הלכה ליום שלישי ח' תשרי תשפ"ב 14 בספטמבר 2021

מוצאי יום הכפורים - והוספה בענין פדיון הכפרות

בענין פדיון הכפרות, כבר ביארנו בשנים קודמות שניתן לעשות כפרות על ידי מעות (כסף), ונוהגים שלוקחים שטר (כמו שטר של עשרים או של חמישים שקלים) מעל ראש המתכפר או המתכפרת, ואומרים "זו חליפתך זו תמורתך זו כפרתך, אלו המעות ילכו לצדקה ותכנס (ותכנסי) אתה (את) לחיים טובים ולשלום". (כמו שמודפס במחזורים ליום הכיפורים). וכן עושים לכל אחד ואחת מבני הבית. ולשאלת רבים אנו מפרסמים מקום של תורה שידוע לנו שאפשר להעביר לשם את דמי הכפרות (אף על פי שעושים בכסף, לאחר מכן ניתן להעביר את אותו הסכום שעשו איתו כפרות בהעברה בנקאית וכדומה), והוא המוסד "תפארת רשב"י", שמנוהל על ידי אנשים יראי שמים בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק.  להפקדת תרומה מספר החשבון הוא: 169250, סניף 167 בנק דיסקונט. תזכו למצוות.   
------------------------

להוסיף מחול על הקודש
צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים, עד שיעברו שעה וחומש (שבעים ושתים דקות זמניות), מזמן שקיעת החמה, כדעת רבינו תם, וכדעת רוב רבותינו הראשונים, כמו שהארכנו בחשיבות הענין להחמיר כשיטת רבינו תם בהלכה מיוחדת.

ומכל מקום, אדם חולה המצטער הרבה מן התענית, וכן נשים מעוברות ומניקות המצטערות הרבה מן התענית, רשאים להקל לטעום מעט זמן אחר צאת הכוכבים.

ההבדלה על הכוס
צריך להבדיל על הכוס במוצאי יום הכפורים, כשם שמבדילים במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב.

בורא מאורי האש
בהבדלה שבמוצאי יום הכפורים, יש לברך "בורא מאורי האש". כפי שנוהגים בהבדלה של מוצאי שבת. והטעם שמברכים ברכה זו בכל מוצאי שבת, הוא משום שחידוש בריאתה של האש, הוא במוצאי שבת, כמו שמבואר בגמרא (פסחים נד.), שבמוצאי שבת נתן השם יתברך דעת באדם הראשון, שנזדמנו לו שתי אבנים, והקישן זו בזו, ויצאה מהן האש.

אבל במוצאי יום הכפורים, שאינו מוצאי שבת, לא שייך טעם זה. ובכל זאת יש לברך על האש, משום שבמשך יום הכפורים, היה אסור להבעיר אש, ועתה חזר ההיתר להבעירה. לכן אנו מברכים "בורא מאורי האש", על חידוש ההיתר להבעיר אש.

ולכן יש להקפיד, שתהיה האש שמברכים עליה, אש מנר "ששבת". כלומר, נר הדולק מערב יום הכפורים, או נר שהודלק מנר אחר שדלק מערב יום הכפורים, שבעצם יום הכפורים היה אסור להבעיר ממנו אש, ועתה, במוצאי יום הכפורים, מותר להבעיר ממנו אש.

ואם אין לו נר שדלק מערב יום הכפורים, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בכל שנה ושנה, יש להורות שלא יברך כלל בורא מאורי האש. (שו"ת יחוה דעת ח"א סי' סג, וחזון עובדיה על הימים הנוראים עמוד שפג).

בורא מיני בשמים
בהבדלה של מוצאי יום הכפורים, אין לברך על הבשמים.

מחיל אל חיל
מצוה להרבות באכילה ושתיה מתוך שמחה במוצאי יום הכפורים, ואמרו במדרש, שבמוצאי יום הכפורים בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך". (קהלת ט).

המדקדקים במצוות מתחילים במוצאי יום הכפורים בבנית הסוכה, כדי לצאת ממצוה למצוה, ועל כגון זה נאמר "ילכו מחיל אל חיל".

שאלות ותשובות על ההלכה

לעניין פדיון כפרות, כיום מאוד מקובל להעביר את הכסף באמצעות כרטיס אשראי בטלפון וזאת עושים לפני ערב יום כיפור. אם כך כיצד עלי לעשות לעצמי ולבני ביתי את הכפרות? אולי לסובב את כרטיס האשראי (לאחר שכבר תרמתי את הכסף) מעל ראשי וראשי בני ביתי בעת שאני אומר את הנוסח? ח' תשרי תשפ"א / 26 בספטמבר 2020

נכון יותר שתעביר שטר של כסף מעל ראשי המתכפרים, ולאחר מכן את אותו הסכום תתרום בכרטיס אשראי.

שלום!
מים אחרונים-חובה?
האם גמילות חסדים מדאורייתא? ו' תשרי תשפ"א / 24 בספטמבר 2020

מים אחרונים חובה.

וגמילות חסדים היא מצוה מן התורה. שנצטוינו ללכת בדרכי ה', ומה הוא גומל חסדים אף אתה היה גומל חסדים.   

האם ניתן לברך מאורי האש על נר נשמה שהודלק לעילוי נשמת בערב יום הכיפורים? ו' תשרי תשפ"א / 24 בספטמבר 2020

נר שמדליקים לעלוי נשמת הנפטר, אפשר לברך בורא מאורי האש. אור לציון ח"ב פרק מז.  

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה