הלכה ליום ראשון י' טבת תשע"ז 8 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הרב הגדול מעוז ומגדול ללומדי התורה

רבי שאול (קצין) בן מזל בתושח"י

הרב הראשי דק"ק שערי ציון בניו יורק
שה' יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויאריך ימיו בטובה ובבריאות איתנה

הוקדש על ידי

הלכה יומית

מי שבירך על מאכל בתענית - ודברי הספד על הגאון רבי משה שפירא זצ"ל

היום, הוא יום עשירי בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד), "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָם! כתוב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".

ולפיכך אנו מתענים ביום עשירי בטבת, כדי להכניע לבבינו לשוב בתשובה שלימה, ולהתחנן לפני אלוקינו שירחם עלינו וישוב לגאלינו גאולת עולמים. וכמו שכתב רבינו הרמב"ם, שכל ישראל מתענים בימים שאירעו בהם צרות לישראל, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי תשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם".

ומבואר כי תענית זו נקבעה על ידי רבותינו, ואסור לאכול ולשתות ביום זה, אך איסור זה אינו מן התורה, אלא מדרבנן, כלומר, מכח גזירות רבותינו ומנהגיהם.

ועתה נבוא לדון, במי שטעה ביום התענית, ובירך על איזה מאכל, מפני ששכח שהיום הוא בתענית, ולפני שהכניס את המאכל לפיו, נזכר הוא בעצמו, או שאחרים הזכירו לו, שהיום הוא תענית, ואם כן אסור לו לאכול. כיצד עליו לנהוג?

ובנדון זה דן בשו"ת הלק"ט, וכתב בקצרה, שיש לטעום מעט מהמאכל, כדי שהברכה לא תהיה ברכה לבטלה. גם הגאון רבינו יונה נבון, רבו של מרן החיד"א, בספרו נחפה בכסף, דן במי שטעה ביום התענית ובירך על המאכל, וכתב, שעליו לטעום מעט מן המאכל, משום שאיסור ברכה לבטלה הוא איסור חמור ביותר, ולדעת הרמב"ם הוא איסור מן התורה, ואילו טעימת המאכל בתענית, אינה אסורה אלא מדרבנן. לכן, יש להורות לאותו אדם שטעה, שיאכל מעט מן המאכל, ובזה ברכתו לא תהיה ברכה לבטלה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בענין זה בכמה מקומות, ובפרט בשו"ת יביע אומר (ח"ב יו"ד סימן ה), והביא דברי הפוסקים בזה, והשיב על דברי המשיגים על דברי הנחפה בכסף, והעלה גם הוא להלכה, שמי שטעה ובירך על מאכל בתענית, יטעם מעט מן המאכל, ואחר כך ישלים את התענית עד סיומה.

ובמקום אחר הביא מרן זצ"ל, (בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן מא), שמעשה כיוצא בזה אירע להגאון רבי אברהם אלקלעי, כמו שכתב בספרו זכור לאברהם (מערכת בשר בחלב) בזו הלשון:

מעשה בא לידי, באחד מימי החורף, שלאחר שאכלתי בשר ועברו ארבע שעות, שכחתי ובירכתי על גבינה, ונתתי לתוך פי, ומיד נזכרתי. והעלה להלכה, שמותר לבלוע מעט מן הגבינה שבפיו, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, ואף על פי שמרן השלחן ערוך פסק שצריך להמתין שש שעות בין בשר לגבינה, מכל מקום מכיון שיש כמה שיטות בדברי הפוסקים בזה, ובפרט מאחר והוא איסור מדרבנן, ואינו איסור מן התורה, בנידון זה לכל הדעות יש להתיר לטעום כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה.

ומרן זצ"ל חיזק את הדברים בסברות נכונות, והעלה להלכה שכן הדין גם לגבי מי שטעה בתענית, ובירך על המאכל, שעליו לטעום מעט מן המאכל, ולאחר מכן ימשיך את התענית עד הלילה.

------------------------------------
הגאון רבי משה שפירא זצ"ל

במוצאי שבת, הסתלק מאיתנו אחד מגדולי דורינו, הגאון רבי משה שפירא זצ"ל. הגאון זצ"ל היה מגדולי תלמידי הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מבריסק, הוא היה מיחידי הדור בחכמת הקבלה, גאון של ממש הן בנגלה והן בנסתר, ודברי התורה שלו בעניני מוסר ומחשבה היו מפעימים את לב השומעים, ובכללם גם גדולי תורה, שהיו מעריצים את הגאון זצ"ל על גדלותו וצדקותו. רוב בני דורינו לא הכירו את הרב זצ"ל, שהיה בורח מן הכבוד. הוא היה מאיר פנים לכל אדם, והיתה לו קרבה מיוחדת לגדולי הרבנים בדור שלפנינו. גם לפני מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל זכה הגאון לעמוד, להציג בפניו שאלות חמורות.

מצעירותו, היה מוסר את חייו בשקידת התורה, מתוך עוני ודחק. הוא החליט שלא להתפרנס מן התורה, ולכן בחר לו דרך יחודית, שלא לקבל משכורת כדרכם של כל האברכים, אלא היה שוקד על דלתות התורה לשם שמים בלבד. ורעייתו הרבנית הצדקת שתחיה, הלכה עמו בדרכו, וכך חיו את חייהם בעניות ובדחק במשך שנים רבות.

הגאון זצ"ל לא היה מתפעל ממוסכמות, ובכל נושא היה מברר את דרכו בקדושה וטהרה, בעיון עמוק בכל חדרי התורה, וכך זכה להעמיד תלמידים יקרים מפז,השותים בצמא את דבריו.

עם כל גדולתו בתורה, לא שכח הגאון זצ"ל את העניים והמסכנים מכל, הם האנשים התועים בחשכה, הרחוקים מדרכה של התורה. הוא פעל רבות להשיב את בניו של ה' יתברך בתשובה שלימה. בין מקורביו, שזכו להדרכתו, ניתן למנות רבים מבעלי התשובה שבדורינו, ובכללם הרב אורי זוהר שליט"א, ועוד רבים וטובים.

בשנים האחרונות סבל הגאון יסורים רבים, ועם זאת השתדל להמשיך בדרך הקודש, בהרבצת התורה, ובסיוע ללומדי התורה.
זכותו תגן עלינו, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

שמחת יום הפורים – הנהגת מרן זצ"ל בפורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו. כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ח)

-------------------------- עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של אחד מגדולי הדור, הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, אשר שקד כל ימיו על התורה ועל העבודה בדבקות, ונפטר מן העולם בלא להניח אחריו בנים, נטל כל חמודות שבעולם והלך לו. ת.נ.צ.ב.ה.  -------------------------- סעודת פורים בלילה שו......

לקריאת ההלכה

מגילת "אסתר"

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר. מגיל......

לקריאת ההלכה