הלכה ליום רביעי ה' שבט תשע"ז 1 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ז"ל

יום השנה החמישית לפטירתה
ז' בשבט תשע"ז
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בניה

הריגת כינים בשבת

שאלה: האם מותר להרוג כינים בשבת?

תשובה: אחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "נטילת נשמה", ולמשל, שחיטת בהמה בשבת כדי לאכול ממנה, אסורה מן התורה.

ובמסכת שבת (דף קז:) למדו רבותינו את איסור נטילת נשמה בשבת, מהמשכן, שבמשכן הוצרכו להרוג אילים מאדמים, כדי להשתמש בעורותיהם לצורך המשכן. ודרשו רבותינו, שדוקא בעלי חיים שהם פרים ורבים, אסור להרוג אותם בשבת, אבל בעלי חיים שאינם פרים ורבים, מותר להרוג אותם בשבת. ולפיכך, אמרו רבותינו, שמותר להרוג בשבת כינים שמצויות לפעמים בשערות הראש, הואיל והכינים הללו אינם פרות ורבות, אלא נוצרות מן הזיעה שבראש. וכן פסק רבינו הרמב"ם (פי"א מהלכות שבת), וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שטז).

והנה לפני למעלה ממאתיים שנה, התעורר אחד מגאוני איטליה, רבי יצחק למפרונטי, בספרו פחד יצחק (מערכת צידה), לענין חדש שגילו חכמי המחקר בדורו, שהכינים פרות ורבות מזכר ומנקבה ככל בעלי החיים, ולפי זה לכאורה יהיה אסור להרוג כינים בשבת. וכתב ששלח את השאלה לרבו, מהר"י בריאל, והלה השיבו, שאין לנו לשנות שום דבר מקבלות רבותינו, אפילו אם דברי החוקרים עומדים בניגוד אליהם.

גם הגאון רבי אליהו דסלר זצ"ל, בספרו מכתב מאליהו (חלק רביעי), כתב שכל הדינים המיוסדים בש"ס, קבלום רבותינו בקבלה, איש מפי איש, ונתנו טעם לכל דין לפי דרכם, ולכן, אף אם התבטל כביכול הטעם, מכל מקום הדין לא ישתנה מחמת כן. וכיוצא בזה כתב הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל בספרו שו"ת היכל יצחק (סימן כט).

ובדורינו האחרון, קמו כמה מחברים, וכתבו שחז"ל טעו בקביעתם שהכינים אינם פרות ורבות, שהרי ידוע בלי ספק כיום, שהכינים פרות ורבות. וכל רבותינו הקדושים, האמוראים והגאונים והראשונים, כולם לא ידעו דבר זה, שהכינים פרות ורבות.

אולם באמת עלינו להתבונן, שהרי כל אשה יודעת שמצויות על ראשי הילדים לעתים כינים, ובכלל זה גם ביצי כינים. ומוכח שהכינים פרות ורבות. ואי אפשר לומר שרבותינו לא ידעו מדבר זה. ועוד, שהרי רבותינו דרשו דרשה גמורה, שדוקא דבר שהוא פרה ורבה אסור להרגו, אבל דבר שלא פרה ורבה מותר להרגו. ואם כן, אם נאמר שאין בעלי חיים שנוצרים בלי פריה ורביה, נמצא שאין שום משמעות לדרשת רבותינו, שאותה בודאי קבלו איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום.

ובאמת שכבר בדברי רבותינו בפרקי דרבי אליעזר (מהדורת חורב פרק כו) מוזכר שיש ביצי כינים. וכן בספר אהל מועד לאחד מרבותינו הראשונים מוזכר שיש לכינים ביצים. גם בפירוש רש"י (מסכת עבודה זרה דף ג:) משמע שיש ביצי כינים, כפי שידוע לכולם כיום. ובכל זאת לא עלה בדעתם להכחיש את דברי חז"ל מחמת כן, ולומר שאסור להרוג כינים בשבת.

ובאמת שגם החוקרים בזמנינו מודים, שיתכן והכינים מתרבות על ידי הטלת ביצה, אבל לא ברבייה כשאר רוב בעלי החיים, על ידי זכר ונקבה, אלא הנקבה לבדה יכולה להטיל ביצים. ורבייה כזו אינה בגדר פריה ורביה כאילים ופרים ותחשים שהיו בזמן המשכן, ולפיכך מותר להרוג את הכינים בשבת גם בזמן הזה. (ויש בזה חילוקי דעות בין החוקרים בעצמם).

ובכל דברי רבותינו הראשונים, מבוארים סוגי הכינים והרמשים, שעליהם חילקו רבותינו איזה מהם הוא פרה ורבה, ואיזה אינו פרה ורבה. וכתבו את שמותיהם של אותם חרקים, בשפה הערבית ובצרפתית, ועד היום אותם חרקים קרויים בדיוק בשמות ההם. ומוכח שרבותינו הראשונים היו בקיאים בהחלט לדעת איזה מין מהחיות הקטנות הוא פרה ורבה, ואיזה אינו פרה ורבה. וכתבו על הכינים שיש בזמנינו, שאינן פרות ורבות. וכן מפורש בדברי אחד מרבותינו הקדמונים, הראבי"ה (ח"א מסכת שבת סימן קלו), שכתב שכשם שמותר להרוג את הכינים בשבת, כמו כן מותר להרוג את ביצי הכינים בשבת. ואין בדבר איסור, לא משום צידה ולא משום נטילת נשמה. ומוכח שידע ממציאות ביצי הכינים, ולא חשב לשנות את הדין מפני זה.

וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בכמה מקומות בספריו, (ובכללם בחזון עובדיה שבת, ח"ה עמוד קכח), שבכל אופן אין לזוז מפסק רבותינו בעלי התלמוד, והראשונים ומרן השלחן ערוך, ומותר להרוג כינים בשבת גם בזמן הזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה במקרה של יתושים ?
היה לי בריכה מחוץ לבית ואחריי זמן שלא ניקנו אותה המים נהיו ירוקים ופיתאום ראיתי שיש שם מן יתושים, שכל הזמן נמצאים שם, אני חושב שהם נוצרים מהליכלוך, האם אפשר להרוג אותם בשבת? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

היתושים, אסור להורגם, והם לא נוצרים מלכלוך, אלא היתושה מטילה ביצים במים, ולאחר מכן הם הופכים לזחלים, ואחר כך הם פורחים באויר.

הרב זמיר כהן שליט''א כתב שהכינים המצויות בזמננו יש סוגים שכן פרים ורבים, האם בכ''ז מותר להרג גם מהם? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

דברי הרה"ג זמיר כהן שליט"א ידועים, כי הובאו כבר לפני שנים בספרו נזר כהן. וגם מרן זצ"ל הזכירם בספרו. ועיקר דבריו נשענים על מה שנזכר בגיטין מין כינים דזכר ונקבה. אולם המעיין בגליון הש"ס שם יראה שפירוש הדברים הוא כינה שבאה מראש זכר, וכינה שבאה מראש נקבה. רק שבספר נזר כהן כתב לפרש באופן אחר, ומרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה כתב שדבריו דחוקים כפי שגם בספר נזר כהן הרגיש בכך, כי בגמרא משמע שאין שום כינה שבאה מזכר ונקבה. ואף אנו הארכנו בזה בס"ד בתשובה, והבאנו ראיות ברורות שכינים המטילות ביצים, הן אותן כינים שאמרו חז"ל שמותר להרגם, וכפי שהזכרנו גם בהלכה יומית בשם הראבי"ה.

אני שמח לשמוע שמותר להרוג כינים בשבת. אבל האם אפשר להעביר על ראש הילד מסרק כינים כדי לתפוס אותם?
אם לא, האם יש עצה אחרת לתפוס את הכינים? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

להעביר מסרק צפוף אסור. משום שיתלשו שערות בהכרח. יש אפשרות לבדוק בידיים או במין מסרגות המיועדות לכך.

האם מותר להרוג בשבת ג'וקים? מה לגבי נמלים?

לגבי ג'וקים אם הם פרים ורבים, האם מותר להרוג משום פיקוח נפש? (מדובר במקרה של תגובה היסטרית למקקים) ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

אסור להרוג חרקים בשבת. ואין בזה ענין של פיקוח נפש.

אם הכינים של היום הם אותם הכינים של חז"ל כיצד יתכן שאז היה לכינים דם כגריס שהוא 20 מ"מ, וכיום בקושי יש עשירית מכך? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

שאלה יפה היא, אולם באמת שהם שני מינים נפרדים של כינים, ומינים הרבה יש לכינים, אבל כאשר דיברו רבותינו בהיתר הריגת כינים, היתה כוונתם על כינים שבראש, כמו שכתבו התוספות בשם רבינו תם. וכן כתב בפירוש רבנו הריטב"א (שבת יב.) שמצאנו לשון מאכולת במסכת נדה (נב:) גבי כתמים, והוא מין הנקרא פוצא, ועל כרחין מאכולת דשרו בית הלל גבי שבת אינו הפוצא, דההוא פרה ורבה, ודומיא דאילים ותחשים שהיו שוחטים במשכן, ועליו אמרו שההורג פרעוש או הצד אותה חייב, אבל הפודול שהוא מזיעת אדם התירו רבנן ובית הלל, ובפרק כל היד (נדה כ:) סליקותא קטלי, ועל המסרק רגילין להרוג פודול שבראש. עכ"ל. וידוע בלשון צרפת עד הזמן הזה, שפרעוש נקרא פוצא, והוא פרה ורבה כמ"ש הריטב"א, אבל כינים שבראש המצויות בינינו נקראות בשם פודול, והוא מין כינים שרגילים להסירו ע"י מסרק, ומדינא דגמרא שרי להורגן בשבת הואיל ואינם פרים ורבים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה