הלכה ליום שני כ"ט שבט תשע"ט 4 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ברכה אחרונה על עוגות שיש בהן גם קמח

בהלכות הקודמות, ביארנו, שכל מין מאכל או תבשיל, שעשוי מכמה חומרים שונים, ובכללם "מין דגן", (בדרך כלל – קמח חיטה), והדגן מעורב במאכל על מנת לתת לו טעם טוב, הרי שהברכה שיש לברך על אותו מאכל היא "בורא מיני מזונות". ואף על פי שרוב המאכל מורכב ממרכיבים אחרים, שאינם מין דגן, בכל זאת, מכיון שהדגן בא לתת טעם טוב, ויש לו חשיבות מיוחדת, הרי הוא אינו מתבטל בין שאר המרכיבים, ויש לברך "בורא מיני מזונות". ולפיכך למדנו, שעל עוגות עם קמח וביצים וחלב וגבינה, וכיוצא בזה, יש לברך עליהם "בורא מיני מזונות", כפי שביארנו בהרחבה בהלכות הקודמות. 

ברכה אחרונה – מאכלים מעורבים
ועתה נבוא לשאלה הסבוכה יותר שעומדת לפנינו, והיא, לגבי ברכה אחרונה על המאכלים הללו, שאמנם מעורב בהם קמח חיטה, אך הם עשויים בעיקר ממרכיבים אחרים, וכאשר אוכלים מהם שיעור "כזית" (כעשרים ושבעה גרם), אין באותה אכילה שיעור "כזית" מהבצק, אלא מכל התערובת, שהיא: אגוזים או גבינה או קרם וכיוצא בזה. ונשאלת השאלה, האם גם במקרה כזה הברכה האחרונה הנכונה היא "על המחיה", או שמא במקרה כזה אין לברך ברכה אחרונה כלל?

והנה הדבר ברור, שאם אכל כמות גדולה של מאכל, עד שאין ספק שאכל שיעור "כזית" ממין הדגן עצמו, כלומר מהקמח עצמו, (בתוך שבע וחצי דקות), הרי אז יש לברך ברכה אחרונה "על המחיה" לכל הדעות. אך השאלה היא במקרה שאכל שיעור "כזית" מהמאכל כולו, ולא אכל שיעור "כזית" ממין הדגן בפני עצמו.

ברכה אחרונה - עוגת גבינה
ובראשית נבאר את הדין לגבי עוגות, שמערבים בעיסה הרבה ביצים וסוכר או גבינה או קמח תפוחי אדמה וכדומה, וכמות הקמח שמעורבת בעיסה, היא מועטת מאד. שיש לדון, אם אכל "כזית" מהעוגה, אבל לא אכל כזית ממין הדגן. האם רשאי לברך "על המחיה" או לא?

ובדין זה נחלקו הפוסקים, ויש בדבר כמה וכמה שיטות חלוקות. ואנו נביא את הדין הלכה למעשה, כפי שפסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשיעוריו, וכפי שביאר הגאון רבי דוד יוסף שליט"א בספרו הלכה ברורה (חלק עשירי עמוד תי).

אם היו מעורבים כמה מינים במאכל, והם היו מרובים מאד מן הדגן, אבל טעם הדגן היה ניכר בתערובת, וגם, הוא לא היה פחות משישית מהתערובת, הרי שדינו כדין כל עוגה, שיש לברך לאחר האכילה "על המחיה", ואפילו אם אכל רק כזית, ורוב המאכל עשוי ממינים אחרים, וכגון עוגות שמערבים בעיסה שלהם גבינה וסוכר וכדומה, בכל זאת יש לברך לאחר האכילה "על המחיה", אפילו כאשר אוכלים רק שיעור "כזית" אחד.

אבל אם לא היה הדגן, כלומר הקמח, שישית מהתערובת, או שלא היה טעמו ניכר בכלל, אזי אין לברך לאחר האכילה "על המחיה" כלל. ובמקרה כזה אין לברך שום ברכה אחרונה לאחר האכילה.

ואף על פי שהקמח נותן טעם טוב בעוגה, בכל זאת, מאחר והוא בא בכמות מועטת כל כך, עד שאינו מהווה אפילו שישית מהמרכיבים שבעוגה, אין לברך על עוגה כזו "על המחיה", אפילו שאכל ממנה כזית. וכן במקרה שהקמח הוא דווקא מרובה בעוגה, אך אין טעמו ניכר בכלל בתערובת, אין לברך על עוגה כזו על המחיה כלל.

ולסיכום: עוגה, שיש בה מעט קמח שבא לתת בה טעם טוב, ואכל ממנה כזית, אם טעם הקמח ניכר בעוגה, והוא מהווה לא פחות משישית ממרכיבי העוגה, יש לברך לאחר האכילה "על המחיה". אבל אם הקמח הוא מועט מאד, פחות משישית ממרכיבי העוגה, או שאין טעמו ניכר כלל, אין לברך ברכה אחרונה לאחר אכילת כזית מהעוגה. ובגוף ההלכה נתבארו עוד פרטים בזה.

ובהלכה הבאה נבאר שיש חילוק בדין זה במאכלים מסויימים. 

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי עוגת גבינה לדוגמא, אם יאכל ממנה כזית. מובן למה לא יברך על המחיה. אבל מדוע לא יברך בורא נפשות?? י"א אדר תשע"ט / 16 בפברואר 2019

כבר כתבנו, שאם אכל כזית מהרכיבים שברכתם שהכל יברך נפשות

אין לברך כלל...ז'א שיברך בורא נפשות? כ"ט שבט תשע"ט / 4 בפברואר 2019

יש לברך ברכה אחרונה נפשות. (אם אכל כזית ממאכלים שברכתן נפשות).

אם אכלתי יותר מכזית מהעוגה כך שבוודאות אכלתי כזית חומרים אחרים שהם לא קמח: ביצים, גבינה... בנוסף אכלתי כניראה גם כזית קמח. האם מברך גם על המחיה בסוף? כ"ט שבט תשע"ט / 4 בפברואר 2019

אם אכלת כזית מהקמח בתוך שבע וחצי דקות, בודאי שיש לברך על המחיה.

אם מתוך 27 גרם רק שישית זה קמח, איך מברכים ברכה אחרונה? זה יוצא 4.5 גרם קמח שישית, אם אדם אכל 8 גרם קמח נטו מעוגה של כביצה, למה שיברך על המחיה? סביר יותר שיש לו כזית מהטפל ואז יברך נפשות. ל' סיון תשע"ו / 6 ביולי 2016

מאחר והקמח שמעורב בעיסה, הופך את כל העיסה לדבר שמברכים עליו מזונות ועל המחיה. והרי גם בכזית פת לחם ממש, אין כזית קמח, אלא עם המים וכו'. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה