הלכה ליום חמישי ט"ז טבת תשפ"א 31 בדצמבר 2020

ההלכה מוקדשת לישועה עבור

אסף בן דרורה ,אדיר בן דרורה ,עוז בן דרורה אורי בן דרורה

אסף להצלחה בלימודים ושיתקבל לישיבה קדושה.
אדיר ,עוז ,ואורי ליראת שמיים ,וזיווג ,
חופה בקדושה וטהרה ,בנין עדי עד -בית נאמן בישראל.

הוקדש על ידי

אימא

דין מי שמסופק אם בירך ברכות השחר

בהלכה הקודמת  למדנו באופן כללי על חיוב ברכות השחר וברכות התורה ,והזכרנו שאין חילוק בחיוב זה בין נשים לאנשים, מלבד מה שאין האשה מברכת "שלא עשני אשה", אלא מברכת בלא שם ומלכות "שעשני כרצונו".

"ספק ברכות להקל"
כלל ידוע יש בידינו "ספק ברכות להקל", כלומר, מאחר ועוון נשיאת (אמירת) שם ה' לשוא הוא עוון חמור מאד, לכן בכל מקרה שנופל בו ספק אם יש לברך אם לאו, אנו נוקטים להלכה שאין לברך, שהרי אם נבוא להחמיר ולהצריך ברכה במקום ספק, נמצאנו גורמים לספק נשיאת שם שמים לשוא, שכן המברך ברכה שלא לצורך, הרי הוא בכלל נושא שם שמים לשוא.

ולכן אדם השותה כוס מים, ובאמצע הברכה עלה ספק בידו שאולי לא בירך על הכוס, אינו מברך מספק, שהרי "ספק ברכות להקל", כאמור.

"ספק ברכת המזון"
אולם שונה הדין לגבי ברכת המזון, שאם אדם מסתפק אם בירך ברכת המזון או לא, עליו לחזור ולברך ברכת המזון, (חוץ מברכת הטוב והמטיב, שהיא הברכה האחרונה בברכת המזון), משום שברכת המזון היא מן התורה, ואנו נוקטים תמיד, שבכל "ספק דאוריתא", כלומר, "ספק תורה" הולכים להחמיר, מה שאין כן שאר ברכות שאינן אלא מדרבנן, בכל ספק שיוולד בהן הולכים להקל.

דין ברכות השחר
ומכאן נלמד, שמי שמסתפק אם בירך ברכות השחר, אינו חוזר ומברך מספק, שהרי ברכות השחר אינן מן התורה, אלא מדברי חכמים בלבד, ובכל ספק שיפול בהן, הולכים להקל, ולא מברכים.

דין ברכות התורה
אבל לגבי ברכות התורה, מצאנו מחלוקת אם חיובה הוא מן התורה או מדרבנן, שלדעת רב יהודה בגמרא במסכת ברכות (כא.) ברכות התורה מן התורה. ועל כן לכאורה יש לחזור ולברך ברכות התורה במקום ספק. אלא שבגמרא שם הקשו על דברי רב יהודה, ולא נזכר בגמרא שום יישוב לדבריו, ולפיכך אף שיש אומרים שברכות התורה מן התורה, מכל מקום לדעת רוב הפוסקים ברכות התורה, אין חיובן אלא מדברי חכמים. וכן העיקר להלכה.

ועל כן, המסתפק אם בירך ברכות התורה, אינו חוזר לברך מספק, משום שהעיקר להלכה שברכות התורה דרבנן. אלא שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שהנכון לכתחילה, כדי לצאת מכל ספק, להשתדל לשמוע את ברכות התורה מאדם אחר שעדיין לא בירך, ויבקש ממנו שיכוין להוציאו ידי חובת הברכות, ובכך יצא מכל חשש. ואם אינו מוצא מי שיכול להוציאו ידי חובתו, יהרהר את ברכות התורה בלבו, מבלי לבטא את המילים בשפתיו, ודיו בכך. ולהבא יזהר לברך ברכות התורה היקרות בתשומת לב, ולא יבא לידי ספק כזה וכיוצא בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש עדיפות לברך ברכות השחר עם תפילין? והאם יש עדיפות לסמוך אותן לתפילה? או שניתן לברכן בבית קודם ההליכה לבית הכנסת? ט"ז טבת תשפ"א / 31 בדצמבר 2020

אין עדיפות מיוחדת לברכן עם תפילין. לכן יכול לברכן בביתו. תבורך,

שלום, ביום הולדת של אדם,האם יש לומר תחנון בתפילה?
שבת שלום ומבורך ט"ז טבת תשפ"א / 31 בדצמבר 2020

יום הולדת אינו יום טוב ממש, אלא שבאותו יום מזלו מאיר. לכן אין זו סיבה מספקת שלא יאמר תחנון, תבורך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה? תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה