הלכה ליום שני י"א אלול תש"פ 31 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אירן שרה בת מרים ז"ל

אישה צדיקה וחכמה נשמתה צרורה בגן עדן. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

נסיעה בדרכים – ברכת הגומל

 

לפני ימי חודש אלול, למדנו הלכות ברכת הגומל, ובימים הללו נבאר עוד כמה דינים הנוגעים לברכת הגומל, כדי להשלים את הנושא.

ביארנו, שלמנהג הספרדים, הנוסע מעיר לעיר מרחק רב יותר משיעור "פרסה", עליו לברך לאחר מכן ברכת הגומל.

שיעור פרסה, כמה הוא?
שיעור פרסה, הוא כארבעה קילומטר דרך. וזמן ההליכה ברגל של שיעור פרסה, הוא שבעים ושתים דקות. ועתה עלינו לברר, כיצד יש לשער את שיעור ה"פרסה" שעליו יש לברך ברכת הגומל. האם הוא שיעור פרסה קבוע, כלומר, ארבעה קילומטר, ואין חילוק אם הולך אותו ברגל או בנסיעה ברכב, שלעולם כל שעברו עליו ארבעה קילומטרים של דרך, עליו לברך הגומל. או שמא, שיעור זה הוא מצד "זמן" השהייה בדרך, שהליכה בשיעור "פרסה" לוקחת כשבעים ושתים דקות, ואם כן אדם הנוסע במכונית, לא יברך ברכת הגומל אלא אם ישהה בנסיעה מחוץ לעיר שיעור זמן של שבעים ושתים דקות.

ולהלכה העלה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (עמוד שסד), כי יש למדוד את שיעור הדרך על פי משך זמן ההליכה או הנסיעה, שאם הוא הולך ברגל מעיר לעיר, ושוהה בהליכתו שיעור זמן של שבעים ושתים דקות, עליו לברך הגומל בחזרתו, וכן אם הוא נוסע ברכב או טס במטוס, ושוהה בנסיעתו שבעים ושתים דקות, עליו לברך בחזרתו ברכת הגומל, אבל אם אינו נוסע במכוניתו אלא זמן מועט, אף על פי שעובר בדרכו יותר מארבעה קילומטר, לא יברך.

צירוף ההליכה והחזרה
גם אם אין בין שתי הערים מרחק דרך של שבעים ושתים דקות, אבל בצירוף ההליכה והחזרה יש שיעור כזה, מצטרפות ההליכה והחזרה לענין זה, ועליו לברך הגומל, ובתנאי שיהיו הנסיעה והחזרה ביום אחד. (ויום אחד לענין זה, הכוונה אפילו אם יצא לעיר בבוקר, וחזר לביתו בלילה. חזון עובדיה עמ' שסה).

אדם הנוסע כל יום לעיר אחרת
אדם הרגיל לנסוע בכל יום ויום ללמודיו או לעבודתו מחוץ לעיר, אין לו לברך הגומל בכל יום, אלא ביום השבת בלבד.

תפלת הדרך
כבר ביארנו שכל דברינו אמורים לפי מנהג הספרדים ההולכים אחר הוראות מרן השלחן ערוך, אבל האשכנזים, גם בארץ ישראל, אינם נוהגים לברך הגומל אלא כשנוסעים ממדינה למדינה ממש, כגון על ידי טיסה לארץ אחרת וכדומה. אבל לענין תפילת הדרך, אין חילוק בין מנהג הספרדים למנהג האשכנזים, שכל שיש בדרך שיעור של שבעים ושתים דקות נסיעה (או הליכה) בין שתי הערים, יש לומר תפילת הדרך בשם ומלכות. (דהיינו בהזכרת שם ה').

ולסיכום: שיעור "פרסה", הוא שיעור נסיעה או הליכה של שבעים ושתים דקות. ומי שיוצא לעיר אחרת, ושוהה בנסיעה שבעים ושתים דקות, אפילו ששוהה כן רק בצירוף זמן ההליכה והחזרה, עליו לומר בנסיעתו תפלת הדרך בשם ומלכות. ולמנהג הספרדים, עליו לברך גם ברכת הגומל בפני עשרה בני אדם. וכפי שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

מהיכן מחשבים את תחילת המרחק וסיומו - מתחילת חוץ העיר שנמצא לחוץ העיר השנייה - או מהמקום שהוא נמצא בו בעיר - אל היעד שרוצה להגיע? יש הבדלים של זמן ביניהם לכאן ולכאן שיכולים לשנות בין לברך או לא לברך. י"ב תמוז תשפ"א / 22 ביוני 2021

מסוף העיר ועד לתחילת העיר הבאה. והנסיעה בתוך העיר אינה נלקחת בחשבון. 

האם לעניין תפילת הדרך נסיעה וחזרה מצטרפות?
תודה י"א אלול תש"פ / 31 באוגוסט 2020

כן, כשם שמצטרפים לגבי ברכת הגומל.

מה הדין בנסיעה מעיר לעיר שבאופן רגיל נמשכת פחות מ 72 דקות, אך בשעות מסוימות מחמת הפקקים נמשכת יותר מ72 דקות. האם הפקקים מצטרפים לשיעור הזמן ויש לו לברך או לא ?
וכן אדם שנוסע ברכב מעל המהירות המותרת ( שלא כדין ) ובכך מקצר את זמן השהיה בכביש לפחות מ 72 דקות, האם צריך לברך או שמא אומדים את זמן הנסיעה לפי המהירות המותרת בכביש? י"ט אב תשע"ח / 31 ביולי 2018

הפקקים מצטרפים לזמן. ואם נוסע מהר ולא עוברים עליו שבעים ושתים דקות, אינו מברך.

האם נשים גם חייבות בברכת הגומל כמו גברים? ט"ו סיון תשע"ח / 29 במאי 2018

אין שום הבדל בין אנשים לנשים לענין ברכת הגומל

מזדמן לי לעיתים נסיעות של שמונים דקות (ללא פקקים). אך עד שאני יוצא מהעיר לוקח כרבע שעה כך שמהרגע שאני בדרך ועד שאני מגיע לוקח פחות ממהלך פרסה. האם מתחשבים גם בדרך בתוך העיר לעניין ברכת הדרך והגומל או שאין לי לברך? ז' אלול תשע"ז / 29 באוגוסט 2017

יש לחשב רק את הנסיעה שבין הערים, ולא את הנסיעה שבתוך העיר

מה בקשר לאדם שעוסק בספורט ועושה הליכה או ריצה של למעלה משבעים ושתים דקות?
או אדם שצועד מרחק יותר מארבעה קילומטרים? כ"ח אב תשע"ו / 1 בספטמבר 2016

במקרים כאלה, מאחר ואינו יוצא מן העיר, אינו מברך הגומל, כי אינו בכלל "הולכי דרכים".

לא ראיתי שנעשתה הבחנה במקרה של תאונה ,אפילו תאונה ליד הבית, ו/או מבלי להפגע אישית(רק נזק לרכב).אז מה הדין לגבי אמירת הגומל במקרים כאלה? כ"ח אב תשע"ו / 1 בספטמבר 2016

אדם הנוסע בעיר, ורכבו נפגע, והוא לא נפגע, אינו מברך הגומל, ואפילו אם הוא היה בסכנה מסויימת, כיון שניצול, והנס הוא לא יוצא מגדרו של עולם, לא תיקנו רבותינו שום ברכה על ענין כזה. רק טוב להודות לה', ויודה לה' בלא ברכה בשם ומלכות. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה


הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

מאחר וכבר לא נותר לנו די זמן כדי ללמוד את ההלכות הנוגעות לימי הסוכות, נבאר כבר עתה כמה דינים הנצרכים לימי הסוכות הבאים עלינו לטובה. סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לס......

לקריאת ההלכה