הלכה ליום רביעי כ"ט אב תש"פ 19 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב חיים ששון בן מרגלית

ולהצלחת כל בני ובנות המשפחה הי״ו

הוקדש על ידי

משפחתו

הפלגה בנהר והשוחה בים

בהלכות הקודמות דיברנו בענין החובה לברך "ברכת הגומל", לאדם שהפליג בספינה בלב ים.

נסיעה בנהרות שאינן מלוחים
דנו הפוסקים, במי שהפליג בספינה בנהרות שמימיהם מתוקים. כגון המפליג בנהרות המצויים בערי אירופה, לונדון ופריז, האם עליו לברך ברכת הגומל או לא? והטעם שיש להסתפק בדין זה, הוא משום שהסכנה בהפלגה בים, גדולה לאין ערוך מהפלגה בנהרות השקטים, ואם כן יש לומר שדוקא על הפלגה בים תיקנו לברך הגומל, מה שאין כן על הפלגה בנהר.

ואמנם בהלכה הקודמת הזכרנו את דברי רבינו אברהם בן הרמב"ם, שכתב שאפילו המפליג בנהרות צריך לברך ברכת הגומל.  אולם הגאון המשנה ברורה (ריש סימן ריט, בביאור הלכה) כתב, שיש לדון בנהרות שלנו, שאינם מסוכנים כל כך כמו הים המלוח, שיש לומר שאין לברך לאחר שיוצאים מהם את "ברכת הגומל". והעלה להלכה, שלמנהג הספרדים המברכים ברכת הגומל גם לאחר נסיעה (ברכב או ברגל) מעיר לעיר (כמו שנבאר) אף על פי שלא מצויה שם סכנה כל כך, אם כן הוא הדין שעליהם לברך גם על הפלגה בנהרות. אבל למנהג אשכנז, שאין מברכים אלא על נסיעה ממדינה למדינה, אם כן אין לברך אלא על הפלגה בים המלוח, שאז הסכנה מצויה יותר. והביא את דבריו מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל. (עמוד שס).

השוחה בים ללא אוניה
כתב הגאון רבנו עובדיה יוסף זצ"ל: "ודע, שהשוחה בים, ואפילו בים כנרת שהוא סמוך למקום ישוב, ואפילו יש שם מציל באופן קבוע, אף על פי כן דינו כיורדי הים, שהרי כמה פעמים אירעו שם אסונות וטבעו בים". ופירוש דבריו, שאפילו השוחה בים ללא אוניה או סירה, דינו כדין יורדי הים, שבבואם לחוף מבטחים, עליהם לברך ברכת הגומל בפני עשרה בני אדם. ודין זה מתיישב היטב לפי מנהג הספרדים, שאפילו מי ששט בנהר מים מתוקים, מכיון שהוא נכלל בגדר "יורדי הים", עליו לברך הגומל.

אבל הדבר פשוט, שאפילו למנהג הספרדים, אין לברך אלא אם מדובר בשחיה בנהר שאפשר לטבוע בו, אבל אם מדובר בנחל או מעיין שאין בו חשש סכנה כלל, בזה לא גזרו חכמינו לברך ברכת הגומל כלל, וכמו שמפורש בדברי רבנו אברהם בן הרמב"ם, שלא תיקנו לברך אלא על נסיעה שאפשר לטבוע בה, אבל מי שנכנס למעיין מים, כמו שהיו רגילים להתרחץ בדורות הקודמים, בודאי שאינו יכול לברך על כך ברכת הגומל, כי הסכנה ברחצה כזו היתה רחוקה מהמציאות גם בזמן חכמינו שתיקנו את ברכת הגומל, ולכן לא תיקנו כלל ברכה על רחצה כזו.

וכן מי שנכנס לים, ואפילו לים המלוח, אבל לא נכנס אלא מעט, וכגון שהמים לא הגיעו אלא למתניו, מסתבר שאינו צריך לברך הגומל לאחר מכן, שאין זה בכלל "יורדי הים". ומכל מקום כתב הגאון רבי מאיר בראנדסדורפר זצ"ל בשו"ת קנה בושם (ח"א סימן יא), מעשה באחד שהלך לרחוץ בים, והיה הים סוער קצת, אך פתאום התגברה הסערה ונסחף לתוך עומק הים, ובקושי גדול התאמץ בכל כחו לצאת מן הים, עד שהגיע לחוף מבטחים, ושאל האם יברך הגומל, והשיב הרב המחבר (בעל "קנה בושם"), שיברך הגומל אף למנהג אשכנז. והביא דבריו מרן זצ"ל בספרו (עמוד שסא).

מלחים וימאים וחיילים המשרתים בחיל הים
המלחים והימאים, ובכלל זה חיילים המשרתים בחיל הים, אחר שקבלו חופשה, ואפילו למספר ימים, עליהם לברך ברכת הגומל כשישובו לביתם, אף על פי שבדעתם לחזור להפליג בים בתום ימי החופשה. וכן הדייגים, שלפי מלאכתם הם נכנסים בעומק הים כדי לדוג דגים, יברכו בכל שבת ברכת הגומל.​

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שנכנס לים עד גובה הצוואר צריך לברך הגומל? כ"ט אב תש"פ / 19 באוגוסט 2020

עדיין הדבר נתון בספק. כי גם מרן זצ"ל לא דיבר אלא על מי ששחה במים, ולא מי שנכנס עד צווארו. לכן לא יברך.

מה מברכים על מנגו מסוכר (מנגו מיובש)? כ"ט אב תש"פ / 19 באוגוסט 2020

אם יש בו טעם של מנגו, ברכתו בורא פרי העץ. (יש אומרים שקיים מנגו שטעמו סר לגמרי, ואחר כך מחזירים לו טעם עם חומרי טעם וריח, ועל דבר כזה מברכים שהכל).  

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה