הלכה ליום רביעי ג' תשרי תש"פ 2 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בתיה בת טאוס ע"ה

שהיום 12 חודש לפקודתה.
רוח ה' תניחנה בגן עדן היא וכל בנות ישראל אכי"ר.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

"הַמֶּלֶךְ הַקָּדושׁ"

  מרן זצ"ל בעריכת הכפרות

היום הוא יום צום גדליה. ודיני התענית נתבארו כמה פעמים בדיני שאר התעניות.

"המלך הקדוש"
בגמרא במסכת ברכות (דף יב:) אמר רבה בר חיננא, משמו של רב, כל השנה כולה מתפלל "הָאֵל הַקָּדושׁ" ו"מֶלֶךְ אוהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט", חוץ מעשרה ימים מראש השנה ועד יום הכיפורים, שאומר "הַמֶּלֶךְ הַקָּדושׁ" ו"הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט". ופירוש הדברים, שבסיום הברכות הללו בתפילת העמידה, צריך לסיים "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט". והסביר רש"י: "המלך הקדוש", לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם. כלומר, הנהגת ה' בימים הללו, היא ביתר שאת בהנהגה של מלכות, שהוא שופט את העולם, ולכן גם בתפלה עלינו להזכירו בתואר זה "המלך הקדוש".

מי שטעה
והמתפלל תפילת שמונה עשרה בעשרת ימי תשובה, ובאמצע התפילה התעורר אצלו ספק אם חתם "האל הקדוש" או "המלך הקדוש", לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בכל מקרה, יש להניח שֶׁמִּן הסתם חתם כהרגלו בכל השנה, ואמר "האל הקדוש", ולכן חוזר לראש התפילה.

ואם חתם "האל הקדוש" ותוך כדי דיבור נזכר שטעה (דהיינו מיד בסיום הברכה תוך כדי שיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי" שם לב לכך שטעה), ומיד תיקן ואמר "המלך הקדוש", יצא ידי חובה, ואינו חוזר לראש התפילה.

וכן הדין לעניין אמירת "המלך המשפט", שאם טעה וחתם כדרכו בכל השנה, ונזכר מיד ותיקן לומר "המלך המשפט" יצא ידי חובה.

אלא שלענין ברכת "המלך המשפט", אם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט", ולא תיקן מיד לומר "המלך המשפט", מכל מקום אינו חוזר לראש התפילה, אלא לברכת "השיבה", וממשיך משם והלאה על הסדר. ורק אם נזכר שטעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" לאחר שסיים תפילתו, חוזר לראש התפילה. וסיום התפילה לענין זה, היינו שסיים את אמירת "יהיו לרצון" שאחר "אלוקי נצור".

ומנהג האשכנזים שאינו חוזר כלל כשטעה בברכת המלך המשפט, בין אם נזכר באמצע תפילתו, ובין אם נזכר אחר התפילה. וגם ספרדי שטעה בברכת המלך המשפט, כשחוזר להתפלל, טוב שיתנה ויאמר: "אם אני חייב לחזור ולהתפלל, הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת חובה, ואם אינני חייב לחזור הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת נדבה".

זכרנו לחיים
בכל עשרת ימי תשובה, נוהגים להוסיף בתפילת העמידה "זָכְרֵנוּ לְחַיִּים", ו"מִי כָמוךָ אָב הָרַחְמָן", "וּכְתוב לְחַיִּים טובִים", "וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלום" וכפי שמודפס בסידורים, ואם שכח להוסיף "זכרנו לחיים" ונזכר בברכת "שומע תפילה", רשאי לומר שם "זכרנו לחיים" קודם שיאמר "כי אתה שומע" וכו'. משום שבברכת שומע תפילה רשאי לבקש צרכיו, ו"זכרנו לחיים" גם כן נחשב לצרכי האדם, אבל "מי כמוך אב הרחמן" אינו רשאי להוסיף שם, לפי שאין זה אלא שבח להשם יתברך ולא בקשה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה