הלכה ליום שני כ"ה כסלו תשע"ט 3 בדצמבר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מור אבינו בנימין זאב בן אגאג׳אן אלישע ז״ל

נלב״ע א׳ דחנוכה כ״ה כסלו תשמ״ז
יהי זכרו ברוך

הוקדש על ידי

משפחת בצלאל

נשים בהלל של חנוכה

שאלה: אם נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, האם הן חייבות גם באמירת ה"הלל" בכל בוקר של חנוכה?

תשובה: כל מצות עשה שהזמן גרמא, הנשים פטורות ממנה. ואיזו היא "מצות עשה שהזמן גרמא"?, כל מצוה שהיא ב"קום ועשה", כגון מצות נטילת לולב, ומצות אכילה בסוכה וכדומה, הרי היא בכלל מצות "עשה". (להבדיל ממצוות "לא תעשה", למשל האיסור לאכול ביום הכפורים, שהרי הוא בכלל מצות "לא תעשה"). ומצוה ש"הזמן גרמא", היא כל מצוה שתלויה בזמן, והזמן הוא הגורם למצוה. כגון מצות נטילת לולב, שהיא תלויה בזמן, שהרי רק בימי חג הסוכות יש ליטול לולב. וממילא נשים פטורות ממצות נטילת לולב, שהרי היא "מצות עשה שהזמן גרמא". ויש בזה חילוקים במצוות מסויימות, אך כך הוא הדין באופן כללי.

ולפי זה נראה שהיה ראוי לפטור את הנשים ממצות הדלקת נרות חנוכה, שהרי זו מצוה שהיא בקום ועשה, להדליק נרות חנוכה, והיא תלויה בזמן, כי אינה שייכת אלא בימי החנוכה.

אולם רבותינו אמרו, שהנשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, משום שבשעה שתיקנו לישראל להדליק בכל שנה נרות חנוכה, תקנו כן כדי לפרסם את הנס שנעשה לאבותינו בימי החנוכה. ומאחר ואף הנשים היו באותו הנס, לכן לא הוציאו אותן רבותינו מכלל התקנה, וחייבו גם אותן בהדלקת נרות חנוכה.

ולפי זה לכאורה, נראה שכך עלינו לדון גם לגבי אמירת ההלל בימי החנוכה, שהרי ההלל בימי החנוכה נתקן על ידי רבותינו, כדי לפרסם את נס חנוכה, ולהודות עליו לה' יתברך. ומאחר ואף הנשים היו באותו הנס, כלומר, נס חנוכה, יש לחייבן מן הדין באמירת ההלל בכל יום "בברכה".

אולם רבינו הרמב"ם כתב שהנשים פטורות מאמירת ההלל בחנוכה. וכן האריכו בדין זה הפוסקים, ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הסביר את הדברים היטב, שאף על פי שהנשים היו באותו הנס של חנוכה, מכל מקום לא מצאו רבותינו לנכון לחייבן באמירת ההלל, משום שיש חילוק גדול בין מצות הדלקת נרות חנוכה, שהוא ענין של פרסום גדול לעיני כל העוברים והשבים, שיראו את נרות החנוכה, וידעו ויזכרו את הנס שנעשה לאבותינו, ולכן נכון לחייב אף את הנשים במצוה יקרה זו. מה שאין כן מצות ההלל בחנוכה, שהיא בין האדם לבין קונו, ולא שייך בה פרסום הנס גדול כל כך, לכן, לא רצו רבותינו לשנות את דין אמירת ההלל בימי החנוכה מדין ההלל בשאר הימים הטובים, ופטרו את הנשים ממצוה זו. (חזון עובדיה חנוכה, עמוד ריד).

לכן לסיכום: מן הדין, הנשים פטורות ממצוות אמירת "הלל" בימי החנוכה. ונשים צדקניות שאומרות "הלל" לאחר התפלה בימי החנוכה, תבוא עליהן ברכת טוב, אך אל להן לברך על אמירת ההלל, שהרי אינן מצוות לאומרו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה