הלכה ליום רביעי ה' שבט תשע"ז 1 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ז"ל

יום השנה החמישית לפטירתה
ז' בשבט תשע"ז
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בניה

הריגת כינים בשבת

שאלה: האם מותר להרוג כינים בשבת?

תשובה: אחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "נטילת נשמה", ולמשל, שחיטת בהמה בשבת כדי לאכול ממנה, אסורה מן התורה.

ובמסכת שבת (דף קז:) למדו רבותינו את איסור נטילת נשמה בשבת, מהמשכן, שבמשכן הוצרכו להרוג אילים מאדמים, כדי להשתמש בעורותיהם לצורך המשכן. ודרשו רבותינו, שדוקא בעלי חיים שהם פרים ורבים, אסור להרוג אותם בשבת, אבל בעלי חיים שאינם פרים ורבים, מותר להרוג אותם בשבת. ולפיכך, אמרו רבותינו, שמותר להרוג בשבת כינים שמצויות לפעמים בשערות הראש, הואיל והכינים הללו אינם פרות ורבות, אלא נוצרות מן הזיעה שבראש. וכן פסק רבינו הרמב"ם (פי"א מהלכות שבת), וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שטז).

והנה לפני למעלה ממאתיים שנה, התעורר אחד מגאוני איטליה, רבי יצחק למפרונטי, בספרו פחד יצחק (מערכת צידה), לענין חדש שגילו חכמי המחקר בדורו, שהכינים פרות ורבות מזכר ומנקבה ככל בעלי החיים, ולפי זה לכאורה יהיה אסור להרוג כינים בשבת. וכתב ששלח את השאלה לרבו, מהר"י בריאל, והלה השיבו, שאין לנו לשנות שום דבר מקבלות רבותינו, אפילו אם דברי החוקרים עומדים בניגוד אליהם.

גם הגאון רבי אליהו דסלר זצ"ל, בספרו מכתב מאליהו (חלק רביעי), כתב שכל הדינים המיוסדים בש"ס, קבלום רבותינו בקבלה, איש מפי איש, ונתנו טעם לכל דין לפי דרכם, ולכן, אף אם התבטל כביכול הטעם, מכל מקום הדין לא ישתנה מחמת כן. וכיוצא בזה כתב הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל בספרו שו"ת היכל יצחק (סימן כט).

ובדורינו האחרון, קמו כמה מחברים, וכתבו שחז"ל טעו בקביעתם שהכינים אינם פרות ורבות, שהרי ידוע בלי ספק כיום, שהכינים פרות ורבות. וכל רבותינו הקדושים, האמוראים והגאונים והראשונים, כולם לא ידעו דבר זה, שהכינים פרות ורבות.

אולם באמת עלינו להתבונן, שהרי כל אשה יודעת שמצויות על ראשי הילדים לעתים כינים, ובכלל זה גם ביצי כינים. ומוכח שהכינים פרות ורבות. ואי אפשר לומר שרבותינו לא ידעו מדבר זה. ועוד, שהרי רבותינו דרשו דרשה גמורה, שדוקא דבר שהוא פרה ורבה אסור להרגו, אבל דבר שלא פרה ורבה מותר להרגו. ואם כן, אם נאמר שאין בעלי חיים שנוצרים בלי פריה ורביה, נמצא שאין שום משמעות לדרשת רבותינו, שאותה בודאי קבלו איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום.

ובאמת שכבר בדברי רבותינו בפרקי דרבי אליעזר (מהדורת חורב פרק כו) מוזכר שיש ביצי כינים. וכן בספר אהל מועד לאחד מרבותינו הראשונים מוזכר שיש לכינים ביצים. גם בפירוש רש"י (מסכת עבודה זרה דף ג:) משמע שיש ביצי כינים, כפי שידוע לכולם כיום. ובכל זאת לא עלה בדעתם להכחיש את דברי חז"ל מחמת כן, ולומר שאסור להרוג כינים בשבת.

ובאמת שגם החוקרים בזמנינו מודים, שיתכן והכינים מתרבות על ידי הטלת ביצה, אבל לא ברבייה כשאר רוב בעלי החיים, על ידי זכר ונקבה, אלא הנקבה לבדה יכולה להטיל ביצים. ורבייה כזו אינה בגדר פריה ורביה כאילים ופרים ותחשים שהיו בזמן המשכן, ולפיכך מותר להרוג את הכינים בשבת גם בזמן הזה. (ויש בזה חילוקי דעות בין החוקרים בעצמם).

ובכל דברי רבותינו הראשונים, מבוארים סוגי הכינים והרמשים, שעליהם חילקו רבותינו איזה מהם הוא פרה ורבה, ואיזה אינו פרה ורבה. וכתבו את שמותיהם של אותם חרקים, בשפה הערבית ובצרפתית, ועד היום אותם חרקים קרויים בדיוק בשמות ההם. ומוכח שרבותינו הראשונים היו בקיאים בהחלט לדעת איזה מין מהחיות הקטנות הוא פרה ורבה, ואיזה אינו פרה ורבה. וכתבו על הכינים שיש בזמנינו, שאינן פרות ורבות. וכן מפורש בדברי אחד מרבותינו הקדמונים, הראבי"ה (ח"א מסכת שבת סימן קלו), שכתב שכשם שמותר להרוג את הכינים בשבת, כמו כן מותר להרוג את ביצי הכינים בשבת. ואין בדבר איסור, לא משום צידה ולא משום נטילת נשמה. ומוכח שידע ממציאות ביצי הכינים, ולא חשב לשנות את הדין מפני זה.

וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בכמה מקומות בספריו, (ובכללם בחזון עובדיה שבת, ח"ה עמוד קכח), שבכל אופן אין לזוז מפסק רבותינו בעלי התלמוד, והראשונים ומרן השלחן ערוך, ומותר להרוג כינים בשבת גם בזמן הזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה במקרה של יתושים ?
היה לי בריכה מחוץ לבית ואחריי זמן שלא ניקנו אותה המים נהיו ירוקים ופיתאום ראיתי שיש שם מן יתושים, שכל הזמן נמצאים שם, אני חושב שהם נוצרים מהליכלוך, האם אפשר להרוג אותם בשבת? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

היתושים, אסור להורגם, והם לא נוצרים מלכלוך, אלא היתושה מטילה ביצים במים, ולאחר מכן הם הופכים לזחלים, ואחר כך הם פורחים באויר.

הרב זמיר כהן שליט''א כתב שהכינים המצויות בזמננו יש סוגים שכן פרים ורבים, האם בכ''ז מותר להרג גם מהם? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

דברי הרה"ג זמיר כהן שליט"א ידועים, כי הובאו כבר לפני שנים בספרו נזר כהן. וגם מרן זצ"ל הזכירם בספרו. ועיקר דבריו נשענים על מה שנזכר בגיטין מין כינים דזכר ונקבה. אולם המעיין בגליון הש"ס שם יראה שפירוש הדברים הוא כינה שבאה מראש זכר, וכינה שבאה מראש נקבה. רק שבספר נזר כהן כתב לפרש באופן אחר, ומרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה כתב שדבריו דחוקים כפי שגם בספר נזר כהן הרגיש בכך, כי בגמרא משמע שאין שום כינה שבאה מזכר ונקבה. ואף אנו הארכנו בזה בס"ד בתשובה, והבאנו ראיות ברורות שכינים המטילות ביצים, הן אותן כינים שאמרו חז"ל שמותר להרגם, וכפי שהזכרנו גם בהלכה יומית בשם הראבי"ה.

אני שמח לשמוע שמותר להרוג כינים בשבת. אבל האם אפשר להעביר על ראש הילד מסרק כינים כדי לתפוס אותם?
אם לא, האם יש עצה אחרת לתפוס את הכינים? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

להעביר מסרק צפוף אסור. משום שיתלשו שערות בהכרח. יש אפשרות לבדוק בידיים או במין מסרגות המיועדות לכך.

האם מותר להרוג בשבת ג'וקים? מה לגבי נמלים?

לגבי ג'וקים אם הם פרים ורבים, האם מותר להרוג משום פיקוח נפש? (מדובר במקרה של תגובה היסטרית למקקים) ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

אסור להרוג חרקים בשבת. ואין בזה ענין של פיקוח נפש.

אם הכינים של היום הם אותם הכינים של חז"ל כיצד יתכן שאז היה לכינים דם כגריס שהוא 20 מ"מ, וכיום בקושי יש עשירית מכך? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

שאלה יפה היא, אולם באמת שהם שני מינים נפרדים של כינים, ומינים הרבה יש לכינים, אבל כאשר דיברו רבותינו בהיתר הריגת כינים, היתה כוונתם על כינים שבראש, כמו שכתבו התוספות בשם רבינו תם. וכן כתב בפירוש רבנו הריטב"א (שבת יב.) שמצאנו לשון מאכולת במסכת נדה (נב:) גבי כתמים, והוא מין הנקרא פוצא, ועל כרחין מאכולת דשרו בית הלל גבי שבת אינו הפוצא, דההוא פרה ורבה, ודומיא דאילים ותחשים שהיו שוחטים במשכן, ועליו אמרו שההורג פרעוש או הצד אותה חייב, אבל הפודול שהוא מזיעת אדם התירו רבנן ובית הלל, ובפרק כל היד (נדה כ:) סליקותא קטלי, ועל המסרק רגילין להרוג פודול שבראש. עכ"ל. וידוע בלשון צרפת עד הזמן הזה, שפרעוש נקרא פוצא, והוא פרה ורבה כמ"ש הריטב"א, אבל כינים שבראש המצויות בינינו נקראות בשם פודול, והוא מין כינים שרגילים להסירו ע"י מסרק, ומדינא דגמרא שרי להורגן בשבת הואיל ואינם פרים ורבים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

שמחת יום הפורים – הנהגת מרן זצ"ל בפורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו. כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ח)

-------------------------- עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של אחד מגדולי הדור, הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, אשר שקד כל ימיו על התורה ועל העבודה בדבקות, ונפטר מן העולם בלא להניח אחריו בנים, נטל כל חמודות שבעולם והלך לו. ת.נ.צ.ב.ה.  -------------------------- סעודת פורים בלילה שו......

לקריאת ההלכה

מגילת "אסתר"

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר. מגיל......

לקריאת ההלכה