הלכה ליום שלישי ט' תשרי תש"פ 8 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מירה כתם פז בת עופרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.
עם כל בנות ישראל בכלל הרחמים והסליחות...
שנה טובה לכל עם ישראל, נראה ביאת המשיח ויתגלה כבוד ה' יתברך לכל העולם.

הוקדש על ידי

משפחה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש
צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים, עד שיעברו שעה וחומש (שבעים ושתים דקות זמניות), מזמן שקיעת החמה, כדעת רבינו תם, וכדעת רוב רבותינו הראשונים, כמו שהארכנו בחשיבות הענין להחמיר כשיטת רבינו תם בהלכה מיוחדת.

ומכל מקום, אדם חולה המצטער הרבה מן התענית, וכן נשים מעוברות ומניקות המצטערות הרבה מן התענית, רשאים להקל לטעום מעט זמן אחר צאת הכוכבים.

ההבדלה על הכוס
צריך להבדיל על הכוס במוצאי יום הכפורים, כשם שמבדילים במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב.

בורא מאורי האש
בהבדלה שבמוצאי יום הכפורים, יש לברך "בורא מאורי האש". כפי שנוהגים בהבדלה של מוצאי שבת. והטעם שמברכים ברכה זו בכל מוצאי שבת, הוא משום שחידוש בריאתה של האש, הוא במוצאי שבת, כמו שמבואר בגמרא (פסחים נד.), שבמוצאי שבת נתן השם יתברך דעת באדם הראשון, שנזדמנו לו שתי אבנים, והקישן זו בזו, ויצאה מהן האש.

אבל במוצאי יום הכפורים, שאינו מוצאי שבת, לא שייך טעם זה. ובכל זאת יש לברך על האש, משום שבמשך יום הכפורים, היה אסור להבעיר אש, ועתה חזר ההיתר להבעירה. לכן אנו מברכים "בורא מאורי האש", על חידוש ההיתר להבעיר אש.

ולכן יש להקפיד, שתהיה האש שמברכים עליה, אש מנר "ששבת". כלומר, נר הדולק מערב יום הכפורים, או נר שהודלק מנר אחר שדלק מערב יום הכפורים, שבעצם יום הכפורים היה אסור להבעיר ממנו אש, ועתה, במוצאי יום הכפורים, מותר להבעיר ממנו אש.

ואם אין לו נר שדלק מערב יום הכפורים, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בכל שנה ושנה, יש להורות שלא יברך כלל בורא מאורי האש. (שו"ת יחוה דעת ח"א סי' סג, וחזון עובדיה על הימים הנוראים עמוד שפג).

בורא מיני בשמים
בהבדלה של מוצאי יום הכפורים, אין לברך על הבשמים.

מחיל אל חיל
מצוה להרבות באכילה ושתיה מתוך שמחה במוצאי יום הכפורים, ואמרו במדרש, שבמוצאי יום הכפורים בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך". (קהלת ט).

המדקדקים במצוות מתחילים במוצאי יום הכפורים בבנית הסוכה, כדי לצאת ממצוה למצוה, ועל כגון זה נאמר "ילכו מחיל אל חיל".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה


ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה