הלכה ליום שלישי ג' אלול תשע"ט 3 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרה"ג שלום בן עזיזה זצ"ל , בתיה בת טאוס ע"ה, דוד בן כורשיד ז"ל

לעילוי-נשמת הרב הגאון שלום בן עזיזה זצ"ל שהיום פקודת שנתו. לעילוי-נשמת בתיה בת טאוס שהיום 11 חודש לפטירתה.
לעילוי נשמת דוד בן כורשיד ז"ל ת.נ.צ.ב.ה

אנא קראו משנה זו לעילוי נשמתם ולעילוי נשמת כל מתי ישראל :"משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה "

תודה רבה ותזכו למצוות.

הוקדש על ידי

פלונית אלמונית

ימי הרחמים – כאשר מרן זצ"ל עמד על המשמר

אמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הובא במאור ישראל דרוש שני לחודש אלול), כי חסד גדול עשה הקדוש ברוך הוא עם עמו ישראל, שגילה להם שיום המשפט הוא בא' בתשרי, כמו שנאמר (בתהלים פרק פא): תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ, "כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא" מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. שהרי גם על הגויים, גוזר ה' יתברך מה יעמוד בגורלם במשך כל השנה, והכל נקבע ביום ראש השנה, אבל הגויים אינם יודעים שביום ראש השנה נגזר גורלם, והם ממשיכים במעשיהם, בלי שום התבוננות ותפלה, ומפסידים טובה מרובה. טובה גדולה בעולם הזה, ובעיקר, לחיי העולם הנצחי, העולם הבא.

וידוע בנוהג שבעולם, שאדם שעבר עבירה על החוק, ונתפס על ידי שוטר, ומיד יקחוהו לבית המשפט לדונו על מעשיו, מבלי שתהיה לו האפשרות לפנות לעורך דין ולהתייעץ, קרוב לודאי שהנאשם יתחייב בדין וענוש יענש. לא כן אם אומר לו השוטר, עליך להתייצב למשפט בעוד כחודש ימים, שאז הרי תהיה לנאשם האפשרות להתייעץ עם עורך דין ולבקש ממנו שייצג אותו בבית המשפט, ואז רבים הסיכויים שיוכל לצאת זכאי בדין.

כך אנו בני ישראל, שמיום ראש חודש אלול מריעים בשופר  וקמים לסליחות ומתכוננים ליום הדין שאומרים בו "הַיּום יַעֲמִיד בְּמִשְׁפָּט, כָּל יְצוּרֵי עולָם", וכך אנו מכינים לנו פרקליטים טובים שיעמדו לזכותינו בימי הדין, שהרי הפרקליטים הטובים ביותר לאדם הם התורה והמצוות והמעשים טובים שיעשה. (כמו שאמרו בשבת לב.). שעל ידי כל מצוה שהאדם עושה, הוא בורא מלאך, שיעמוד לזכותו ביום הדין, והוא יעמוד כמליץ טוב לצדקנו, להגיד יושרינו. וכמו שנאמר (בדברים פרק ד): "כִּי מִי־גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר־לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו".

והוסיף מרן רבינו זצ"ל, כי על האדם להתרחק בכל ימות השנה מהיצר הרע. והנה אנשים רבים, נכשלים בהכנסת טלויזיה לתוך ביתם. וזהו כהכנסת היצר הרע עצמו לתוך ביתו. כי המסתכל בטלויזיה מגרה את היצר הרע בעצמו, ועובר על כמה איסורים חמורים מן התורה, כמו שאמרו רבותינו (בסוטה ח.), שאין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו של אדם רואות.

ובענין זה יש משל נפלא שהובא בספר עוד יוסף חי (פרשת פנחס). עשיר אחד, היה רוכב על סוסו כדי לבוא לעיר מגוריו, ובעודו רחוק מן העיר, ראה איש פיסח יושב על אם הדרך, וזועק בקול יללה ותחינה שירחמו עליו, והעשיר, כאשר ראה את אותו אדם, ריחם עליו, ומיד פתח את ארנקו והושיט לו דינר כסף. לאחר מכן ניגש הפיסח אל העשיר כשהוא צולע על רגלו, והתחיל לנשק את שולי מעילו, ויאמר לו, אם טוב בעיניך להגדיל חסדך עמי, תן לי לרכב על הסוס שלך, כי גם אני רוצה להגיע אל העיר, ולא אוכל ללכת ברגלי להגיע לשם.

העשיר שהיה טוב לב הסכים לבקשת האיש האומלל, ירד מהסוס, וסייע לפיסח לעלות על הסוס, הרכיבו ונתן בידו את מושכות הסוס, והוא עלה וישב מאחוריו. כאשר הגיעו אל מרכז העיר, פנה האיש ברוב חוצפתו אל העשיר, ודרש ממנו לרדת מהסוס, ושהוא עצמו ימשיך ברכיבה עד שיגיע לביתו. העשיר, השיב לו כפי שהיה ראוי, באומרו, וכי זה הסוס שלך? הלא סוסי הוא! רד מהר מהסוס! התחיל הפיסח לצעוק בקול מר ליד כל האנשים שעמדו מסביב, ואמר, ראו מה שרוצה הבליעל הזה לגזול את סוסי! והעשיר מצדו ענה, כי באמת זהו הסוס שלי, ועני עשיתי עמו חסד ואפשרתי לו לרכב עמי על הסוס.

בקיצור, נעשתה מהומה גדולה, והביאו את שניהם אל השופט, והם הגישו את טענותיהם בפניו. השופט, הרגיש כי באמת הסוס שייך לעשיר, כי דברי אמת ניכרים, ובכל זאת נענה ואמר לו לעשיר, ידידי! ידעתי שאתה דובר אמת, אך מה אוכל לעשות, הלא אתה במו ידיך אבדת את זכותך, כי הרכבת את הפיסח כרוכב ראשי על הסוס, ואילו אתה התיישבת מאחריו, ועובדה זו לכשעצמה מעידה כאלף עדים כי הסוס שייך לפיסח. היה לך להרכיבו מאחור, והמושכות היו בידיך. לכן לא אוכל כעת לעשות שום דבר, ולהשיב לך את הסוס הנגזל ממך.

הנמשל, שעל האדם לכלכל דבריו במשפט, להרחיק מעליו את היצר הרע, וזה שמכניס טלויזיה בתוך ביתו, וכן זה שיש לו בביתו מחשב המחובר לאינטרנט לא מסונן, כבר השליט את היצר הרע על עצמו, ומה יענה ביום פקודה, כשיאמרו לו, אתה השלטת את היצר הרע עליך ועל בני ביתך! ובפרט על הילדים הקטנים שלומדים מהטלויזיה והאינטרנט כל מיני תועבות רעות, וזהו הפסד שאין לו חזרה!

ומעשה היה לפני כשלושים שנה, שמרן זצ"ל דיבר בשיעורו ככל הדברים שכתבנו כאן. לאחר השיעור, ניגש אליו אחד השומעים ואמר, כבוד הרב, הנה יש לי טלויזיה בבית, אך מה אעשה ואשתי אינה מוכנה לוותר עליה? שאל אותו מרן זצ"ל, היכן אתה גר? השיב לו הלה, בשכונת רמות. אמר לו מרן, אם כן ניסע כעת (מאזור שכונת הבוכרים) ואדבר עם אשתך! נבהל אותו אדם, ואמר, כבוד הרב, אולי נתאם פגישה, איך יתכן שכבוד הרב יגיע כך בהפתעה לביתי?? אך מרן הפציר באותו אדם, הנה כעת אני יכול ליסוע יחד איתך לנסות ולהשפיע לטובה.

נסעו לשכונת רמות. אותו אדם, מיהר במדרגות הבית, ואמר לאשתו, הרב עובדיה יוסף מגיע הנה! אשתו קמה כלא מאמינה, והנה אמנם היא רואה את מרן זצ"ל בכבודו מגיע לביתם, כמה התרגשו באותה שעה! הגישה בעלת הבית מכל מה שיכלה לפני הרב, התיישב הרב ודיבר על לבה, וכה אמר לה, הנה את אוהבת לראות חדשות וכדומה, אך דעי לך כי דבר זה פוגם בבניך ובנותיך מאד מאד. וכך המשיך מרן זצ"ל בתוכחת מגולה מאהבה, עד שנענתה לו האשה, הנני מסכימה כי עכשיו תיכף ומיד בעלי ישליך את הטלויזיה מן הבית!

קם מרן ואמר לבעל, מהר, קח את הטלויזיה ותשליך אותה לאשפה! אותו אדם ניסה להרים את הטלויזיה, אך היא היתה גדולה וכבדה, לכן מיהר לקרוא לשכן שיבוא לעזור לו. וכך החלו השניים מורידים את הטלויזיה במדרגות הבית, כשמרן זצ"ל עומד מלמעלה ומביט בהם. לפתע, נתקלה הטלויזיה בקיר. השכן אמר לבעל, הזהר, תוריד אותה בעדינות! העיר לו מרן זצ"ל מלמעלה, אין צורך להזהר! בלאו הכי היא הולכת לאשפה! וכך לקחוה עד שהשליכוה. ונעשה אותו אדם לתלמיד נאמן למרן זצ"ל, והוא וביתו העמידו בית לשם ולתפארת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה