הלכה ליום שלישי י"ב טבת תשע"ז 10 בינואר 2017

נורה הנכבית באמצעות חיישן - דלת אוטומטית

בהלכה הקודמת ביארנו, שאסור להכנס בשבת לחדר, שמותקנות בו נורות הנדלקות באמצעות חיישנים שמרגישים בכניסת האדם לחדר.

לאור מה שהסברנו, עלינו לדון בשאלה שבאה לפנינו:

שאלה: בליל שבת, הלכתי לתומי ברחוב בשכונת גאולה בירושלים, וכשהתקרבתי לחלון ראווה של חנות, נדלקה לפתע נורה המאירה את האזור שלי. הבנתי, שמיד עם צאתי מהאזור, הנורה תחזור ותכבה. האם היה עלי להשאר באותו מקום כל השבת?

תשובה: באמת שלכאורה לפי מה שהסברנו, שהדלקת נורה על ידי חיישן אסורה מן הדין, אם כן הוא הדין שעלינו לאסור גם לצאת מהאזור שבו דלוקה הנורה, שהרי הכיבוי בשבת אסור, כשם שאסורה ההדלקה.

אולם באמת שיש חילוק גדול בין כיבוי נורת חשמל, לבין הדלקתה. כי הדלקת נורת חשמל, בדרך כלל היא אסורה מן התורה, מה שאין כן כיבוי נורת חשמל בשבת, אינה אסורה מן התורה, מפני שהתורה לא אסרה לכבות "גחלת של מתכת" בשבת, כלומר, בתוך נורת החשמל, יש לכל היותר אש על גבי מתכת. ואש כזו, אין איסור לכבותה בשבת מן התורה, אלא מדרבנן בלבד. וכמו שהסברנו בהלכות יום טוב, שלא אסרה התורה כיבוי בשבת, אלא כשמכבה את האש, מפני שהוא צריך אחר כך את הפחמים וכדומה, כמו שמבואר במסכת שבת (דף עג.), אבל כיבוי גחלת כזו של מתכת, אין בה איסור אלא מדרבנן.

ומאחר והאדם היוצא מן האזור שדלוקה בו נורה, לא איכפת לו במה שיכבה האור לאחר צאתו, הרי שמותר לו לצאת מאותו אזור, משום שנחשב הדבר ל"פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן". ובעזרת ה' עוד נבאר את הענין הזה בעתו ובזמנו.

וכיוצא בזה יש להורות לגבי אדם שעבר בדרכו ליד בנין משרדים, ויש שם "דלת אוטומטית", שנפתחת כאשר אנשים עוברים בסמוך אליה, והוא יודע שמיד כאשר הוא ימשיך בדרכו, הדלת תסגר. הרי שעל פי ההלכה מותר לו בהחלט להסתלק משם, משום שאין איסור בסגירת הדלת אלא מדרבנן, שאין שם הבערה כלל, וגם לא אכפת לו בכלל מסגירת הדלת שאינה שייכת לו, וענין כזה מותר בשבת בלי חשש.

ולסיכום: למרות שאסור להכנס בשבת למקום שנדלקת בו נורה באופן אוטומטי, מכל מקום אם אדם טעה ונכנס לאזור כזה, שנדלקה שם נורה, או נפתחה דלת אוטומטית, על פי הדין מותר לו לעזוב את המקום בשבת, למרות שהנורה תכבה והדלת תסגר.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהקשר להלכה שמרן זצ"ל אסר, לא מובן לי שכן כל מלאכה מהתורה שאינו מתכווין לה יורדת דרגה לאיסור דרבנן וגם לא איכפת ליה והרי לנו פסיק ריישא שמותרת, שכן הוא אינו מדליק אלא עובר בכניסה. י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

נכון שהוא פסיק רישיה, אבל פסיק רישיה דניחא ליה, אסור. ופסיק רישיה באיסור תורה, כמו במקרה שלפנינו, אפילו דלא ניחא ליה, אסור.

האם זה גם בנורות אלידי שהוי דרבנן?
זה נפק"מ להלכה להרבה מתושבי אזורינו בפלורידה שבארה׳ב. י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

גם בנורות לד וכדומה, יש איסור דרבנן בהדלקן בשבת. ולכן אין להקל בזה אפילו בנורות אלה. ורק במקרה שזה שעובר שם אינו נהנה בכלל מהדלקת הנורות הללו, יש מקום לדון להקל.

לכאורה בדין של הדלקת נורות לד וכד' זה העברה דאורייתא! כי המתג המדליק אותו ומעביר לו חשמל, זה פעולת הבערה? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

בהפעלת המתג והזרמת החשמל אין איסור תורה לפי דעת מרן זצ"ל. ורק מצד הבערת הנורה יש איסור.

מה דין הדלקת נורות PL ונורות לד, שאין בהן אש כלל, ולכן אינן דומות לגחלת אף לא לשל מתכת? י"ג טבת תשע"ז / 11 בינואר 2017

אף על פי שאין איסור תורה בהדלקתן, מכל מקום יש בזה איסור מדרבנן. (וכוונתינו לגבי הלד, אבל סוג הנורה השני שציינת, אינו מוכר לנו).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה