הלכה ליום שני י' שבט תשע"ז 6 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

גיל משה בן יעל

הוקדש על ידי

הוריו

"לֶדֶר"

----------------------------------
עם כל ישראל, אנו מתפללים לרפואה שלימה עבור הגאון הגדול
רבי אהרן יהודה ליב (שטיינמן) בן גיטל פייגא בתושח"י.
שה' יתברך ישלח לו רפואה שלימה, ויאריך ימיו ושנותיו בטובה עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

----------------------------------

שאלה: מה מברכים על "לֶדֶר"?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לח.), אמרו רבותינו, "טרימא", מברכים עליה בורא פרי העץ. מאי טעמא? במלתייהו קיימי כדמעיקרא. כלומר, טרימא, שהיא מאכל העשוי מרסק תמרים, מברכים עליו בורא פרי העץ, ומה הטעם לכך? משום שהפירות נשארים אותו דבר כפי שהיו בתחילה.

ונחלקו רבותינו הראשונים מהי בדיוק ה"טרימא". לדעת רש"י, מדובר בתמרים שכתש אותם קצת, ולכן מברכים עליהם בורא פרי העץ. ומשמע מדברי רש"י, שאם כתש ומיעך אותם לגמרי, יש לברך עליהם שהכל נהיה בדברו. וכן פסק הרמ"א (בסימן רב).

אבל רבינו הרמב"ם (בפ"ח מהלכות ברכות ה"ד) פירש, שהטרימא, עשויה מתמרים, שהוציא מהם את הגרעינים, ומיעכן ביד היטב היטב עד שעשאן כעין עיסה. ובכל זאת מברכים עליה בורא פרי העץ, משום שעדיין הפירות, כלומר התמרים, נשארים במצב דומה למה שהיו בתחילה. וכן פסק מרן השלחן ערוך, "תמרים שמיעכן ביד ועשה מהם עיסה, והוציא מהם גרעיניהם, אפילו שכך, לא נשתנתה ברכתם, ומברך עליהם בורא פרי העץ".

והנה הלדר המצוי בזמנינו, (שנקרא באנגלית (Fruit leatherעושים אותו בדרך כלל ממשמשים מעוכים היטב, עד שהם נעשים כמין עיסה אחת, ומשטחים אותה עד שנעשית כמין דף. ולדעת מרן השלחן ערוך, יש לברך עליו "בורא פרי העץ", שהרי ברכת המשמש היא "בורא פרי העץ", ולכן אף על פי שמיעך את הפירות היטב, לא נשתנית ברכתם. כמו שמבואר בגמרא ובדברי הרמב"ם.

אבל לדברי רש"י, שבגמרא מדובר דוקא במקרה שלא מיעך את הפירות לגמרי, הרי שיש לברך על הלדר שהכל נהיה בדברו. ונראה שכן דעת הרמ"א. וכן המנהג פשוט אצל האשכנזים, שמברכים על הלדר "שהכל נהיה בדברו".

ובאמת שרבים מן הספרדים נהגו לברך על הלדר "שהכל נהיה בדברו", כפי דעת הרמ"א. ואף על פי שאנו פוסקים תמיד כדעת מרן השלחן ערוך, מכל מקום מאחר ויש בדבר מחלוקת הפוסקים, ומאחר וגם לדעת מרן השלחן ערוך, אם יברך על הלדר שהכל נהיה בדברו, יצא ידי חובתו, לכן נהגו לברך שהכל. וכן כתב הגאון רבינו יוסף חיים בספרו שו"ת רב פעלים (או"ח סימן כח).

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה נוהג לברך על הלדר בורא פרי העץ. וטעמו הוא, משום שאין לחשוש במקרה זה לדעת הרמ"א, שהרי לגבי לדר, גם הרמ"א יודה שאם בירך בורא פרי העץ, יצא ידי חובתו, שהרי אין זה שקר, לברך על הלדר "בורא פרי העץ", שהרי סוף סוף הוא בא מפרי העץ. ולכן להלכה למנהג הספרדים יש לברך על הלדר בורא פרי העץ, ולמנהג האשכנזים יש לברך עליו שהכל נהיה בדברו. (ראה בשו"ת יחוה דעת ח"ב סימן לה).

אולם יש מיני לדר שהם פשוטים יותר, ומיוצרים בצורה תעשייתית, ומערבים בהם חומרים שונים ומשונים, סוכר ומיני תמציות, ועליהם יש לברך שהכל נהיה בדברו לכל הדעות. כי רק על לדר שמיוצר מפירות ממש, יש לברך "בורא פרי העץ".

שאלות ותשובות על ההלכה

הראש"ל הרב יצחק יוסף אמר שמנהג מרן היה לברך על לדר שהכל, לא כמו שכתבתם! כ"ט שבט תשע"ז / 25 בפברואר 2017

מרן זצ"ל היה מברך על לדר העץ. וכן אמר הגאון הראש"ל בשיעור פרשת בשלח שנת התשע"ה. (ראה בספר השיעור השבועי עמוד קנה).

ביביע אומר ח"ז סימן כט ובחזון עובדיה מרן זצוק"ל כתב לברך על הלדר שהכל! ט"ז שבט תשע"ז / 12 בפברואר 2017

גם ביביע אומר, וגם בחזון עובדיה ט"ו בשבט (עמוד קלו) פסק כדעת מרן, לברך עליו בורא פרי העץ.

בהמשך לעניין הלדר, האם קיימת בעיה באכילתו מבחינת תולעים? הרי ידוע, שבמשמש הרבה פעמים קיימים תולעים, ובלדר שמעכו וריסקו אותו וכו', לא ניתן לבדיקה האם מתולע. י"א שבט תשע"ז / 7 בפברואר 2017

רוב המשמשים בדרך כלל אין בהם אפילו מיעוט המצוי שמתולעים. ועוד, שבלדר הם נמעכים לגמרי, ובטלים בששים. לכן מותר לאכול לדר. ולדר שהוא טבעי לגמרי, יש מחמירים לבדוק אותו באופן כללי כנגד האור, לראות אם אין שם איזה חרק. והנסיון הוכיח שאם הוא טרי, הוא נקי לגמרי.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

שמחת יום הפורים – הנהגת מרן זצ"ל בפורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו. כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ח)

-------------------------- עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של אחד מגדולי הדור, הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, אשר שקד כל ימיו על התורה ועל העבודה בדבקות, ונפטר מן העולם בלא להניח אחריו בנים, נטל כל חמודות שבעולם והלך לו. ת.נ.צ.ב.ה.  -------------------------- סעודת פורים בלילה שו......

לקריאת ההלכה

מגילת "אסתר"

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר. מגיל......

לקריאת ההלכה