הלכה ליום שלישי ג' אלול תשע"ט 3 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרה"ג שלום בן עזיזה זצ"ל , בתיה בת טאוס ע"ה, דוד בן כורשיד ז"ל

לעילוי-נשמת הרב הגאון שלום בן עזיזה זצ"ל שהיום פקודת שנתו. לעילוי-נשמת בתיה בת טאוס שהיום 11 חודש לפטירתה.
לעילוי נשמת דוד בן כורשיד ז"ל ת.נ.צ.ב.ה

אנא קראו משנה זו לעילוי נשמתם ולעילוי נשמת כל מתי ישראל :"משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה "

תודה רבה ותזכו למצוות.

הוקדש על ידי

פלונית אלמונית

ימי הרחמים – כאשר מרן זצ"ל עמד על המשמר

אמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הובא במאור ישראל דרוש שני לחודש אלול), כי חסד גדול עשה הקדוש ברוך הוא עם עמו ישראל, שגילה להם שיום המשפט הוא בא' בתשרי, כמו שנאמר (בתהלים פרק פא): תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ, "כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא" מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. שהרי גם על הגויים, גוזר ה' יתברך מה יעמוד בגורלם במשך כל השנה, והכל נקבע ביום ראש השנה, אבל הגויים אינם יודעים שביום ראש השנה נגזר גורלם, והם ממשיכים במעשיהם, בלי שום התבוננות ותפלה, ומפסידים טובה מרובה. טובה גדולה בעולם הזה, ובעיקר, לחיי העולם הנצחי, העולם הבא.

וידוע בנוהג שבעולם, שאדם שעבר עבירה על החוק, ונתפס על ידי שוטר, ומיד יקחוהו לבית המשפט לדונו על מעשיו, מבלי שתהיה לו האפשרות לפנות לעורך דין ולהתייעץ, קרוב לודאי שהנאשם יתחייב בדין וענוש יענש. לא כן אם אומר לו השוטר, עליך להתייצב למשפט בעוד כחודש ימים, שאז הרי תהיה לנאשם האפשרות להתייעץ עם עורך דין ולבקש ממנו שייצג אותו בבית המשפט, ואז רבים הסיכויים שיוכל לצאת זכאי בדין.

כך אנו בני ישראל, שמיום ראש חודש אלול מריעים בשופר  וקמים לסליחות ומתכוננים ליום הדין שאומרים בו "הַיּום יַעֲמִיד בְּמִשְׁפָּט, כָּל יְצוּרֵי עולָם", וכך אנו מכינים לנו פרקליטים טובים שיעמדו לזכותינו בימי הדין, שהרי הפרקליטים הטובים ביותר לאדם הם התורה והמצוות והמעשים טובים שיעשה. (כמו שאמרו בשבת לב.). שעל ידי כל מצוה שהאדם עושה, הוא בורא מלאך, שיעמוד לזכותו ביום הדין, והוא יעמוד כמליץ טוב לצדקנו, להגיד יושרינו. וכמו שנאמר (בדברים פרק ד): "כִּי מִי־גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר־לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו".

והוסיף מרן רבינו זצ"ל, כי על האדם להתרחק בכל ימות השנה מהיצר הרע. והנה אנשים רבים, נכשלים בהכנסת טלויזיה לתוך ביתם. וזהו כהכנסת היצר הרע עצמו לתוך ביתו. כי המסתכל בטלויזיה מגרה את היצר הרע בעצמו, ועובר על כמה איסורים חמורים מן התורה, כמו שאמרו רבותינו (בסוטה ח.), שאין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו של אדם רואות.

ובענין זה יש משל נפלא שהובא בספר עוד יוסף חי (פרשת פנחס). עשיר אחד, היה רוכב על סוסו כדי לבוא לעיר מגוריו, ובעודו רחוק מן העיר, ראה איש פיסח יושב על אם הדרך, וזועק בקול יללה ותחינה שירחמו עליו, והעשיר, כאשר ראה את אותו אדם, ריחם עליו, ומיד פתח את ארנקו והושיט לו דינר כסף. לאחר מכן ניגש הפיסח אל העשיר כשהוא צולע על רגלו, והתחיל לנשק את שולי מעילו, ויאמר לו, אם טוב בעיניך להגדיל חסדך עמי, תן לי לרכב על הסוס שלך, כי גם אני רוצה להגיע אל העיר, ולא אוכל ללכת ברגלי להגיע לשם.

העשיר שהיה טוב לב הסכים לבקשת האיש האומלל, ירד מהסוס, וסייע לפיסח לעלות על הסוס, הרכיבו ונתן בידו את מושכות הסוס, והוא עלה וישב מאחוריו. כאשר הגיעו אל מרכז העיר, פנה האיש ברוב חוצפתו אל העשיר, ודרש ממנו לרדת מהסוס, ושהוא עצמו ימשיך ברכיבה עד שיגיע לביתו. העשיר, השיב לו כפי שהיה ראוי, באומרו, וכי זה הסוס שלך? הלא סוסי הוא! רד מהר מהסוס! התחיל הפיסח לצעוק בקול מר ליד כל האנשים שעמדו מסביב, ואמר, ראו מה שרוצה הבליעל הזה לגזול את סוסי! והעשיר מצדו ענה, כי באמת זהו הסוס שלי, ועני עשיתי עמו חסד ואפשרתי לו לרכב עמי על הסוס.

בקיצור, נעשתה מהומה גדולה, והביאו את שניהם אל השופט, והם הגישו את טענותיהם בפניו. השופט, הרגיש כי באמת הסוס שייך לעשיר, כי דברי אמת ניכרים, ובכל זאת נענה ואמר לו לעשיר, ידידי! ידעתי שאתה דובר אמת, אך מה אוכל לעשות, הלא אתה במו ידיך אבדת את זכותך, כי הרכבת את הפיסח כרוכב ראשי על הסוס, ואילו אתה התיישבת מאחריו, ועובדה זו לכשעצמה מעידה כאלף עדים כי הסוס שייך לפיסח. היה לך להרכיבו מאחור, והמושכות היו בידיך. לכן לא אוכל כעת לעשות שום דבר, ולהשיב לך את הסוס הנגזל ממך.

הנמשל, שעל האדם לכלכל דבריו במשפט, להרחיק מעליו את היצר הרע, וזה שמכניס טלויזיה בתוך ביתו, וכן זה שיש לו בביתו מחשב המחובר לאינטרנט לא מסונן, כבר השליט את היצר הרע על עצמו, ומה יענה ביום פקודה, כשיאמרו לו, אתה השלטת את היצר הרע עליך ועל בני ביתך! ובפרט על הילדים הקטנים שלומדים מהטלויזיה והאינטרנט כל מיני תועבות רעות, וזהו הפסד שאין לו חזרה!

ומעשה היה לפני כשלושים שנה, שמרן זצ"ל דיבר בשיעורו ככל הדברים שכתבנו כאן. לאחר השיעור, ניגש אליו אחד השומעים ואמר, כבוד הרב, הנה יש לי טלויזיה בבית, אך מה אעשה ואשתי אינה מוכנה לוותר עליה? שאל אותו מרן זצ"ל, היכן אתה גר? השיב לו הלה, בשכונת רמות. אמר לו מרן, אם כן ניסע כעת (מאזור שכונת הבוכרים) ואדבר עם אשתך! נבהל אותו אדם, ואמר, כבוד הרב, אולי נתאם פגישה, איך יתכן שכבוד הרב יגיע כך בהפתעה לביתי?? אך מרן הפציר באותו אדם, הנה כעת אני יכול ליסוע יחד איתך לנסות ולהשפיע לטובה.

נסעו לשכונת רמות. אותו אדם, מיהר במדרגות הבית, ואמר לאשתו, הרב עובדיה יוסף מגיע הנה! אשתו קמה כלא מאמינה, והנה אמנם היא רואה את מרן זצ"ל בכבודו מגיע לביתם, כמה התרגשו באותה שעה! הגישה בעלת הבית מכל מה שיכלה לפני הרב, התיישב הרב ודיבר על לבה, וכה אמר לה, הנה את אוהבת לראות חדשות וכדומה, אך דעי לך כי דבר זה פוגם בבניך ובנותיך מאד מאד. וכך המשיך מרן זצ"ל בתוכחת מגולה מאהבה, עד שנענתה לו האשה, הנני מסכימה כי עכשיו תיכף ומיד בעלי ישליך את הטלויזיה מן הבית!

קם מרן ואמר לבעל, מהר, קח את הטלויזיה ותשליך אותה לאשפה! אותו אדם ניסה להרים את הטלויזיה, אך היא היתה גדולה וכבדה, לכן מיהר לקרוא לשכן שיבוא לעזור לו. וכך החלו השניים מורידים את הטלויזיה במדרגות הבית, כשמרן זצ"ל עומד מלמעלה ומביט בהם. לפתע, נתקלה הטלויזיה בקיר. השכן אמר לבעל, הזהר, תוריד אותה בעדינות! העיר לו מרן זצ"ל מלמעלה, אין צורך להזהר! בלאו הכי היא הולכת לאשפה! וכך לקחוה עד שהשליכוה. ונעשה אותו אדם לתלמיד נאמן למרן זצ"ל, והוא וביתו העמידו בית לשם ולתפארת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה