודה עייאש, שמסברא נראה שאין להקל בזה בכל צום גדליה, אלא רק בתענית שהיא נדחית והכל יודעים שהיא דחויה. וכן הכריע להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

לפיכך בשנה שצום גדליה חל באמצע השבוע, דינו כדין שאר תעניות, ואסורים בעלי הברית לאכול בו.

אולם בשנה זו בלאו הכי התענית דחויה, ולכל הדעות יש להקל יותר בתענית זו מאשר בתענית אחרת. וכפי שנתבאר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה