הלכה ליום רביעי כ"ג תמוז תש"פ 15 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

אדיר בן דרורה, עוז בן דרורה ואורי בן דרורה

חזרה בתשובה ,זיווג ,פרנסה וכל הישועות.

הוקדש על ידי

אימא

המשך דיני אכילת מאכלי בשר ומאכלי חלב על שלחן אחד

בהלכה הקודמת ביארנו, שאסור לאכול מאכלי חלב, כאשר מונחים על השלחן מאכלי בשר. מפני שיש לחשוש שמא האוכל, יבוא לטעום מהמאכלים המונחים על השלחן, ויכשל באיסור חמור של אכילת בשר וחלב. והזכרנו שאין הבדל בדין זה, אם מדובר באדם שיושב לבדו לאכול, או שמדובר בשני אנשים שיושבים זה לצד זה, והאחד אוכל מאכלי בשר והשני מאכלי חלב, שבין כך ובין כך הדבר אסור בהחלט.

הנחת "היכר" על השלחן
אפילו שני אנשים המכירים זה את זה, ואפילו בני משפחה אחת, יכולים לאכול בשר וגבינה על שלחן אחד, באופן שישימו "היכר" על השלחן, שיזכיר להם שאסור להם לאכול זה ממאכליו של רעהו. וכגון שיאכלו כל אחד על מפה אחרת, או שישימו ביניהם איזה סימן להפריד ביניהם, כמו כיכר לחם וכדומה, שאינם משתמשים בה בשעת סעודתם. אך יש תנאי בדבר, שאותו סימן "היכר" יהיה דבר גבוה קצת ובולט לעין, כגון כיכר לחם או קנקן וכדומה, אבל אין להסתפק בהיכר מועט כגון טבעת וכדומה, שעדיין יכולים לטעות בלא לשים לב להיכר שביניהם ולאכול זה ממאכליו של זה.

אנשים שמקפידים שלא לאכול מצלחת אחת
אפילו שני בני אדם המכירים זה את זה, אבל מקפידים שכל אחד לא יאכל מצלחתו של השני, חייבים לשים ביניהם היכר בשעה שאוכלים ביחד בשר וחלב, שעדיין חששו חכמים שלא יכשלו באכילת בשר בחלב.

הנחת "היכר" לאדם שאוכל לבדו
יש לציין, שכל מה שכתבנו לגבי הנחת "היכר" על השלחן, להבדיל בין הבשר ובין החלב, דבר זה מועיל רק באופן שמדובר בשני אנשים שאוכלים יחד על השלחן,  שאז אנו אומרים, שגם אם אחד הסועדים יטעה ויבוא לאכול ממאכלי חברו, הרי חברו יזכיר לו שאסור לו לאכול ממאכליו. אבל אם מדובר רק באדם יחידי שאוכל לבדו, הרי שאז אי אפשר לסמוך על ה"היכר" שהניח על השלחן, כי עדיין יש לחשוש שמא יזיז את ההיכר ולא יבחין בו ויאכל מן המאכלים האסורים עליו. כפי שכל אדם מבין ויודע, שאם הוא יושב על יד השלחן, הרי שהוא עשוי בהחלט לאכול מכל דבר ערב שיהיה מונח על השלחן באותה שעה מבלי לשים לבו לכך שהדבר אסור.  

מינוי "שומר"
יש אופן שאפילו אדם שאוכל לבדו, רשאי לסמוך על ה"היכר" שיניח על השלחן, וזאת באופן שנמצא שם אדם נוסף, אף על פי שאינו סועד באותה שעה יחד עם חבירו, מכל מקום יכול הסועד למנות את חבירו כ"שומר" עליו, שיזכיר לו שלא יטעה ויאכל מן המאכלים האסורים, ואז, בצירוף ה"היכר", יוכל להקל לאכול באופן זה, שיש לו גם היכר וגם אדם אחר שיזכיר לו, וכדין שני אנשים המסובין יחדיו שהזכרנו.

מינוי ילד כ"שומר", ואכילה עם ילד
אין למנות ילד קטן (שלא הגיע למצוות) כ"שומר" לעניין זה, משום שאין לסמוך על קטן שיזכירנו שלא יאכל דבר האסור לו, ולפיכך גם אינו רשאי לאכול מאכלי חלב עם קטן שאוכל מאכלי בשר, אפילו אם יש ביניהם היכר, כי לעולם צריך שיהיה גם היכר וגם חבר שיזכיר לו, ועל קטן אין לסמוך שיזכיר לו כלל, ואף שיש המיקלים בזה, מכל מקום כתב מורינו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א שיש להחמיר בזה. ואם כן נמצא שאין אפשרות לאכול עם קטן, זה מאכלי חלב וזה מאכלי בשר, אלא בתנאי שיאכלו על שני שולחנות נפרדים, או שישים אדם אחר להיות שומר ביניהם, וכאמור לגבי אדם שאוכל לבדו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם שאוכלים את המאכלים בפיתה ולא בצלחת ניתן לשבת בשולחן אחד ללא היכר ( לצורך העניין אחד אוכל פיצה או טוסט והשני אוכל פיתה עם בשר ) ד' שבט תשע"ח / 20 בינואר 2018

יש לעשות היכר, אלא אם כן אין שם שלחן בכלל

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה