הלכה ליום רביעי כ"ב טבת תשפ"א 6 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד רוזיליו בן רינה ז"ל

ולהצלחה ובריאות איתנה לעליזה בת שמחה,ליאת בת רחל,שיר בת ליאת,גילי בת ליאת,רון שמעון בן ליאת וליצחק בן סלביה בריאות איתנה

הוקדש על ידי

יצחק רוזיליו

ניקוי בגד מאבק בשבת

שאלה: האם מותר לנקות בגד שהתלכלך מאבק, או להבריש כובע לֵבֶד בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (קמז.) אמרו, ,המנער טליתו בשבת חייב חטאת,. ופירוש הדבר, מי שמנער את הבגד שלו בשבת מחמת איזה לכלוך, חייב חטאת, משום שהניעור של הבגד, הוא כיבוסו, והלא דבר ידוע הוא שאסור לכבס בשבת.

ונחלקו רבותינו הראשונים, בפירוש דברי הגמרא. כי לדעת רש"י, המנער את בגדו מעפר, עובר משום איסור "מלבן", כלומר מכבס. ומכאן שלדעת רש"י אסור לנער בשבת בגד שחור שהתלכלך מאבק או עפר, משום איסור מלבן. וכדעת רש"י פסק בספר בן איש חי (פרשת ויחי). וזאת על פי מה שכתב הרמ"א (סימן שב) שטוב לחוש לדברי רש"י.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב שלדעת רוב רבותינו הראשונים, אין פירוש הגמרא כדעת רש"י, אלא מפרשים, ש"המנער טליתו", זהו דוקא באופן שהטלית, או הבגד, היו מלוכלכים ממי גשמים וכדומה שירדו עליהם, שאז בניעור הבגד, שייך איסור מלבן, אבל בדבר שהוא יבש לגמרי, כמו אבק, אין איסור כלל בניעור הבגד. וכן פסק מרן השלחן ערוך, וזאת על פי דברי רבינו חננאל ועוד מגדולי רבותינו הראשונים שפסקו להקל בזה אפילו בבגד שחור חדש.

לפיכך, מותר לנער בשבת בגד מהאבק שעליו, ואין בדבר איסור משום כיבוס לפי דעת מרן השלחן ערוך.

ולא נוכל לבאר את כל פרטי הדינים בזה, רק נזכיר שגם לדברי האוסרים, אין האיסור בזה אלא בבגד שחור חדש, שמקפידים שלא ללבוש אותו כשהוא מלוכלך באבק. אבל אם לא מקפידים על כך, אין איסור לנער את הבגד מהאבק שעליו לכל הדעות.

ולענין ניקוי הכובע או הבגד באמצעות מברשת מיוחדת לכך, כתב הגאון תפארת ישראל, שנוהגים להחמיר בזה משום "עובדין דחול", כלומר, מעשה שנראה כמו המעשים שרגילים לעשותן בימות החול. אולם גם בזה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמן הדין יש להקל בדבר, כי לא גזרו רבותינו איסור מצד עובדין דחול, אלא בדבר שיכולים לבוא מחמתו למלאכה ממש, אבל ניקוי הבגד על ידי מברשת, אינו בכלל זה. (הליכות עולם שם).

ולסיכום: לפי דעת מרן השלחן ערוך, מותר לנער או לנקות במברשת כל בגד שהתלכלך בשבת מחמת אבק וכדומה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה