הלכה ליום שני ד' טבת תשע"ז 2 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

פרח בת רחל ז״ל

שנפטרה ביום ג׳ בטבת
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

פלוני

ירושת הבנות – מעשה שהיה

שאלה: בהיות שעל פי חוקי התורה אין הבנות יורשות במקום שיש בנים לנפטר, ואילו לפי חוקי רוב המדינות בזמנינו, הבנות יורשות חלק בחלק עם הבנים, וכאשר באים הבנים לגבות את כספי הירושה על פי דיני התורה, הם נאלצים לבקש מאחיותיהם לחתום להם על "ויתור ירושה". האם ניתן על פי ההלכה לחייב את הבנות לחתום על ויתור הירושה, או שרשאיות הבנות לדרוש תשלום כפיצוי בעד חתימתן על הויתור?

תשובה: נידון שאלתינו תלוי ועומד במחלוקת גדולה בין גדולי רבותינו הפוסקים, ויש בו אריכות גדולה בסברות קשות שאי אפשר להאריך בהן כאן, לכן אנו נביא רק את עיקרי הדיון ואת ההלכה למעשה.

כופין על מדת סדום
בגמרא במסכת בבא בתרא (יב:) אמרו רבותינו, "כופין על מדת סדום", כלומר, בכל מקום שאין הפסד לאדם אחד במה שיטיב לחבירו, אנו כופין (מחייבים) את האחד להיטיב לחבירו. ולמשל, שני אחים, ראובן ושמעון, הבאים לחלוק שדה שהיתה משותפת להם, ושני החלקים של השדה שוים לחלוטין מצד איכות הקרקע וכדומה, כך שאין לכל אחד מהם סיבה להעדיף חלק אחד על פני החלק השני, ובגבול צד אחד של השדה נמצאת שדהו של ראובן, ולכן הוא מבקש משמעון, שיתן לו את אותו החלק שגובל בשדה שלו, כדי שאחר כך יהיה לו רצף של שדה אחת גדולה. מבואר בגמרא שאנו כופים ומחייבים את שמעון להסכים לתת לראובן את אותו החלק שהוא מבקש, שהרי לראובן יש הנאה מכך שיהיה לו אותו החלק הגובל בשדהו, ואילו לשמעון אין כל עדיפות בחלק אחד על פני השני. על כן אנו כופין על מדת סדום, שלא יוכל שמעון לעכב על אחיו מלקבל את אותו החלק שהוא רוצה בו.

ומכאן לכאורה יש לדון בנדון שלנו, שמכיון שעל פי דיני התורה אין הבנות יורשות, אם כן, יש לנו לכוף את הבת שלא לנהוג במדת סדום, ולחתום לאחיה על ויתור הירושה כדי שיוכלו לממש את נכסי ההורים המורישים. וכן היא דעת רבים מאד מגדולי הפוסקים. וכן דעת הגאון מהרימ"ט (רבי יוסף די טראני, בנו של הרב המבי"ט, שהיה בן דורו של מרן השלחן ערוך), שהבת מחוייבת לחתום על ויתור ירושה לאחיה, מדין "השבת אבידה", שהרי הירושה היא כאבידה לבן, שאינו יכול לממשה לולי חתימת אחותו, ועל כן היא מחויבת לחתום לו.

דעת מהר"י באסן
אלא שלעומת זאת, הגאון מהר"י באסן (מגדולי הפוסקים בטורקיה לפני כארבע מאות שנה) נחלק על המהרימ"ט בזה, וכתב שמכיון שעל הבת לבוא ולחתום על ויתור הירושה, הרי היא רשאית לדרוש על כך שכר מאחיה. והגאון מהר"א אלפאנדרי כתב, שכוונת הדברים שתוכל הבת לדרוש כעשרה אחוז מן הסכום שהיה מגיע לה מן הירושה כתשלום עבור חתימתה. (נמצא אם כן, שאם הם חמשה אחים, בנים ובנות, הבנות מקבלות שני אחוזים מן הירושה. (אם אין שם בכור הנוטל פי שניים).

וכן כתב הגאון רבי חיים פלאג'י (מרבני טורקיה לפני כמאתים שנה), שמנהג עירם קושטא, לחייב את האחים לשלם עשירית מהנכסים המגיעים לאחותם, כדי שתואיל לחתום על ויתור הירושה, וכל זה לפי הסכמת קהילתם, על פי פסק רבני קושטא, המהר"י באסן ומהר"א אלפנדרי.

ולהלכה, אף על פי שדעת רבים מאד מן הפוסקים לפסוק כסברת המהרימ"ט, שאין הבת יכולה לדרוש תשלום על חתימתה, ולכן היה מן הראוי לפסוק כדבריהם שהם הרבים, מכל מקום, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמכיון שהבת היא המוחזקת בממון הירושה (שהרי היא המעכבת את מימוש הנכסים) הרי ידה על העליונה, שתוכל לדרוש שיפסקו לה כשיטת המהר"י באסן הסובר שהיא יכולה לדרוש תשלום על חתימתה.

חכם עיניו בראשו
אך יש להעיר, כי החכם עיניו בראשו, ולפיכך יש נוהגים משנים קדמוניות, שבעוד האב נמצא בחיים, הוא כותב שטר "חצי זכר", (שלא נאריך בהסבר הדברים במסגרתינו), שעל פיו אף הבנות מקבלות חלק בירושתו. והרוצה לעשות כן, יפנה לתלמיד חכם מומחה שידריך אותו כיצד לערוך שטר ולהקנות אף לבנותיו חלק בירושתו. ובפרט יש לנהוג כן, אם רואה האדם שבתו הקימה בית על אדני התורה, והיא זקוקה לעזרה כלכלית, כי אז מצוה לסייע לה ולבעלה להמשיך בעבודת הקודש.

ולאחר שנפטר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לחיי העולם הבא, וצוואתו אבדה, עמדו בניו הרבנים, ועשו "קנין" המועיל על פי ההלכה, להקנות לאחיותיהם חלק נכבד בירושה שהוריש להם אביהם, ועשו כן בפני עדים נאמנים ובכללם דיין בבית הדין הרבני, וחתמו כל בני מרן זצ"ל לאשר את הדברים, ובראשם מורינו ורבינו הגאון הראש"ל שליט"א, והגאון רבי דוד יוסף שליט"א, ושאר האחים, והאמת והשלום אהבו.

ולסיכום: לאור האמור, אם תרצה הבת, הרי היא רשאית לדרוש מאחיה תשלום של עד עשירית מהנכסים שהיו מגיעים לה לפי החוק, בתמורה לחתימתה על ויתור הירושה, ואם תעשה כן ללא בקשת תשלום, תבא עליה הברכה. ואם ירצו האחים, יוכלו להקנות לאחיותיהם חלק בירושה. ישמע חכם ויוסף לקח.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה קורה אם הבת לא רוצה לחתום? ד' טבת תשע"ז / 2 בינואר 2017

אם הבת לא מוכנה לחתום, יש לבקש לגשת איתם לבית הדין כדי להסדיר את הענין.

מה מקור ההלכה הזאת בספרי מרן? ד' טבת תשע"ז / 2 בינואר 2017

מקור הדברים בשו"ת יביע אומר חלק תשיעי, חלק חושן משפט סימן ח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

שמחת יום הפורים – הנהגת מרן זצ"ל בפורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו. כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ח)

-------------------------- עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של אחד מגדולי הדור, הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, אשר שקד כל ימיו על התורה ועל העבודה בדבקות, ונפטר מן העולם בלא להניח אחריו בנים, נטל כל חמודות שבעולם והלך לו. ת.נ.צ.ב.ה.  -------------------------- סעודת פורים בלילה שו......

לקריאת ההלכה

מגילת "אסתר"

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר. מגיל......

לקריאת ההלכה