הלכה ליום שני כ"ט שבט תשע"ט 4 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ברכה אחרונה על עוגות שיש בהן גם קמח

בהלכות הקודמות, ביארנו, שכל מין מאכל או תבשיל, שעשוי מכמה חומרים שונים, ובכללם "מין דגן", (בדרך כלל – קמח חיטה), והדגן מעורב במאכל על מנת לתת לו טעם טוב, הרי שהברכה שיש לברך על אותו מאכל היא "בורא מיני מזונות". ואף על פי שרוב המאכל מורכב ממרכיבים אחרים, שאינם מין דגן, בכל זאת, מכיון שהדגן בא לתת טעם טוב, ויש לו חשיבות מיוחדת, הרי הוא אינו מתבטל בין שאר המרכיבים, ויש לברך "בורא מיני מזונות". ולפיכך למדנו, שעל עוגות עם קמח וביצים וחלב וגבינה, וכיוצא בזה, יש לברך עליהם "בורא מיני מזונות", כפי שביארנו בהרחבה בהלכות הקודמות. 

ברכה אחרונה – מאכלים מעורבים
ועתה נבוא לשאלה הסבוכה יותר שעומדת לפנינו, והיא, לגבי ברכה אחרונה על המאכלים הללו, שאמנם מעורב בהם קמח חיטה, אך הם עשויים בעיקר ממרכיבים אחרים, וכאשר אוכלים מהם שיעור "כזית" (כעשרים ושבעה גרם), אין באותה אכילה שיעור "כזית" מהבצק, אלא מכל התערובת, שהיא: אגוזים או גבינה או קרם וכיוצא בזה. ונשאלת השאלה, האם גם במקרה כזה הברכה האחרונה הנכונה היא "על המחיה", או שמא במקרה כזה אין לברך ברכה אחרונה כלל?

והנה הדבר ברור, שאם אכל כמות גדולה של מאכל, עד שאין ספק שאכל שיעור "כזית" ממין הדגן עצמו, כלומר מהקמח עצמו, (בתוך שבע וחצי דקות), הרי אז יש לברך ברכה אחרונה "על המחיה" לכל הדעות. אך השאלה היא במקרה שאכל שיעור "כזית" מהמאכל כולו, ולא אכל שיעור "כזית" ממין הדגן בפני עצמו.

ברכה אחרונה - עוגת גבינה
ובראשית נבאר את הדין לגבי עוגות, שמערבים בעיסה הרבה ביצים וסוכר או גבינה או קמח תפוחי אדמה וכדומה, וכמות הקמח שמעורבת בעיסה, היא מועטת מאד. שיש לדון, אם אכל "כזית" מהעוגה, אבל לא אכל כזית ממין הדגן. האם רשאי לברך "על המחיה" או לא?

ובדין זה נחלקו הפוסקים, ויש בדבר כמה וכמה שיטות חלוקות. ואנו נביא את הדין הלכה למעשה, כפי שפסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשיעוריו, וכפי שביאר הגאון רבי דוד יוסף שליט"א בספרו הלכה ברורה (חלק עשירי עמוד תי).

אם היו מעורבים כמה מינים במאכל, והם היו מרובים מאד מן הדגן, אבל טעם הדגן היה ניכר בתערובת, וגם, הוא לא היה פחות משישית מהתערובת, הרי שדינו כדין כל עוגה, שיש לברך לאחר האכילה "על המחיה", ואפילו אם אכל רק כזית, ורוב המאכל עשוי ממינים אחרים, וכגון עוגות שמערבים בעיסה שלהם גבינה וסוכר וכדומה, בכל זאת יש לברך לאחר האכילה "על המחיה", אפילו כאשר אוכלים רק שיעור "כזית" אחד.

אבל אם לא היה הדגן, כלומר הקמח, שישית מהתערובת, או שלא היה טעמו ניכר בכלל, אזי אין לברך לאחר האכילה "על המחיה" כלל. ובמקרה כזה אין לברך שום ברכה אחרונה לאחר האכילה.

ואף על פי שהקמח נותן טעם טוב בעוגה, בכל זאת, מאחר והוא בא בכמות מועטת כל כך, עד שאינו מהווה אפילו שישית מהמרכיבים שבעוגה, אין לברך על עוגה כזו "על המחיה", אפילו שאכל ממנה כזית. וכן במקרה שהקמח הוא דווקא מרובה בעוגה, אך אין טעמו ניכר בכלל בתערובת, אין לברך על עוגה כזו על המחיה כלל.

ולסיכום: עוגה, שיש בה מעט קמח שבא לתת בה טעם טוב, ואכל ממנה כזית, אם טעם הקמח ניכר בעוגה, והוא מהווה לא פחות משישית ממרכיבי העוגה, יש לברך לאחר האכילה "על המחיה". אבל אם הקמח הוא מועט מאד, פחות משישית ממרכיבי העוגה, או שאין טעמו ניכר כלל, אין לברך ברכה אחרונה לאחר אכילת כזית מהעוגה. ובגוף ההלכה נתבארו עוד פרטים בזה.

ובהלכה הבאה נבאר שיש חילוק בדין זה במאכלים מסויימים. 

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי עוגת גבינה לדוגמא, אם יאכל ממנה כזית. מובן למה לא יברך על המחיה. אבל מדוע לא יברך בורא נפשות?? י"א אדר תשע"ט / 16 בפברואר 2019

כבר כתבנו, שאם אכל כזית מהרכיבים שברכתם שהכל יברך נפשות

אין לברך כלל...ז'א שיברך בורא נפשות? כ"ט שבט תשע"ט / 4 בפברואר 2019

יש לברך ברכה אחרונה נפשות. (אם אכל כזית ממאכלים שברכתן נפשות).

אם אכלתי יותר מכזית מהעוגה כך שבוודאות אכלתי כזית חומרים אחרים שהם לא קמח: ביצים, גבינה... בנוסף אכלתי כניראה גם כזית קמח. האם מברך גם על המחיה בסוף? כ"ט שבט תשע"ט / 4 בפברואר 2019

אם אכלת כזית מהקמח בתוך שבע וחצי דקות, בודאי שיש לברך על המחיה.

אם מתוך 27 גרם רק שישית זה קמח, איך מברכים ברכה אחרונה? זה יוצא 4.5 גרם קמח שישית, אם אדם אכל 8 גרם קמח נטו מעוגה של כביצה, למה שיברך על המחיה? סביר יותר שיש לו כזית מהטפל ואז יברך נפשות. ל' סיון תשע"ו / 6 ביולי 2016

מאחר והקמח שמעורב בעיסה, הופך את כל העיסה לדבר שמברכים עליו מזונות ועל המחיה. והרי גם בכזית פת לחם ממש, אין כזית קמח, אלא עם המים וכו'. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

"גזל מקטרג בראש"

---------- מחר, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הו......

לקריאת ההלכה