הלכה ליום חמישי ד' אייר תשע"ט 9 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

סבנו האהוב אברהם בן ימנה למשפחת אסייג

נלב"ע ביום כ"ח ניסן התשע"ט ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

בניו, נכדיו נכדותיו וניניו.

המכבד את התורה - כבוד ספרי הקודש

היום הוא יום העצמאות, לקריאת דברים ממרן זצ"ל בענין זה, ראה בקישור.

-----------------------------------

שאלה: האם מותר לשבת על גבי ספסל שמונחים עליו ספרי קודש?

תשובה: שנינו בפרקי אבות (פ"ד): "רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת". ופירש רש"י, המכבד את התורה, שאינו מניח ספרי קודש על ספסל שיושבים בו בני אדם. ובגמרא במסכת מנחות (דף לב:) אמר רבי חלבו, אני ראיתי את רב הונא, שכאשר רצה לשבת על גבי מיטה שספר תורה מונח עליה, הניח את ספר התורה במקום אחר, ואז התיישב. מכאן שסבר רב הונא שאסור לשבת על גבי מטה שספר תורה מונח עליה. וכן אמרו בתלמוד ירושלמי, לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה מונח עליו, ומעשה ברבי אליעזר שישב על גבי ספסל שהיה עליו ספר תורה, (בלי שימת לב), והרתיע מלפניו (ונרתע, קם מיד כשראה את הספר), כמרתיע מפני הנחש, (כאילו ראה נחש, מפני אימתו לכבוד התורה). ומכח דברי הירושלמי, פסקו הרמב"ם והראב"ד ועוד פוסקים, שאסור לשבת על גבי מטה שיש עליה ספר תורה.

ומרן הבית יוסף (סי' רפב) הביא דברי רבינו מנוח, שיש אומרים שדוקא בספר תורה ממש אסור, אבל שאר ספרים, אין דינם כספר תורה. וטוב להחמיר. ובעל ספר ארחות חיים כתב, שאין להקל בזה שלא יראה כמזלזל בכבוד ספרים. ומרן בשלחן ערוך פסק להחמיר בזה מן הדין רק בספר תורה, והרמ"א פסק שהוא הדין לגבי שאר ספרים.

אלא שבספרים שלנו שהם מודפסים ואינם כתובים בכתב יד, יש להקל יותר, כמו שכתבו הפוסקים, שספרים שלנו המודפסים, קדושתם פחותה מספרים הכתובים בכתב יד. אף על פי שבודאי גם ספרי קודם שלנו צריכים גניזה, ויש לנהוג בהם כבוד, וכן אסור ללכת ערום בחדר שיש בו ספריה של ספרי קודש, ואסור להחליף חיתול לתינוק כנגד ספריית ספרי קודש, מכל מקום אין קדושתן חמורה כל כך כספרים שנכתבו בכתב יד.

ולכן למעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אחר שדן בדברי הפוסקים בזה, שיש להקל בזה בספרים המודפסים. אולם מנהג האשכנזים להחמיר בזה, מפני דברי הרמ"א שפסק בפירוש שאף בשאר ספרים יש להחמיר, ולכן אף בספרים המודפסים לשיטתם יש להחמיר. אבל למנהג הספרדים ההולכים אחר הוראות מרן, שפסק להחמיר בזה רק בספר תורה, דיינו שאנו מחמירים בזה לכתחילה בספרים שבכתב יד, אבל בספרים המודפסים יש להקל.

ומכל מקום אין זה נכון להניח ספרי קודש על גבי מטה שישן עליה, בפרט כשיש חשש שבמשך הלילה הספר יפול ויתבזה. וכן אסור להניח את תיק התפילין על מטתו שהוא ישן בה כנגד מרגלותיו (הרגליים), מפני שהוא דרך ביזוי, אבל שלא כנגד מרגלותיו, אם אין שם חשש שיפלו התפילין במשך הלילה או יתבזו, מותר להניחם שם כשהוא ישן לבדו, וכמבואר בשלחן ערוך אורח חיים (סימן מ, ובסימן רמ).

ולסיכום: אסור לשבת על גבי ספסל שמונח עליו ספר תורה. ומנהג האשכנזים להחמיר בזה אף בשאר ספרים, ולמנהג הספרדים העיקר שיש להקל בזה. אולם אם המדובר הוא בספרים מכתב יד, נכון להחמיר שלא לשבת על גבי ספסל שמונחים עליו ספרים אלה.

ומותר לשבת על גבי ספסל שמונח עליו תיק עם תפילין, אבל אסור להניח את תיק התפילין על גבי מטה שישן עליה סמוך למרגלותיו, מפני שהיא דרך זלזול.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה שכתבתם על ספרים ״כתבי יד״ מה נקרא כתבי יד? כתיבה רגילה שאנו כותבים יום יום, או כתבי יד פירושו כתב של סופר, כגון של ספר תורה מזוזות וכו׳? ט"ו סיון תשע"ט / 18 ביוני 2019

הכוונה לכתב יד, אפילו בכתיבה רגילה שלנו.

האם ספרים מודפסים כולל גם סדורים של התפילה בבית הכנסת? א' טבת תשע"ד / 4 בדצמבר 2013

בודאי שזה כולל סידורים שבבית הכנסת

האם יש הבדל בין ספר שוכב, לספר עומד שנשען על משענת הספסל (וכיוצ"ב)? א' טבת תשע"ד / 4 בדצמבר 2013

למנהגינו אין הפרש בזה. ולמנהג האוסרים לשבת על ספסל שיש עליו ספרים, יש מיקלים יותר כאשר הספר עומד. ולא ידוע לנו על יסוד לחילוקים אלה בספרים שלנו שבלאו הכי הם כרוכים. ואדרבה, כשהספר עומד, לפעמים הנייר שעליו הכתב נוגע בספסל. ובלאו הכי הכריכה בטלה לספר. ואין כאן מקום להאריך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

נטילת ויטמינים וכדורים שאינם לרפואה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שגזרו חכמים כי אסור לו לאדם שאינו חולה ממש ליטול תרופות בשבת, ורק אם הוא חולי בכל גופו, או שהוא ממש נזקק לשכב במיטה, מותר לו ליטול תרופות לרפואתו. והבאנו פרטי דינים בזה. גלולות להריון ומעתה נבא לדון לענין גלולות שלוקחת אשה במשך כמה ימים על מנת שתוכל להתעבר, שלכאורה ......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה