הלכה ליום שני י"ד תמוז תש"פ 6 ביולי 2020

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר.
ועתה נבאר מהו דין "נותן טעם לפגם".

מה שאמרנו שהתבשיל החלבי שנתבשל בקדירה בשרית נאסר באכילה, זהו דווקא אם בישל בקדירה חלב בתוך מעת לעת (דהיינו תוך עשרים וארבע שעות) מזמן שבישל בה בשר, שאז נחשבת הקדירה "בת יומא", כלומר, בת יום אחד מזמן שבישלו בה בשר, אבל אם כבר חלפו להם יותר מעשרים וארבע שעות מזמן בישול הבשר, ואחר כך טעו ובישלו באותה קדרה חלב, החלב אינו נאסר באכילה, משום שלאחר שיעור "מעת לעת", כבר התקלקל טעם הבשר הבלוע בקדרה, ועל כן אינו נותן טעם טוב, אלא "נותן טעם לפגם" בתבשיל, ולכן אינו אוסר את החלב. ומכל מקום לכתחילה אסור לבשל בכלי שבלע בשר, מאכלי חלב, אפילו אם כבר חלף זמן ארוך מזמן שבשלו בו בשר, מגזירת חכמים, כדי שלא יטעו, ויבשלו גם בתוך שיעור מעת לעת מאכלי חלב ומאכלי בשר באותו כלי, ולכן אותה הקדרה שבשלו בה בשר, ואחרי שיעור מעת לעת בישלו בה חלב, אף על פי שהחלב שנתבשל בה מותר באכילה, מכל מקום הקדרה עצמה נאסרה, בין למאכלי חלב ובין למאכלי בשר, שהרי בלוע בה גם בשר וגם חלב.

וכן הדין אם מבשלים בסיר מאכל בשרי, ומערבבים את אותו התבשיל בכף שבלוע בה חלב, הרי הכף פולטת מטעם החלב שבלוע בה, לתוך הבשר, ולכן, אם אותה כף אינה בת יומא, דהיינו שתוך שיעור עשרים וארבע שעות היא לא בלעה טעם חלב, הרי המאכל מותר, והכף נאסרה, בין למאכלי חלב ובין למאכלי בשר. ואם הכף היא בת יומא, דהיינו שבעשרים וארבע שעות האחרונות היא בלעה טעם חלב, אז הכף אוסרת את כל התבשיל.

אולם אם יש באותו תבשיל שישים כנגד מה שנתחב מהכף בתוך התבשיל, דהיינו כגון אם תחב כף חלבית שמשקלה עשרה גרם בתוך תבשיל שמשקלו שש מאות גרם, הרי הסיר והתבשיל מותרים, כי יש בתבשיל די כדי לבטל את טעם החלב שנפלט לתוכו מהכף, (משום שתמיד מחשבים כנגד משקל הכף, ולא כנגד משקל המאכל שנפלט ממנה שאין אנו יודעים כמה הוא), ורק הכף עצמה אסורה בשימוש, הואיל ובלוע בה טעם בשר וחלב. אבל אם אין בתבשיל משקל יותר משש מאות גרם, שהוא פי שישים ממשקל הכף, הרי שלא נתבטל טעם החלב שנפלט מהכף בתוך התבשיל, והתבשיל והסיר אסורים, וגם הכף נאסרת לגמרי משום שנתערב בה טעם בשר וחלב.

ומכל האמור מבואר שחובה בכל בית ליחד מערכות כלים שונות למאכלי בשר ולמאכלי חלב.

ובהלכה הבאה יבואר הדין בכלי זכוכית.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס"ד
שלום לרב
מה הדין של מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי ,בתוך 24 שעות לבישול בשר, האם המאכל בשרי א' טבת תשפ"א / 16 בדצמבר 2020

למנהג הספרדים, המאכל פרווה. ולמנהג האשכנזים הוא בשרי. 

סיר בשרי שבטעות הילדה הרתיחה בו שמנת לבישול... ממש בהתחלת הרתיחה ראיתי וישר שטפתי את הסיר.
לאחר מכן הרתחתי בו מים להרבה זמן...
לפי דעת מרן מה הדין של הסיר לספרדים?
האם עלי לזרוק את הסיר? י"א חשון תשפ"א / 29 באוקטובר 2020

 

אם לא השתמשו בסיר בעשרים וארבע שעות האחרונות למאכלי בשר, אזי השמנת מותרת באכילה.

לגבי הסיר עצמו, יש להכשיר אותו. לכן יש לקחת סיר גדול יותר, ולהרתיח בתוכו מים, וכשהם מבעבעים על האש להכניס לתוכו את הסיר הקטן. וזהו ההכשר שלו. ונכון לעשות כן אחרי עשרים וארבע שעות מזמן שבישלו את השמנת. ואם אין לכם סיר גדול, יש להצניע את הסיר, ולכתוב עליו שהוא צריך הגעלה, ובערב פסח לקחת אותו למרכזים שבהם מגעילים כלים (בשכונות חרדיות בערב פסח יש אנשים שמגעילים כלים בסמוך לבתי כנסיות), ושם יכשירו את הכלי כדת. תבורכו מפי עליון,

צלחת חרסינה בשרית שנפל לתוכה אשל אך מכשרים את הצלחת.
תודה ומועדים לשמחה כ' תשרי תשפ"א / 8 באוקטובר 2020

לצלחת חרסינה אין דרך להכשיר אותה.

אבל אם האשל היה צונן, היא אינה צריכה הכשר,רק שטיפה בלבד. 

האם אפשר לבשל משהו פרווה בסיר בשרי ( עברו 24 שעות) ולערבב אותו בעוגה חלבית? כ"ו אלול תש"פ / 15 בספטמבר 2020

מותר לעשות כן אפילו לכתחילה, אך יש להקפיד שיהיה הסיר נקי. שנה טובה ומבורכת,

מחבת בשרי שהוסיפו לו בבישול דבר שהוא ספק חלבי( לא ידוע אם הוסיפו חמאה או מרגרינה). האם מותר להשתמש במחבת,לפי הספרדים? י' אב תש"פ / 31 ביולי 2020

יש בזה ספק איסור תורה. לכן אין להשתמש במחבת. ולאחר שיעברו מעת לעת, יש בזה מחלוקת מהרשד"ם ומהריב"ל, ודעת רוב הפוסקים כמהרשד"ם שיש להקל. 

האם מחבת פרווה שבישלתי בו עוף בטעות ,מותר לטגן בו מאכלים פרווה כדי לאכלם בארוחה חלבית? כ"א חשון תש"פ / 19 בנובמבר 2019

למנהג הספרדים, מותר. ולמנהג האשכנזים, יש להקל רק אחרי שעברו עשרים וארבע שעות מאז שבישלו שם עוף.

מה דין סיר חלבי שעברו יותר מ24 שעות מאז שבושל בו מאכל חלבי, ובטעות הורתח בו ציר בשרי שהוספתי אח"כ לקדירת בשר? י"ט סיון תשע"ט / 22 ביוני 2019

הסיר החלבי צריך הגעלה.

התבשיל והסיר הבשרי מותרים.

סיר בשרי שבושל בו בשר עם בצל וחריף לאחר מעת לעת בושל בסיר מקרוני האם מותר לאכול את המקרוני שהוא כמובן פרווה עם חלב בצלחת? ד' אלול תשע"ח / 15 באוגוסט 2018

לאחר מעת מעת מותר לכל הדעות. ולמנהג הספרדים מותר אפילו אם נתבשלו האטריות תוך מעת לעת.

כלי חלבי שלא התבשל בו חלב במשך 24 שעות. בטעות בושלו בו שניצלים. מה דינו של הסיר? י"ד טבת תשע"ח / 1 בינואר 2018

הסיר צריך הכשר, כי הוא בלע מטעם בשר ומטעם חלב

האם אפשר לבשל בשר בסיר חדש, אחרי שהרתחתי בו חלב? כ"ה כסלו תשע"ח / 13 בדצמבר 2017

בודאי שאסור, כי הסיר נעשה חלבי.

הכנתי חביתה עם גבינה בתוך מחבת בשרית, מה אני צריך לעשות עם המחבת? י' כסלו תשע"ח / 28 בנובמבר 2017

מנהג הספרדים להקל ולהכשירו על ידי הגעלה ברותחים. אבל האשכנזים מחמירים וסוברים שיש ללבנו באש ממש.

הכנתי חביתה עם גבינה בתוך מחבת בשרית מה אני צריך לעשות עם המחבת? ה' כסלו תשע"ח / 23 בנובמבר 2017

מנהג הספרדים להקל ולהכשירו על ידי הגעלה ברותחים. אבל האשכנזים מחמירים וסוברים שיש ללבנו באש ממש.

 

 

מדוע הרב מציין לעניין ביטול בשישים שמתייחסים למשקל הכפית לעומת משקל התבשיל, ולא לנפח?
והרי הכפית עשויה מתכת ולכן לכפית קטנה משקל גדול יותר מאשר לתבשיל שנפחו פי שישים, ואילו המאכל החלבי שבלעה לא יכול להיות משקלו יותר ממשקל המאכל החלבי בנפח הזהה לנפח הכפית. ז' תמוז תשע"ו / 13 ביולי 2016

הכוונה למשקל סגולי, כלומר, לפי צפיפות החומר, וכמובן שאין ללכת לפי משקל המתכת, אלא לפי משקל התבשיל.

מה לגבי כלים שהם לא בשריים ולא חלביים.
למשל קומקום קטן ששמים בו תמצית בתפזורת להכנת תה.
במה לרחוץ את הקומקום – אפשר לרחוץ בספוגית חלבית או בשרית? כ"ד סיון תש"ע / 6 ביוני 2010

שלום רב!

אפשר לשתוף בכל ספוג שרוצים, רק להקפיד לשטוף את הכלי היטב.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה? תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה