הלכה ליום שני ט"ו חשון תשפ"א 2 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

רוח ה׳ תנחינו בגן עדן הוא וכל בני ישראל השוכבים עימו.
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

הריגת כינים בשבת

שאלה: האם מותר להרוג כינים בשבת?

תשובה: אחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "נטילת נשמה", ולמשל, שחיטת בהמה בשבת כדי לאכול ממנה, אסורה מן התורה.

ובמסכת שבת (דף קז:) למדו רבותינו את איסור נטילת נשמה בשבת, מהמשכן, שבמשכן הוצרכו להרוג אילים מאדמים, כדי להשתמש בעורותיהם לצורך המשכן. ודרשו רבותינו, שדוקא בעלי חיים שהם פרים ורבים, אסור להרוג אותם בשבת, אבל בעלי חיים שאינם פרים ורבים, מותר להרוג אותם בשבת. ולפיכך, אמרו רבותינו, שמותר להרוג בשבת כינים שמצויות לפעמים בשערות הראש, הואיל והכינים הללו אינם פרות ורבות, אלא נוצרות מן הזיעה שבראש. וכן פסק רבינו הרמב"ם (פי"א מהלכות שבת), וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שטז).

והנה לפני למעלה ממאתיים שנה, התעורר אחד מגאוני איטליה, רבי יצחק למפרונטי, בספרו פחד יצחק (מערכת צידה), לענין חדש שגילו חכמי המחקר בדורו, שהכינים פרות ורבות מזכר ומנקבה ככל בעלי החיים, ולפי זה לכאורה יהיה אסור להרוג כינים בשבת. וכתב ששלח את השאלה לרבו, מהר"י בריאל, והלה השיבו, שאין לנו לשנות שום דבר מקבלות רבותינו, אפילו אם דברי החוקרים עומדים בניגוד אליהם.

גם הגאון רבי אליהו דסלר זצ"ל, בספרו מכתב מאליהו (חלק רביעי), כתב שכל הדינים המיוסדים בש"ס, קבלום רבותינו בקבלה, איש מפי איש, ונתנו טעם לכל דין לפי דרכם, ולכן, אף אם התבטל כביכול הטעם, מכל מקום הדין לא ישתנה מחמת כן. וכיוצא בזה כתב הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל בספרו שו"ת היכל יצחק (סימן כט).

ובדורינו האחרון, קמו כמה מחברים, וכתבו שחז"ל טעו בקביעתם שהכינים אינם פרות ורבות, שהרי ידוע בלי ספק כיום, שהכינים פרות ורבות. וכל רבותינו הקדושים, האמוראים והגאונים והראשונים, כולם לא ידעו דבר זה, שהכינים פרות ורבות.

אולם באמת עלינו להתבונן, שהרי כל אשה יודעת שמצויות על ראשי הילדים לעתים כינים, ובכלל זה גם ביצי כינים. ומוכח שהכינים פרות ורבות. ואי אפשר לומר שרבותינו לא ידעו מדבר זה. ועוד, שהרי רבותינו דרשו דרשה גמורה, שדוקא דבר שהוא פרה ורבה אסור להרגו, אבל דבר שלא פרה ורבה מותר להרגו. ואם כן, אם נאמר שאין בעלי חיים שנוצרים בלי פריה ורביה, נמצא שאין שום משמעות לדרשת רבותינו, שאותה בודאי קבלו איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום.

ובאמת שכבר בדברי רבותינו בפרקי דרבי אליעזר (מהדורת חורב פרק כו) מוזכר שיש ביצי כינים. וכן בספר אהל מועד לאחד מרבותינו הראשונים מוזכר שיש לכינים ביצים. גם בפירוש רש"י (מסכת עבודה זרה דף ג:) משמע שיש ביצי כינים, כפי שידוע לכולם כיום. ובכל זאת לא עלה בדעתם להכחיש את דברי חז"ל מחמת כן, ולומר שאסור להרוג כינים בשבת.

ובאמת שגם החוקרים בזמנינו מודים, שיתכן והכינים מתרבות על ידי הטלת ביצה, אבל לא ברבייה כשאר רוב בעלי החיים, על ידי זכר ונקבה, אלא הנקבה לבדה יכולה להטיל ביצים. ורבייה כזו אינה בגדר פריה ורביה כאילים ופרים ותחשים שהיו בזמן המשכן, ולפיכך מותר להרוג את הכינים בשבת גם בזמן הזה. (ויש בזה חילוקי דעות בין החוקרים בעצמם).

ובכל דברי רבותינו הראשונים, מבוארים סוגי הכינים והרמשים, שעליהם חילקו רבותינו איזה מהם הוא פרה ורבה, ואיזה אינו פרה ורבה. וכתבו את שמותיהם של אותם חרקים, בשפה הערבית ובצרפתית, ועד היום אותם חרקים קרויים בדיוק בשמות ההם. ומוכח שרבותינו הראשונים היו בקיאים בהחלט לדעת איזה מין מהחיות הקטנות הוא פרה ורבה, ואיזה אינו פרה ורבה. וכתבו על הכינים שיש בזמנינו, שאינן פרות ורבות. וכן מפורש בדברי אחד מרבותינו הקדמונים, הראבי"ה (ח"א מסכת שבת סימן קלו), שכתב שכשם שמותר להרוג את הכינים בשבת, כמו כן מותר להרוג את ביצי הכינים בשבת. ואין בדבר איסור, לא משום צידה ולא משום נטילת נשמה. ומוכח שידע ממציאות ביצי הכינים, ולא חשב לשנות את הדין מפני זה.

וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בכמה מקומות בספריו, (ובכללם בחזון עובדיה שבת, ח"ה עמוד קכח), שבכל אופן אין לזוז מפסק רבותינו בעלי התלמוד, והראשונים ומרן השלחן ערוך, ומותר להרוג כינים בשבת גם בזמן הזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה במקרה של יתושים ?
היה לי בריכה מחוץ לבית ואחריי זמן שלא ניקנו אותה המים נהיו ירוקים ופיתאום ראיתי שיש שם מן יתושים, שכל הזמן נמצאים שם, אני חושב שהם נוצרים מהליכלוך, האם אפשר להרוג אותם בשבת? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

היתושים, אסור להורגם, והם לא נוצרים מלכלוך, אלא היתושה מטילה ביצים במים, ולאחר מכן הם הופכים לזחלים, ואחר כך הם פורחים באויר.

הרב זמיר כהן שליט''א כתב שהכינים המצויות בזמננו יש סוגים שכן פרים ורבים, האם בכ''ז מותר להרג גם מהם? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

דברי הרה"ג זמיר כהן שליט"א ידועים, כי הובאו כבר לפני שנים בספרו נזר כהן. וגם מרן זצ"ל הזכירם בספרו. ועיקר דבריו נשענים על מה שנזכר בגיטין מין כינים דזכר ונקבה. אולם המעיין בגליון הש"ס שם יראה שפירוש הדברים הוא כינה שבאה מראש זכר, וכינה שבאה מראש נקבה. רק שבספר נזר כהן כתב לפרש באופן אחר, ומרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה כתב שדבריו דחוקים כפי שגם בספר נזר כהן הרגיש בכך, כי בגמרא משמע שאין שום כינה שבאה מזכר ונקבה. ואף אנו הארכנו בזה בס"ד בתשובה, והבאנו ראיות ברורות שכינים המטילות ביצים, הן אותן כינים שאמרו חז"ל שמותר להרגם, וכפי שהזכרנו גם בהלכה יומית בשם הראבי"ה.

אני שמח לשמוע שמותר להרוג כינים בשבת. אבל האם אפשר להעביר על ראש הילד מסרק כינים כדי לתפוס אותם?
אם לא, האם יש עצה אחרת לתפוס את הכינים? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

להעביר מסרק צפוף אסור. משום שיתלשו שערות בהכרח. יש אפשרות לבדוק בידיים או במין מסרגות המיועדות לכך.

האם מותר להרוג בשבת ג'וקים? מה לגבי נמלים?

לגבי ג'וקים אם הם פרים ורבים, האם מותר להרוג משום פיקוח נפש? (מדובר במקרה של תגובה היסטרית למקקים) ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

אסור להרוג חרקים בשבת. ואין בזה ענין של פיקוח נפש.

אם הכינים של היום הם אותם הכינים של חז"ל כיצד יתכן שאז היה לכינים דם כגריס שהוא 20 מ"מ, וכיום בקושי יש עשירית מכך? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

שאלה יפה היא, אולם באמת שהם שני מינים נפרדים של כינים, ומינים הרבה יש לכינים, אבל כאשר דיברו רבותינו בהיתר הריגת כינים, היתה כוונתם על כינים שבראש, כמו שכתבו התוספות בשם רבינו תם. וכן כתב בפירוש רבנו הריטב"א (שבת יב.) שמצאנו לשון מאכולת במסכת נדה (נב:) גבי כתמים, והוא מין הנקרא פוצא, ועל כרחין מאכולת דשרו בית הלל גבי שבת אינו הפוצא, דההוא פרה ורבה, ודומיא דאילים ותחשים שהיו שוחטים במשכן, ועליו אמרו שההורג פרעוש או הצד אותה חייב, אבל הפודול שהוא מזיעת אדם התירו רבנן ובית הלל, ובפרק כל היד (נדה כ:) סליקותא קטלי, ועל המסרק רגילין להרוג פודול שבראש. עכ"ל. וידוע בלשון צרפת עד הזמן הזה, שפרעוש נקרא פוצא, והוא פרה ורבה כמ"ש הריטב"א, אבל כינים שבראש המצויות בינינו נקראות בשם פודול, והוא מין כינים שרגילים להסירו ע"י מסרק, ומדינא דגמרא שרי להורגן בשבת הואיל ואינם פרים ורבים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות הקודמות, ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. ולמדנו עד עתה שלשה סוגי מוקצה: "כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי שמיועד למלאכות המותרות בשבת, כגון מזלגות, סכינים, וכדומה. שמותר לטלטלם לצורך כלשהו בשבת. אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם. &qu......

לקריאת ההלכה