הלכה ליום רביעי י"ג טבת תשע"ז 11 בינואר 2017

שאלה: האם עיור יכול לעלות לתורה?

תשובה: העולה לתורה, ומברך לפני ואחרי הקריאה, עליו לקרוא בעצמו בתורה. ואם הוא אינו רוצה לקרוא בעצמו בתורה לפני הציבור, מפני שאינו בקי בטעמי המקרא וכדומה, השליח ציבור קורא בתורה, והעולה לתורה חייב לקרוא ביחד איתו בלחש את כל הפסוקים.

ומעתה לגבי השאלה שלפנינו. הנה אדם שהוא עיור, הרי הוא אינו יכול לקרוא בתורה בעצמו, מפני שהוא אינו רואה את הספר תורה. וכן דעת הרבה מרבותינו הראשונים, שפסקו שמטעם זה, אין להעלות אדם עיור לתורה. וכן מרן השלחן ערוך (סימן קלט סעיף ג) פסק שמן הדין אין להעלות אדם עיור (סומא) לתורה.

לעומת זאת לדעת רבינו בעל האשכול, ניתן להעלות עיור לתורה, מפני שהעיור יכול לצאת ידי חובת הקריאה, כשהוא שומע אותה מפיו של השליח ציבור. אולם כאמור, מרן השלחן ערוך פסק כדעת הפוסקים האסורים על עיור לעלות לתורה.

והנה לכאורה, מאחר וקבלנו עלינו את הוראות מרן השלחן ערוך, אם כן אין להעלות עיור לתורה, הלכה למעשה. אולם בשו"ת משאת בנימין (סימן סב) להגאון רבי בנימין סלניק, שחי סמוך לזמן מרן השלחן ערוך, כתב לדון בזה, מאחר ולעת זקנתו, הגאון בעל משאת בנימין בעצמו, נעשה עיור, (כי "חשכו הרואות בארובות", כלומר העיניים), והוא בתשובתו, הביא את דברי מרן השלחן ערוך, והשיג עליהם, וערך את דבריו בסגנון מליצי, ונביא מקצת מהם:

"בענין אם סומא יכול לעלות ולקרות בתורה, המאסף לכל המחנות, הגאון והמופלג בדורו מוהר"ר יוסף קארו נשמתו עדן, בספר הבית יוסף שלו, ליקט ואסף לכל הדעות, ושקל וערך, והעלה לאיסורא, שאינו רשאי לעלות לתורה בין המנויים, ואני אמרתי, כי זה עתה לעת זקנתי חשכו הרואות בארובות, ותכהנה עיני מראות, ולפי אשר עלתה במחשבה של הרב ז"ל, לגרשני מלהסתפח בנחלת ה' ותורת אמת חיי עולם, לבלתי אחשב במספר המנויים לעלות, ולכן אמרתי וגמרתי בלבי חלילה לי מלעזוב את דרך עץ החיים ומלאחוז בענפיה, אהבתי זאת התעודה מימי קדם קדמתה, משפטה ודתה, וגם לעת זקנתי בל אשליכה, ובה אתהלכה, ואפתח בדבר הלכה, לראות על מה עשה לי הרב ככה"...

ובסיכום כתב, שלא שמענו לדברי מרן השלחן ערוך בדין זה. וכן הגאון רבי חיים פלאג'י בספר חיים (סימן יא) כתב שבאיזמיר, אף על פי שנהגו בכל הדינים כדברי מרן השלחן ערוך, מכל מקום בענין זה לא נהגו כדעת מרן, והיו מעלים עיור לתורה. וכן האריכו בזה עוד מגדולי הפוסקים.

ולמעשה, העיד הגאון הראשון לציון מהר"ר יצחק יוסף שליט"א, שבצעירותו ראה בעיניו, שהיה חזן אחד, ושמו ר' מרדכי חלפון ז"ל, שהיה נעים זמירות ישראל, והיה הולך ברגל ביום השבת, כדי לשמוע את מרן זצ"ל מקריא את ברכת הכהנים בנעימה, והוא היה עיור בשתי עיניו. ומרן זצ"ל היה מעלה אותו לספר תורה, והיה סומך על דברי בעל האשכול שהזכרנו, מפני שהדבר עלול לגרום לאדם שאינו רואה בשני עיניו, לעגמת נפש עצומה. וידוע, שמי שסובל ואינו רואה בעיניו, הרי זה אחד הדברים הקשים ביותר לאדם, וממילא הוא נעצב אל לבו מאד, ואסור לנו להחמיר עליו שלא להעלותו לתורה, אלא נוכל לסמוך על דברי בעל האשכול. וכן נוהגים בבתי מדרשות הנוהגים על פי פסקי מרן הקדוש זצ"ל, שאף על פי שכמעט בכל דבר אין אנו זזים מפסק מרן השלחן ערוך, מכל מקום בענין זה, הנוגע לכבודו של העיור, ולשמחו מיגונו, מאחר ויש לנו את בעל האשכול לסמוך עליו, ובהצטרף דעת פוסקים אחרים כפי שהזכרנו, העיקר שיש להקל בדבר, ומעלים את העיור לתורה. ובפרט ביום שמחת תורה, שכל הציבור עולה לתורה, שאז יש להקל בדבר יותר.

שאלות ותשובות על ההלכה

ביביע אומר פסק שלא לעלות (מהחלקים האחרונים של הספר) 19 Tevet 5777 / 17 ינואר 2017

ובכל זאת כתב בגליון בכתב יד קדשו, שבמקום צורך היקל בדבר. כלומר, מעיקר הדין ראוי יותר שלא להעלות. אבל אם יש בזה עגמת נפש יש להקל.

מה שכתבתם שמותר להעלות עיור לתורה, לכאורה מרן זצ"ל חזר בו ופסק לאסור ביביע אומר חלק ט. הלא כן? 18 Tevet 5777 / 16 ינואר 2017

כל דברי מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ט, הם מעיקר הדין. שבאמת נכון שהעיור לא יעלה לתורה, אבל למעשה במקרה שהעיור רוצה לעלות, ויש חשש פגיעה אם לא יעלוהו, יש לסמוך על המיקלים. וכמו שכתב בתשובה בשו"ת יביע אומר ח"ט סימן פג אות ז בהערות מכתב ידו, שבמקום צורך גדול ביום פקודת השנה של אביו של העיור, התיר לו מרן זצ"ל לעלות למפטיר. עיין שם. ולכן למעשה כמו שכתבנו, טוב שלא לעשות כן, אבל אם יש צורך גדול, או שיש חשש פגיעה או עוגמת נפש, יש להקל.

האם עיוור שעולה לתורה, צריך לקרוא בלחש עם החזן כמו עולה רגיל? 16 Tevet 5777 / 14 ינואר 2017

לא יקרא בלחש, אלא יכוין לצאת ידי חובה מפי הקורא בתורה.

אני עיור, ואני יודע שבילקוט יוסף כתב שעיור לא יעלה לתורה, ורק בשמחת תורה אפשר להקל. אז מה הדין? 14 Tevet 5777 / 12 ינואר 2017

ההיתר לאפשר לעיור לעלות לתורה, אינו פשוט, וכפי שכתבנו, לדעת מרן השלחן ערוך אין לנהוג כן. והטעם שמיקלים בזה למעשה, הוא משום עוגמת נפש של העיור, שאם לא יעלו אותו לתורה הוא מצטער. ולכן אנו סומכים בדוחק על דברי הפוסקים הראשונים שכתבו שעיור יכול לעלות לתורה. לכן, עיקר הדין הוא כפי שכתב בילקוט יוסף, וכפסק מרן השלחן ערוך, שעיור לא יעלה לתורה. אבל במקום שיש בזה משום עוגמת נפש, יש להעלותו. וכן נוהגים. וגם אנו כתבנו את הדין כפי שיש להנהיג למעשה בבתי כנסת. שאין למנוע מהעיור לעלות לתורה. ובפרט בשמחת תורה וכדומה, וכפי שכתב בילקוט יוסף. ולכן למעשה, אתה שהנך עיור, אתה רשאי אם תרצה לעלות לתורה, לכל הפחות בשמחת תורה. ותוכל לסמוך על הגאון משאת בנימין שנהג כן בעצמו למעשה. ולעתיד לבוא, יבוא משיח צדקינו, ואז כל החולים יתרפאו, כמו שמפורש בגמרא במסכת סנהדרין דף צא עמוד ב, שלעתיד לבוא ה' יתברך ירפא את כל החולים, כמו שנאמר, אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא. כשם שה' יתברך יחיה את המתים, כך ירפא את החולים. ולכן גם אתה, בעזרת ה' במהרה כשיבוא משיח צדקינו, תראה בשתי עיניך, ותזכה לשכר טוב על מה שנמנעת כל ימיך בעולם הזה מלהסתכל בדבר אסור, ותקבל שכר טוב על צערך במה שלא ראית במשך שנים, ואשריך שאתה עוסק בתורה, תעלה ותצליח בכל מעשיך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ESTA PERMITIDO CONSUMIR PESCADO CON LECHE?

Estudiamos en el Talmud, tratado de Hulin 103b, se prohíbe cocinar carnes con leche, a excepción de la carne de pescado y de langosta. Observamos entonces que, de acuerdo a la legislación talmúdica no se incluye en la prohibición de consumir o cocinar carne con lec......

לקריאת ההלכה

SOBRE LA LECTURA DE LA MEGUILA

Cada integrante del pueblo de Israel debe cumplir con el precepto de leer la Meguilá en Purim. Esta lectura se debe realizar en la noche y repetirse durante el día, como refiere el versículo: D-os, clamaré a Ti en el día y no me responderás, y en la noche y ......

לקריאת ההלכה

ENCENDIDO DE LAS LUMINARIAS DE JANUCA LA VISPERA DE SHABBAT

Es adecuado recitar la plegaria de “minja” la víspera de Shabbat previo al encendido de las velas de Janucá, pues la plegaria de minja ocupa el lugar del sacrificio vespertino que se ofrecía en el sagrado templo de Jerusalén, en tanto que el encendido de las v......

לקריאת ההלכה

PRODUCTOS LEUDOS Y LEGUMBRES EN PESAJ

Está escrito en la Torá referente a Peaj: Pan ácimo comeréis los siete días, y no se hallará para ti producto leudo y no se hallará para ti levadura en todos tus límites(Shemot 13). Con respecto al producto leudo prohibido en Pesaj, se refiere ......

לקריאת ההלכה


PARASHAT ZAJOR

El Shabbat anterior a Purim es denominado Shabbat Zajor, pues en el mismo se da lectura en la Torá no sólo a la porción semanal, este año parashat Tetzaveh, sino también se lee la porción de zajor: Recuerda lo que te hizo Amalek cuando saliste de Egipto, en ......

לקריאת ההלכה

ENVIO DE PRESENTES Y REGALOS A LOS NECESITADOS EN PURIM

Encontramos escrito en la Meguilat Esther: Envío de porciones entre un hombre y su compañero y regalos a los pobres (Meguila 9,22). El Talmud (Meguilá 7ª) aprende de estos versículos que el mínimo de porciones a enviar es de dos a una persona, en tanto que las......

לקריאת ההלכה

SOBRE LAS LEGUMBRES EN PESAJ –CONTINUACIÓN-

En la entrega anterior hemos visto en general sobre el Hametz y las legumbres en Pesaj. Vimos que las distintas leguminosas no son consideradas “hametz” pues no pertenecen a la familia de los cereales, sin embargo los ashkenazim se abstienen de consumir legumbres pues anteriormente las m......

לקריאת ההלכה

MAHAZIT HASHEKEL

Es costumbre destinar antes de Purim un dinero en recuerdo al Mahazit Hashekel que elpueblo judío entregaba en épocas del sagrado Templo de Jerusalén. Se suele cobrar este dinero la noche de Purim previo a la lectura de la Meguilá, y así lo inferimos en el Talmud (......

לקריאת ההלכה