הלכה ליום שלישי כ"ו תמוז תשפ"א 6 ביולי 2021

"מזרח"

שאלה: מדוע מתפללים דוקא לצד מזרח?

תשובה: נאמר בספר מלכים, לאחר שבנה שלמה את בית המקדש, עמד והתפלל לפני ה', כמו שנאמר "וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח ה' נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם וַיֹּאמַר, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וכו', וְהִֽתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ", ומכאן למדו רבותינו במסכת ברכות (ל.), שבשעה שעומדים להתפלל (תפלת שמונה עשרה), יש להתפלל לכיוון ירושלים ובית המקדש.

ולכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן צד), "בקומו להתפלל, אם היה עומד בחוץ לארץ, יכוין את פניו כנגד ארץ ישראל (וכו'). ואם היה עומד בארץ ישראל, יכוין את פניו כנגד ירושלים, ואם היה עומד בירושלים, יכוין את פניו כנגד המקדש".

וכתב רבינו הטור, שהיה חי באירופה, "ואנו שמחזירים (מכוונים) פנינו למזרח, מפני שאנו יושבים במערבה של ארץ ישראל, וכשנחזיר פנינו למזרח נמצאנו מתפללים כנגד ירושלים". כלומר, מאחר וארצות אירופה נמצאות במערבה של ארץ ישראל, הרי ארץ ישראל נמצאת בצד מזרח שלהם, ולכן נהגו האשכנזים ושאר יושבי אירופה להתפלל באופן כללי לצד מזרח.

וככל הדברים האלה כתב גם רבינו הרמ"א בשלחן ערוך, שבכל מדינות האשכנזים נוהגים להתפלל לצד מזרח, מפני שהם יושבים למערבה של ארץ ישראל. ולכן גם בארצות הברית, שהיא מערבית לארץ ישראל, נוהגים להתפלל (פחות או יותר) לצד מזרח. אבל מי שגר למזרחה של ארץ ישראל, ולמשל הנמצא בסין או בהודו, בודאי שיתפלל למערב, שהוא הצד הנכון לתפלתו. וכן בכל מדינה ומדינה לפי מקומה, יש להתפלל לצד ארץ ישראל. ובארץ ישראל עצמה, לעולם יש להתפלל לצד ירושלים, ומי שנמצא בעיר שהיא צפונית לירושלים (למשל בעיר שכם), עליו להתפלל לצד דרום, והנמצא דרומית לירושלים (למשל בחברון) עליו להתפלל לצד צפון.

וכן בירושלים עצמה, לעולם יש להתפלל לצד מקום המקדש, ואין צד קבוע שאליו יש להתפלל. ואותם שטועים לחפש תמיד את צד מזרח לפי כיון זריחת השמש, טעותם נובעת מהביטוי שנעשה למטבע לשון בפי האשכנזים, לקרוא לצד התפלה תמיד "מזרח", ואינם יודעים שאין לכוין אלא לצד ארץ ישראל וירושלים והמקדש.

וכשיבנה בית המקדש במהרה, אז נזכה לעלות ולראות לפני ה', ונזכה שישמע ה' לקול תפלותינו, ויחוש לגאול אותנו גאולת עולמים במהרה בימינו אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהלכות חנוכה מרן זצ״ל כותב (חזו״ע מח) שאת החנוכיה בבית כנסת יש לשים על שולחן מימין לארון קודש שהוא צד דרום של ביהכ״נ וכו׳. לכאורה זה תלוי במה שכתבתם שתלוי איפה הבית כנסת ממוקם, מצפון לירושלים או מדרום לירושלים א״כ למה נקט מרן זצ״ל בזו הלשון? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

מסתבר שנקט מרן זצ"ל בזו הלשון, מפני שכן הוא ברוב המקומות. וכן היה בבית הכנסת של מרן זצ"ל, שההיכל פנה למזרח, והנרות מימין להיכל בצד דרום של בית הכנסת. אבל העיקר הוא להניח את הנרות בדרום, כי הרוצה להחכים ידרים, וכן היו הנרות בבית המקדש, ולאו דוקא מימין ההיכל. ואף לגבי המקדש נחלקו התנאים היכן היה מקום המנורה. וכבר ראיתם שיש בזה מנהגים אחרים כמו שכתב בחזון עובדיה שם, ונהרא נהרא ופשטיה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

לקריאת ההלכה