הלכה ליום שני י"א אלול תש"פ 31 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אירן שרה בת מרים ז"ל

אישה צדיקה וחכמה נשמתה צרורה בגן עדן. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

נסיעה בדרכים – ברכת הגומל

 

לפני ימי חודש אלול, למדנו הלכות ברכת הגומל, ובימים הללו נבאר עוד כמה דינים הנוגעים לברכת הגומל, כדי להשלים את הנושא.

ביארנו, שלמנהג הספרדים, הנוסע מעיר לעיר מרחק רב יותר משיעור "פרסה", עליו לברך לאחר מכן ברכת הגומל.

שיעור פרסה, כמה הוא?
שיעור פרסה, הוא כארבעה קילומטר דרך. וזמן ההליכה ברגל של שיעור פרסה, הוא שבעים ושתים דקות. ועתה עלינו לברר, כיצד יש לשער את שיעור ה"פרסה" שעליו יש לברך ברכת הגומל. האם הוא שיעור פרסה קבוע, כלומר, ארבעה קילומטר, ואין חילוק אם הולך אותו ברגל או בנסיעה ברכב, שלעולם כל שעברו עליו ארבעה קילומטרים של דרך, עליו לברך הגומל. או שמא, שיעור זה הוא מצד "זמן" השהייה בדרך, שהליכה בשיעור "פרסה" לוקחת כשבעים ושתים דקות, ואם כן אדם הנוסע במכונית, לא יברך ברכת הגומל אלא אם ישהה בנסיעה מחוץ לעיר שיעור זמן של שבעים ושתים דקות.

ולהלכה העלה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (עמוד שסד), כי יש למדוד את שיעור הדרך על פי משך זמן ההליכה או הנסיעה, שאם הוא הולך ברגל מעיר לעיר, ושוהה בהליכתו שיעור זמן של שבעים ושתים דקות, עליו לברך הגומל בחזרתו, וכן אם הוא נוסע ברכב או טס במטוס, ושוהה בנסיעתו שבעים ושתים דקות, עליו לברך בחזרתו ברכת הגומל, אבל אם אינו נוסע במכוניתו אלא זמן מועט, אף על פי שעובר בדרכו יותר מארבעה קילומטר, לא יברך.

צירוף ההליכה והחזרה
גם אם אין בין שתי הערים מרחק דרך של שבעים ושתים דקות, אבל בצירוף ההליכה והחזרה יש שיעור כזה, מצטרפות ההליכה והחזרה לענין זה, ועליו לברך הגומל, ובתנאי שיהיו הנסיעה והחזרה ביום אחד. (ויום אחד לענין זה, הכוונה אפילו אם יצא לעיר בבוקר, וחזר לביתו בלילה. חזון עובדיה עמ' שסה).

אדם הנוסע כל יום לעיר אחרת
אדם הרגיל לנסוע בכל יום ויום ללמודיו או לעבודתו מחוץ לעיר, אין לו לברך הגומל בכל יום, אלא ביום השבת בלבד.

תפלת הדרך
כבר ביארנו שכל דברינו אמורים לפי מנהג הספרדים ההולכים אחר הוראות מרן השלחן ערוך, אבל האשכנזים, גם בארץ ישראל, אינם נוהגים לברך הגומל אלא כשנוסעים ממדינה למדינה ממש, כגון על ידי טיסה לארץ אחרת וכדומה. אבל לענין תפילת הדרך, אין חילוק בין מנהג הספרדים למנהג האשכנזים, שכל שיש בדרך שיעור של שבעים ושתים דקות נסיעה (או הליכה) בין שתי הערים, יש לומר תפילת הדרך בשם ומלכות. (דהיינו בהזכרת שם ה').

ולסיכום: שיעור "פרסה", הוא שיעור נסיעה או הליכה של שבעים ושתים דקות. ומי שיוצא לעיר אחרת, ושוהה בנסיעה שבעים ושתים דקות, אפילו ששוהה כן רק בצירוף זמן ההליכה והחזרה, עליו לומר בנסיעתו תפלת הדרך בשם ומלכות. ולמנהג הספרדים, עליו לברך גם ברכת הגומל בפני עשרה בני אדם. וכפי שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם לעניין תפילת הדרך נסיעה וחזרה מצטרפות?
תודה י"א אלול תש"פ / 31 באוגוסט 2020

כן, כשם שמצטרפים לגבי ברכת הגומל.

מה הדין בנסיעה מעיר לעיר שבאופן רגיל נמשכת פחות מ 72 דקות, אך בשעות מסוימות מחמת הפקקים נמשכת יותר מ72 דקות. האם הפקקים מצטרפים לשיעור הזמן ויש לו לברך או לא ?
וכן אדם שנוסע ברכב מעל המהירות המותרת ( שלא כדין ) ובכך מקצר את זמן השהיה בכביש לפחות מ 72 דקות, האם צריך לברך או שמא אומדים את זמן הנסיעה לפי המהירות המותרת בכביש? י"ט אב תשע"ח / 31 ביולי 2018

הפקקים מצטרפים לזמן. ואם נוסע מהר ולא עוברים עליו שבעים ושתים דקות, אינו מברך.

האם נשים גם חייבות בברכת הגומל כמו גברים? ט"ו סיון תשע"ח / 29 במאי 2018

אין שום הבדל בין אנשים לנשים לענין ברכת הגומל

מזדמן לי לעיתים נסיעות של שמונים דקות (ללא פקקים). אך עד שאני יוצא מהעיר לוקח כרבע שעה כך שמהרגע שאני בדרך ועד שאני מגיע לוקח פחות ממהלך פרסה. האם מתחשבים גם בדרך בתוך העיר לעניין ברכת הדרך והגומל או שאין לי לברך? ז' אלול תשע"ז / 29 באוגוסט 2017

יש לחשב רק את הנסיעה שבין הערים, ולא את הנסיעה שבתוך העיר

מה בקשר לאדם שעוסק בספורט ועושה הליכה או ריצה של למעלה משבעים ושתים דקות?
או אדם שצועד מרחק יותר מארבעה קילומטרים? כ"ח אב תשע"ו / 1 בספטמבר 2016

במקרים כאלה, מאחר ואינו יוצא מן העיר, אינו מברך הגומל, כי אינו בכלל "הולכי דרכים".

לא ראיתי שנעשתה הבחנה במקרה של תאונה ,אפילו תאונה ליד הבית, ו/או מבלי להפגע אישית(רק נזק לרכב).אז מה הדין לגבי אמירת הגומל במקרים כאלה? כ"ח אב תשע"ו / 1 בספטמבר 2016

אדם הנוסע בעיר, ורכבו נפגע, והוא לא נפגע, אינו מברך הגומל, ואפילו אם הוא היה בסכנה מסויימת, כיון שניצול, והנס הוא לא יוצא מגדרו של עולם, לא תיקנו רבותינו שום ברכה על ענין כזה. רק טוב להודות לה', ויודה לה' בלא ברכה בשם ומלכות. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה


אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה