הלכה ליום שני י"א כסלו תשפ"ב 15 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בוריס בן חנה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בר מנצור

הבדלה בלי בשמים ונר – מה עשה מרן זצ"ל

שאלה: במוצאי שבת, כשהיינו בנופש בחודשי הקיץ, לא היה בהישג ידינו לא נר להבדלה ולא בשמים. האם יכולים לעשות הבדלה עם יין, אך בלי נר ובשמים?

תשובה: דין זה מפורש בגמרא במסכת ברכות (דף נג.), אמר רב יהודה: אמר רב: "אין מחזרים על האור במוצאי שבת כדרך שמחזרים על המצות". כלומר, מי שאין לו נר להבדלה, אינו צריך ללכת ולחפש ולהשיג נר, אלא רשאי להבדיל מיד בלי לברך על הנר.

לאור דברי הגמרא, ברור לנו מה הדין לגבי נר, שמי שאין לו נר להבדלה, רשאי להבדיל גם בלי נר. אך נותר לנו לברר את הדין לגבי מי שאין לו בשמים, האם רשאי להבדיל בלי בשמים?

ורבינו הרשב"א בחדושיו כתב בשם הראב"ד, שאין מחזרים אחר האור במוצאי שבת, "וכל שכן שאין מחזרים על הבשמים, שאינם אלא הנאת עצמו". כלומר, סובר הראב"ד, שממה שאמרו רבותינו שאין חובה לחזר אחרי ה"אור" במוצאי שבת, נוכל ללמוד שאין חובה לחזר אחר הבשמים, שהרי ברכת בורא מאורי האש במוצאי שבת, כולה שבח לה' יתברך על מציאות האש. ואילו ברכת הבשמים, היא ברכה על ההנאה שיש לאדם מהבשמים. ואם ברכת השבח לה' אינה חובה במוצאי שבת, בודאי שגם ברכת הבשמים אינה חובה במוצאי שבת למי שאין לו בשמים.

אולם לעומת זאת, רבינו המאירי כתב, שנראה לו שדוקא על ה"אור", לא חייבו חכמים לחזר ולחפש אש כדי שיוכל לברך עליה, אבל הבשמים, חובה לחזר אחריהם ולברך, שהרי ברכת הבשמים במוצאי שבת היא לכבוד השבת, שכן ידוע, שהטעם שמברכים על הבשמים במוצאי שבת, הוא משום שלאחר השבת מסתלקת הנשמה היתירה שיש לכל יהודי בשבת, וכדי להרגיע את הנפש, מריחים מהבשמים. לפיכך כתב המאירי, שאין לוותר על ברכת בשמים במוצאי שבת. ואפילו מי שאין לו בשמים, חייב ללכת ולחפש ולהשיג בשמים למוצאי שבת.

נמצא שיש בדבר מחלוקת בין הראב"ד והמאירי. ולהלכה פסק מרן השלחן ערוך (סימן רצז), שאין חובה לחזר במוצאי שבת, לא אחר האור ולא אחר הבשמים, וכדעת הראב"ד.

ולכן להלכה, מי שאין לו בשמים או נר במוצאי שבת, יבדיל בלי בשמים או נר. ואינו חייב ללכת ולחפש בשמים ונר. אך נכון לכתחילה שכל אדם ידאג שיהיו לו נר ובשמים למוצאי שבת. ופעם כשהיינו בצל קורתו של מרן זצ"ל, ולא היו לו בשמים למוצאי שבת, ביקש שיביאו לו לימון, ובירך עליו בהבדלה, "הנותן ריח טוב בפירות". ופעם בירך על בקבוק בושם. ולא ויתר בקלות על ברכת הבשמים במוצאי שבת. ישמע חכם ויוסף לקח.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני הבדלה וסעודה רביעית

אורך השיעור: 00:52:29         הורד     (24.03 MB)

דיני הבדלה - אסור לאכול קודם הבדלה - סימן רצט

אורך השיעור: 01:06:00         הורד     (15.11 MB)

חיוב נשים בקידוש והבדלה - סימן רע"א, רצ"ו

אורך השיעור: 00:55:35         הורד     (25.45 MB)

משנה - ספק חשכה

אורך השיעור: 00:45:27         הורד     (8.86 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי בקבוק בושם האם מברכים על דבר שהוא מורכב מחומרים סינטטים? כ"א כסלו תשפ"ב / 25 בנובמבר 2021

על בושם סינטטי יש מחלוקת הפוסקים אם לברך. אבל בשמים יקרים ואיכותיים, יש בהם חומרים טבעיים

הכוונה חכח בושם שמוכרים כיום? י"א כסלו תשפ"ב / 15 בנובמבר 2021

בושם סינטטי לגמרי, נחלקו בו הפוסקים אם יש לברך עליו או לא. ולכל שיטה יש על מה לסמוך. ובבשמים יקרים יש בדרך כלל חומרים טבעיים. ועליהם ודאי שיש לברך.

לברכת מזונות על עוגה צריך אפילו אם יש מעט קמח , לגבי ברכה אחרונה איך משער את זה? י"א כסלו תשפ"ב / 15 בנובמבר 2021

אם שישית מהעיסה היא קמח, אז אם אכל שיעור כזית מהעוגה, מברך ברכה אחרונה על המחיה. ואם פחות משישית, אז יברך על המחיה רק אם אכל שיעור כזית מהקמח עצמו. ואם לאו, יברך נפשות. 

האם מדובר גם על בושם שאני שם בבוקר להריח טוב. או רק מי ורדים? כ"ט חשון תשע"ז / 30 בנובמבר 2016

יש בזה מחלוקת הפוסקים. ונכון לברך רק על בושם טבעי. ומי שמברך על בושם שאינו טבעי וריחו טוב, יש לו על מה שיסמוך.

כתבתם בסוף ההלכה, שמרן בירך גם כל בקבוק בשמים- האמנם כך היה? והרי דין הוא שאין לברך על בקבוק בושם- אלא על דבר שמפיק/מקור ריח (למעט בקבוק שאין בו מצד עצמו מאומה) כ"ה חשון תשע"ז / 26 בנובמבר 2016

תודה על ההערה, כוונתינו בקבוק עם בושם. ולא בקבוק ריק.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

לקריאת ההלכה