הלכה ליום שני י"א כסלו תשפ"ב 15 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בוריס בן חנה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בר מנצור

הבדלה בלי בשמים ונר – מה עשה מרן זצ"ל

שאלה: במוצאי שבת, כשהיינו בנופש בחודשי הקיץ, לא היה בהישג ידינו לא נר להבדלה ולא בשמים. האם יכולים לעשות הבדלה עם יין, אך בלי נר ובשמים?

תשובה: דין זה מפורש בגמרא במסכת ברכות (דף נג.), אמר רב יהודה: אמר רב: "אין מחזרים על האור במוצאי שבת כדרך שמחזרים על המצות". כלומר, מי שאין לו נר להבדלה, אינו צריך ללכת ולחפש ולהשיג נר, אלא רשאי להבדיל מיד בלי לברך על הנר.

לאור דברי הגמרא, ברור לנו מה הדין לגבי נר, שמי שאין לו נר להבדלה, רשאי להבדיל גם בלי נר. אך נותר לנו לברר את הדין לגבי מי שאין לו בשמים, האם רשאי להבדיל בלי בשמים?

ורבינו הרשב"א בחדושיו כתב בשם הראב"ד, שאין מחזרים אחר האור במוצאי שבת, "וכל שכן שאין מחזרים על הבשמים, שאינם אלא הנאת עצמו". כלומר, סובר הראב"ד, שממה שאמרו רבותינו שאין חובה לחזר אחרי ה"אור" במוצאי שבת, נוכל ללמוד שאין חובה לחזר אחר הבשמים, שהרי ברכת בורא מאורי האש במוצאי שבת, כולה שבח לה' יתברך על מציאות האש. ואילו ברכת הבשמים, היא ברכה על ההנאה שיש לאדם מהבשמים. ואם ברכת השבח לה' אינה חובה במוצאי שבת, בודאי שגם ברכת הבשמים אינה חובה במוצאי שבת למי שאין לו בשמים.

אולם לעומת זאת, רבינו המאירי כתב, שנראה לו שדוקא על ה"אור", לא חייבו חכמים לחזר ולחפש אש כדי שיוכל לברך עליה, אבל הבשמים, חובה לחזר אחריהם ולברך, שהרי ברכת הבשמים במוצאי שבת היא לכבוד השבת, שכן ידוע, שהטעם שמברכים על הבשמים במוצאי שבת, הוא משום שלאחר השבת מסתלקת הנשמה היתירה שיש לכל יהודי בשבת, וכדי להרגיע את הנפש, מריחים מהבשמים. לפיכך כתב המאירי, שאין לוותר על ברכת בשמים במוצאי שבת. ואפילו מי שאין לו בשמים, חייב ללכת ולחפש ולהשיג בשמים למוצאי שבת.

נמצא שיש בדבר מחלוקת בין הראב"ד והמאירי. ולהלכה פסק מרן השלחן ערוך (סימן רצז), שאין חובה לחזר במוצאי שבת, לא אחר האור ולא אחר הבשמים, וכדעת הראב"ד.

ולכן להלכה, מי שאין לו בשמים או נר במוצאי שבת, יבדיל בלי בשמים או נר. ואינו חייב ללכת ולחפש בשמים ונר. אך נכון לכתחילה שכל אדם ידאג שיהיו לו נר ובשמים למוצאי שבת. ופעם כשהיינו בצל קורתו של מרן זצ"ל, ולא היו לו בשמים למוצאי שבת, ביקש שיביאו לו לימון, ובירך עליו בהבדלה, "הנותן ריח טוב בפירות". ופעם בירך על בקבוק בושם. ולא ויתר בקלות על ברכת הבשמים במוצאי שבת. ישמע חכם ויוסף לקח.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני הבדלה וסעודה רביעית

אורך השיעור: 00:52:29         הורד     (24.03 MB)

דיני הבדלה - אסור לאכול קודם הבדלה - סימן רצט

אורך השיעור: 01:06:00         הורד     (15.11 MB)

חיוב נשים בקידוש והבדלה - סימן רע"א, רצ"ו

אורך השיעור: 00:55:35         הורד     (25.45 MB)

משנה - ספק חשכה

אורך השיעור: 00:45:27         הורד     (8.86 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי בקבוק בושם האם מברכים על דבר שהוא מורכב מחומרים סינטטים? כ"א כסלו תשפ"ב / 25 בנובמבר 2021

על בושם סינטטי יש מחלוקת הפוסקים אם לברך. אבל בשמים יקרים ואיכותיים, יש בהם חומרים טבעיים

הכוונה חכח בושם שמוכרים כיום? י"א כסלו תשפ"ב / 15 בנובמבר 2021

בושם סינטטי לגמרי, נחלקו בו הפוסקים אם יש לברך עליו או לא. ולכל שיטה יש על מה לסמוך. ובבשמים יקרים יש בדרך כלל חומרים טבעיים. ועליהם ודאי שיש לברך.

לברכת מזונות על עוגה צריך אפילו אם יש מעט קמח , לגבי ברכה אחרונה איך משער את זה? י"א כסלו תשפ"ב / 15 בנובמבר 2021

אם שישית מהעיסה היא קמח, אז אם אכל שיעור כזית מהעוגה, מברך ברכה אחרונה על המחיה. ואם פחות משישית, אז יברך על המחיה רק אם אכל שיעור כזית מהקמח עצמו. ואם לאו, יברך נפשות. 

האם מדובר גם על בושם שאני שם בבוקר להריח טוב. או רק מי ורדים? כ"ט חשון תשע"ז / 30 בנובמבר 2016

יש בזה מחלוקת הפוסקים. ונכון לברך רק על בושם טבעי. ומי שמברך על בושם שאינו טבעי וריחו טוב, יש לו על מה שיסמוך.

כתבתם בסוף ההלכה, שמרן בירך גם כל בקבוק בשמים- האמנם כך היה? והרי דין הוא שאין לברך על בקבוק בושם- אלא על דבר שמפיק/מקור ריח (למעט בקבוק שאין בו מצד עצמו מאומה) כ"ה חשון תשע"ז / 26 בנובמבר 2016

תודה על ההערה, כוונתינו בקבוק עם בושם. ולא בקבוק ריק.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה