הלכה ליום רביעי כ"ב טבת תשפ"א 6 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד רוזיליו בן רינה ז"ל

ולהצלחה ובריאות איתנה לעליזה בת שמחה,ליאת בת רחל,שיר בת ליאת,גילי בת ליאת,רון שמעון בן ליאת וליצחק בן סלביה בריאות איתנה

הוקדש על ידי

יצחק רוזיליו

ניקוי בגד מאבק בשבת

שאלה: האם מותר לנקות בגד שהתלכלך מאבק, או להבריש כובע לֵבֶד בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (קמז.) אמרו, ,המנער טליתו בשבת חייב חטאת,. ופירוש הדבר, מי שמנער את הבגד שלו בשבת מחמת איזה לכלוך, חייב חטאת, משום שהניעור של הבגד, הוא כיבוסו, והלא דבר ידוע הוא שאסור לכבס בשבת.

ונחלקו רבותינו הראשונים, בפירוש דברי הגמרא. כי לדעת רש"י, המנער את בגדו מעפר, עובר משום איסור "מלבן", כלומר מכבס. ומכאן שלדעת רש"י אסור לנער בשבת בגד שחור שהתלכלך מאבק או עפר, משום איסור מלבן. וכדעת רש"י פסק בספר בן איש חי (פרשת ויחי). וזאת על פי מה שכתב הרמ"א (סימן שב) שטוב לחוש לדברי רש"י.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב שלדעת רוב רבותינו הראשונים, אין פירוש הגמרא כדעת רש"י, אלא מפרשים, ש"המנער טליתו", זהו דוקא באופן שהטלית, או הבגד, היו מלוכלכים ממי גשמים וכדומה שירדו עליהם, שאז בניעור הבגד, שייך איסור מלבן, אבל בדבר שהוא יבש לגמרי, כמו אבק, אין איסור כלל בניעור הבגד. וכן פסק מרן השלחן ערוך, וזאת על פי דברי רבינו חננאל ועוד מגדולי רבותינו הראשונים שפסקו להקל בזה אפילו בבגד שחור חדש.

לפיכך, מותר לנער בשבת בגד מהאבק שעליו, ואין בדבר איסור משום כיבוס לפי דעת מרן השלחן ערוך.

ולא נוכל לבאר את כל פרטי הדינים בזה, רק נזכיר שגם לדברי האוסרים, אין האיסור בזה אלא בבגד שחור חדש, שמקפידים שלא ללבוש אותו כשהוא מלוכלך באבק. אבל אם לא מקפידים על כך, אין איסור לנער את הבגד מהאבק שעליו לכל הדעות.

ולענין ניקוי הכובע או הבגד באמצעות מברשת מיוחדת לכך, כתב הגאון תפארת ישראל, שנוהגים להחמיר בזה משום "עובדין דחול", כלומר, מעשה שנראה כמו המעשים שרגילים לעשותן בימות החול. אולם גם בזה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמן הדין יש להקל בדבר, כי לא גזרו רבותינו איסור מצד עובדין דחול, אלא בדבר שיכולים לבוא מחמתו למלאכה ממש, אבל ניקוי הבגד על ידי מברשת, אינו בכלל זה. (הליכות עולם שם).

ולסיכום: לפי דעת מרן השלחן ערוך, מותר לנער או לנקות במברשת כל בגד שהתלכלך בשבת מחמת אבק וכדומה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה


הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

מאחר וכבר לא נותר לנו די זמן כדי ללמוד את ההלכות הנוגעות לימי הסוכות, נבאר כבר עתה כמה דינים הנצרכים לימי הסוכות הבאים עלינו לטובה. סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לס......

לקריאת ההלכה