הלכה ליום ראשון י' טבת תשע"ז 8 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הרב הגדול מעוז ומגדול ללומדי התורה

רבי שאול (קצין) בן מזל בתושח"י

הרב הראשי דק"ק שערי ציון בניו יורק
שה' יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויאריך ימיו בטובה ובבריאות איתנה

הוקדש על ידי

הלכה יומית

מי שבירך על מאכל בתענית - ודברי הספד על הגאון רבי משה שפירא זצ"ל

היום, הוא יום עשירי בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד), "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָם! כתוב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".

ולפיכך אנו מתענים ביום עשירי בטבת, כדי להכניע לבבינו לשוב בתשובה שלימה, ולהתחנן לפני אלוקינו שירחם עלינו וישוב לגאלינו גאולת עולמים. וכמו שכתב רבינו הרמב"ם, שכל ישראל מתענים בימים שאירעו בהם צרות לישראל, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי תשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם".

ומבואר כי תענית זו נקבעה על ידי רבותינו, ואסור לאכול ולשתות ביום זה, אך איסור זה אינו מן התורה, אלא מדרבנן, כלומר, מכח גזירות רבותינו ומנהגיהם.

ועתה נבוא לדון, במי שטעה ביום התענית, ובירך על איזה מאכל, מפני ששכח שהיום הוא בתענית, ולפני שהכניס את המאכל לפיו, נזכר הוא בעצמו, או שאחרים הזכירו לו, שהיום הוא תענית, ואם כן אסור לו לאכול. כיצד עליו לנהוג?

ובנדון זה דן בשו"ת הלק"ט, וכתב בקצרה, שיש לטעום מעט מהמאכל, כדי שהברכה לא תהיה ברכה לבטלה. גם הגאון רבינו יונה נבון, רבו של מרן החיד"א, בספרו נחפה בכסף, דן במי שטעה ביום התענית ובירך על המאכל, וכתב, שעליו לטעום מעט מן המאכל, משום שאיסור ברכה לבטלה הוא איסור חמור ביותר, ולדעת הרמב"ם הוא איסור מן התורה, ואילו טעימת המאכל בתענית, אינה אסורה אלא מדרבנן. לכן, יש להורות לאותו אדם שטעה, שיאכל מעט מן המאכל, ובזה ברכתו לא תהיה ברכה לבטלה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בענין זה בכמה מקומות, ובפרט בשו"ת יביע אומר (ח"ב יו"ד סימן ה), והביא דברי הפוסקים בזה, והשיב על דברי המשיגים על דברי הנחפה בכסף, והעלה גם הוא להלכה, שמי שטעה ובירך על מאכל בתענית, יטעם מעט מן המאכל, ואחר כך ישלים את התענית עד סיומה.

ובמקום אחר הביא מרן זצ"ל, (בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן מא), שמעשה כיוצא בזה אירע להגאון רבי אברהם אלקלעי, כמו שכתב בספרו זכור לאברהם (מערכת בשר בחלב) בזו הלשון:

מעשה בא לידי, באחד מימי החורף, שלאחר שאכלתי בשר ועברו ארבע שעות, שכחתי ובירכתי על גבינה, ונתתי לתוך פי, ומיד נזכרתי. והעלה להלכה, שמותר לבלוע מעט מן הגבינה שבפיו, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, ואף על פי שמרן השלחן ערוך פסק שצריך להמתין שש שעות בין בשר לגבינה, מכל מקום מכיון שיש כמה שיטות בדברי הפוסקים בזה, ובפרט מאחר והוא איסור מדרבנן, ואינו איסור מן התורה, בנידון זה לכל הדעות יש להתיר לטעום כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה.

ומרן זצ"ל חיזק את הדברים בסברות נכונות, והעלה להלכה שכן הדין גם לגבי מי שטעה בתענית, ובירך על המאכל, שעליו לטעום מעט מן המאכל, ולאחר מכן ימשיך את התענית עד הלילה.

------------------------------------
הגאון רבי משה שפירא זצ"ל

במוצאי שבת, הסתלק מאיתנו אחד מגדולי דורינו, הגאון רבי משה שפירא זצ"ל. הגאון זצ"ל היה מגדולי תלמידי הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מבריסק, הוא היה מיחידי הדור בחכמת הקבלה, גאון של ממש הן בנגלה והן בנסתר, ודברי התורה שלו בעניני מוסר ומחשבה היו מפעימים את לב השומעים, ובכללם גם גדולי תורה, שהיו מעריצים את הגאון זצ"ל על גדלותו וצדקותו. רוב בני דורינו לא הכירו את הרב זצ"ל, שהיה בורח מן הכבוד. הוא היה מאיר פנים לכל אדם, והיתה לו קרבה מיוחדת לגדולי הרבנים בדור שלפנינו. גם לפני מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל זכה הגאון לעמוד, להציג בפניו שאלות חמורות.

מצעירותו, היה מוסר את חייו בשקידת התורה, מתוך עוני ודחק. הוא החליט שלא להתפרנס מן התורה, ולכן בחר לו דרך יחודית, שלא לקבל משכורת כדרכם של כל האברכים, אלא היה שוקד על דלתות התורה לשם שמים בלבד. ורעייתו הרבנית הצדקת שתחיה, הלכה עמו בדרכו, וכך חיו את חייהם בעניות ובדחק במשך שנים רבות.

הגאון זצ"ל לא היה מתפעל ממוסכמות, ובכל נושא היה מברר את דרכו בקדושה וטהרה, בעיון עמוק בכל חדרי התורה, וכך זכה להעמיד תלמידים יקרים מפז,השותים בצמא את דבריו.

עם כל גדולתו בתורה, לא שכח הגאון זצ"ל את העניים והמסכנים מכל, הם האנשים התועים בחשכה, הרחוקים מדרכה של התורה. הוא פעל רבות להשיב את בניו של ה' יתברך בתשובה שלימה. בין מקורביו, שזכו להדרכתו, ניתן למנות רבים מבעלי התשובה שבדורינו, ובכללם הרב אורי זוהר שליט"א, ועוד רבים וטובים.

בשנים האחרונות סבל הגאון יסורים רבים, ועם זאת השתדל להמשיך בדרך הקודש, בהרבצת התורה, ובסיוע ללומדי התורה.
זכותו תגן עלינו, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה