הלכה ליום רביעי י' אייר תשפ"ב 11 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרצל הרץ בן אסתר ז"ל

שהיום הוא יום השנה לפטירתו. רוח ה' תניחנו בגן עדן, ויחוס ויחמול עליו, ויזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים אמן כן יהי רצון.

הוקדש על ידי

המשפחה

קבלה מעשית

בהלכה הקודמת, הזכרנו את דברי התנא בפרקי אבות, שאסור בדרך כלל להשתמש בשמות הקודש. וכפי שביארנו מפי סופרים ומפי ספרים.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו ענף עץ אבות (עמוד שא), הביא מעשה נורא, מהגאון רבי אברהם בן מוסא, שהיה מגדולי הרבנים במערב הפנימי, שהיה מתגורר באחת מערי צפון אפריקה, שם היה שולט "שריף", שהיה מנהיג רוחני של המוסלמים, והיה שונא ישראל מובהק.

לרבי אברהם, היה שכן יהודי ירא שמים, שפעם אחת עבר בטעות בשטח חצרו של השריף, ומיד קם השריף והרגו. כששמעה אמו של רבי אברהם על הריגתו המשונה של השכן היהודי, נעצבה מאד אל לבה והחלה לבכות, באותה שעה חזר בנה רבי אברהם מבית המדרש לביתו, ושאל את אמו, מפני מה את בוכה? סיפרה לו אמו את שאירע. כששמע כך רבי אברהם, אמר לאמו, מוכרח אני לנקום את נקמתו של היהודי. מה עשה? כתב שם קדוש על פיסת נייר, קנה מחרוזת של חרוזים מסוגים שונים, והלך ליד ביתו של השריף בהכריזו בקול, מי רוצה לקנות חרוזים? יצאה המשרתת של השריף ואמרה לו, יהודי! אל תעבור בדרך זו! כי השריף עלול להורגך כפי שהרג יהודי אחר שנכנס לכאן. אמר לה רבי אברהם, טוב מאד שאמרת לי על כך, אני רואה שאת אשה טובה, לכן, קחי ממני את החרוזים הללו במתנה. לקחה המשרתת את החרוזים, ובראות רבי אברהם שהיא מתפעלת מהחרוזים, אמר לה, אם תקחי את הפתק הזה ותשליכי אותו לבאר המים של אדונך השריף, אתן לך עוד מחרוזת אחרת. שמעה המשרתת בקולו, לקחה פיסת הנייר והשליכה אותה לבאר המים, ואמנם, נאמן להבטחתו נתן לה רבי אברהם מחרוזת נוספת.

באותו הזמן היו בביתו של השריף בניו, נכדיו ומשרתיו, ביחד שבעים נפש. ובשעה ששתו מהמים שנשאבו מן הבאר, מתו כולם יחד עם השריף.

מנהג השריף היה לבקר בכל יום בביתו של המלך בבוקר, ובאותו היום ראה המלך שהשריף מאחר להגיע, שלח לביתו שנים מעבדיו, בהתקרבם לפתח הבית נקשו בדלת, ומשלא שמעו כל מענה, פתחו את הדלת, ושם נגלה לעיניהם מחזה מחריד, השריף וכל בני ביתו שכבו כפגרים מתים. שבו העבדים אל המלך והודיעוהו על שראו. אסף המלך את כל שריו, כדי לטכס עצה, ולהקים וועדת חקירה, איך קרה המקרה המוזר הזה. אחרי שעות רבות של דיונים, החלו לחשוד שמא מתו על בני הבית מחמת הרעלה שנבעה מתנור החימום שהיה בבית, והוסיפו לחשוד, אולי ידם של היהודים במעל. שלח המלך לקרוא לרבם של היהודים וסיפר לו את כל הענין, וביקש ממנו לחקור בעצמו את התעלומה, מי אחראי על מות השריף ובני ביתו. ביקש הרב מהמלך שלושים יום, כדי לפתור את התעלומה.

הלך הרב לבית המדרש, שם למד גם רבי אברהם בן מוסא, ומאחר ורבי אברהם שמע שהמלך קרא לרב כדי לברר את סיבת מיתת השריף, נגש אליו וסיפר לו דברים כהוייתם. אמר לו הרב, ישר כחך שנקמת את נקמתו של היהודי הנרצח, ועתה, שמע בקולי, ותברח לך למדינה אחרת, לפני שיתגלו מעשיך. נתן הרב כסף בידו של רבי אברהם, ומשם ברח רבי אברהם והשתקע במדינת תוניס וישב שם. עד כאן המעשה. אך לא היה המעשה הזה ראוי אלא לשעתו, כי הגאון רבי אברהם, היה חסיד קדוש ומקובל מופלג מאד, וכל מעשיו לשם שמים ולצורך הצלת ישראל.

אבל יש להדגיש, שאותם העוסקים בזמן הזה בקבלה באופן מעשי, או בתור תורה המבריאה את הנפש וכדומה, עד שמלמדים אפילו גויים וגויות דברי קבלה, כל אלה אין להם חלק לעולם הבא, וכבר אמר הגאון המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל (שהיה מלמד את מרן זצ"ל קבלה במשך שנים רבות), כי עתיד לבוא זמן, ובו יפשטו את הקבלה כמו נבלה בשוק. וכך בעוונות אנו רואים שאמנם קורה.

וכבר כתב רבינו חיים ויטאל בשער רוח הקודש (דף מא.) בשם רבינו האר"י, כי מזמן שאין בידינו אפר פרה אדומה, ואין אנו יכולים להטהר מטומאת מת, אין לנו רשות להשתמש בשמות הקודש. והמשתמש בהם עונשו גדול. ורבינו יעקב עמדין בהגהותיו לעירובין (דף מג.) כתב, שמן הכתוב בספרי הנביאים נראה, שאפילו הנביאים לא רצו להשתמש בשמות הקודש שהרי אליהו הנביא הלך נבוך במדבר ארבעים יום ולא השתמש בשמות הקודש לעשות קפיצת הדרך, ואפילו להציל נפשם ממיתה לא הרהיבו עוז להשתמש בשמות הקודש, שאם לא כן היה ירמיהו הנביא אומר שם קדוש בשעה שהשליכוהו אל הבור.

וכל זה בלוחשי הלחשים הקדמונים, שהיו עוסקים בשיחת שדים ובקיאים בשמות הקודש וכיוצא בזה. אבל אלה המצויים עתה וקוראים עצמם "מקובלים", וכל עסקם בברכות ומגידי סתומות, אין ראוי לאבד עליהם את הזמן בכלל, ומרן זצ"ל היה מרחקם מאד, וכן היה מייעץ לשומעיו, למנוע דרך מנתיבתם, שכולה הפסד ולא ריוח. ואמר לנו גאון אחד שליט"א,  בשם רבו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, כלל נקוט בידך, מי שנוטל כסף עבור ברכתו, הרי זה גזלן, כי מנין ידע שתתקיים ברכתו. עד כאן. ומה שיש תולים את זכותם בזכות אבותיהם הקדושים, אין בדבריהם כלום. שהרי בנותיו של רב נחמן גם כן היו בנות קדושים, וחשבו כולם שהן בעלות מופת, ובאמת שהיו בוחשות בכשפים, כמו שמפורש במסכת גיטין (מה.). ובספר אביר הרועים חלק שני הרחבנו את הדיבור בענינים אלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ניתן לעשות קפיצת הדרך ללא צורך באמצעות שמות הקדושים? כ' חשון תשפ"ב / 26 באוקטובר 2021

בזמנינו לא שייכים הדברים הללו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה