הלכה ליום רביעי כ"ט אב תש"פ 19 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב חיים ששון בן מרגלית

ולהצלחת כל בני ובנות המשפחה הי״ו

הוקדש על ידי

משפחתו

הפלגה בנהר והשוחה בים

בהלכות הקודמות דיברנו בענין החובה לברך "ברכת הגומל", לאדם שהפליג בספינה בלב ים.

נסיעה בנהרות שאינן מלוחים
דנו הפוסקים, במי שהפליג בספינה בנהרות שמימיהם מתוקים. כגון המפליג בנהרות המצויים בערי אירופה, לונדון ופריז, האם עליו לברך ברכת הגומל או לא? והטעם שיש להסתפק בדין זה, הוא משום שהסכנה בהפלגה בים, גדולה לאין ערוך מהפלגה בנהרות השקטים, ואם כן יש לומר שדוקא על הפלגה בים תיקנו לברך הגומל, מה שאין כן על הפלגה בנהר.

ואמנם בהלכה הקודמת הזכרנו את דברי רבינו אברהם בן הרמב"ם, שכתב שאפילו המפליג בנהרות צריך לברך ברכת הגומל.  אולם הגאון המשנה ברורה (ריש סימן ריט, בביאור הלכה) כתב, שיש לדון בנהרות שלנו, שאינם מסוכנים כל כך כמו הים המלוח, שיש לומר שאין לברך לאחר שיוצאים מהם את "ברכת הגומל". והעלה להלכה, שלמנהג הספרדים המברכים ברכת הגומל גם לאחר נסיעה (ברכב או ברגל) מעיר לעיר (כמו שנבאר) אף על פי שלא מצויה שם סכנה כל כך, אם כן הוא הדין שעליהם לברך גם על הפלגה בנהרות. אבל למנהג אשכנז, שאין מברכים אלא על נסיעה ממדינה למדינה, אם כן אין לברך אלא על הפלגה בים המלוח, שאז הסכנה מצויה יותר. והביא את דבריו מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל. (עמוד שס).

השוחה בים ללא אוניה
כתב הגאון רבנו עובדיה יוסף זצ"ל: "ודע, שהשוחה בים, ואפילו בים כנרת שהוא סמוך למקום ישוב, ואפילו יש שם מציל באופן קבוע, אף על פי כן דינו כיורדי הים, שהרי כמה פעמים אירעו שם אסונות וטבעו בים". ופירוש דבריו, שאפילו השוחה בים ללא אוניה או סירה, דינו כדין יורדי הים, שבבואם לחוף מבטחים, עליהם לברך ברכת הגומל בפני עשרה בני אדם. ודין זה מתיישב היטב לפי מנהג הספרדים, שאפילו מי ששט בנהר מים מתוקים, מכיון שהוא נכלל בגדר "יורדי הים", עליו לברך הגומל.

אבל הדבר פשוט, שאפילו למנהג הספרדים, אין לברך אלא אם מדובר בשחיה בנהר שאפשר לטבוע בו, אבל אם מדובר בנחל או מעיין שאין בו חשש סכנה כלל, בזה לא גזרו חכמינו לברך ברכת הגומל כלל, וכמו שמפורש בדברי רבנו אברהם בן הרמב"ם, שלא תיקנו לברך אלא על נסיעה שאפשר לטבוע בה, אבל מי שנכנס למעיין מים, כמו שהיו רגילים להתרחץ בדורות הקודמים, בודאי שאינו יכול לברך על כך ברכת הגומל, כי הסכנה ברחצה כזו היתה רחוקה מהמציאות גם בזמן חכמינו שתיקנו את ברכת הגומל, ולכן לא תיקנו כלל ברכה על רחצה כזו.

וכן מי שנכנס לים, ואפילו לים המלוח, אבל לא נכנס אלא מעט, וכגון שהמים לא הגיעו אלא למתניו, מסתבר שאינו צריך לברך הגומל לאחר מכן, שאין זה בכלל "יורדי הים". ומכל מקום כתב הגאון רבי מאיר בראנדסדורפר זצ"ל בשו"ת קנה בושם (ח"א סימן יא), מעשה באחד שהלך לרחוץ בים, והיה הים סוער קצת, אך פתאום התגברה הסערה ונסחף לתוך עומק הים, ובקושי גדול התאמץ בכל כחו לצאת מן הים, עד שהגיע לחוף מבטחים, ושאל האם יברך הגומל, והשיב הרב המחבר (בעל "קנה בושם"), שיברך הגומל אף למנהג אשכנז. והביא דבריו מרן זצ"ל בספרו (עמוד שסא).

מלחים וימאים וחיילים המשרתים בחיל הים
המלחים והימאים, ובכלל זה חיילים המשרתים בחיל הים, אחר שקבלו חופשה, ואפילו למספר ימים, עליהם לברך ברכת הגומל כשישובו לביתם, אף על פי שבדעתם לחזור להפליג בים בתום ימי החופשה. וכן הדייגים, שלפי מלאכתם הם נכנסים בעומק הים כדי לדוג דגים, יברכו בכל שבת ברכת הגומל.​

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שנכנס לים עד גובה הצוואר צריך לברך הגומל? כ"ט אב תש"פ / 19 באוגוסט 2020

עדיין הדבר נתון בספק. כי גם מרן זצ"ל לא דיבר אלא על מי ששחה במים, ולא מי שנכנס עד צווארו. לכן לא יברך.

מה מברכים על מנגו מסוכר (מנגו מיובש)? כ"ט אב תש"פ / 19 באוגוסט 2020

אם יש בו טעם של מנגו, ברכתו בורא פרי העץ. (יש אומרים שקיים מנגו שטעמו סר לגמרי, ואחר כך מחזירים לו טעם עם חומרי טעם וריח, ועל דבר כזה מברכים שהכל).  

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה