הלכה ליום שלישי ב' אייר תשפ"ב 3 במאי 2022

מרבה צדקה מרבה שלום – זכות המצוה

במסכת שבת (דף קנו:), אמרו, מעשה ברבי עקיבא שהיתה לו בת, ואמרו לו האיצטגנינים החוזים בכוכבים, שלפי מערכת הכוכבים והמזלות, הם רואים שביום כלולותיה של אותה בת, יכיש אותה נחש ותמות, והיה רבי עקיבא דואג על זה מאד.

בליל כלולותיה, כשנכנסה הכלה לחדרה, הוציאה את המכבנה, שהיא סיכה של זהב שבראשה, ותחבה אותה בין הלבנים שבקיר של החדר. נזדמן, שהיה שם נחש ארסי שהיה אורב לה, וכשהיא תחבה את הסיכה של זהב, ננעצה הסיכה בעינו של הנחש, ואז פרפר הנחש ומת.

למחרת בבוקר, בא רבי עקיבא לשאול בשלומה של בתו. תיכף היא קמה להתלבש, וכשהוציאה את הסיכה, נסרך הנחש שהיה כבר מת ויצא עם הסיכה, ונודע הנס שאירע לה בהשגחת ה' יתברך. אמר לה רבי עקיבא, בתי, הגידי לי מה מעשה טוב עשית? אמרה לו, אמש באמצע סעודת החתונה שלי בבית המשתה, הבחנתי בעני אחד שבא לשם, ואתה אבא, היית עסוק וטרוד עם האורחים הרבים והחשובים שהגיעו, וראיתי שאין מי שישים לב לעני ההוא. קמתי מן החופה, והגשתי לו את ארוחת הסעודה אשר לי, והאכלתיו. אמר לה רבי עקיבא, אשרייך! מצוה גדולה עשית! והיא שהגינה עלייך לבטל את הגזירה שהיתה עליך.

יצא רבי עקיבא ודרש, "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת", לא ממיתה משונה בלבד, אלא מעצם המיתה עצמה, כמו שנאמר, רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא "חַיִּים" צְדָקָה וְכָבוֹד.

ויש לדעת, כי כל המצוות כולן, מגינות על עושיהן. אולם לאחר זמן מה, זכות המצוה נחלשת ואינה מגינה כל כך. וכן כתבו התוספות במסכת בבא בתרא (דף ט:), שאפילו זכות המצוה של מתן בסתר, גם כן יש לה קצבה וגבול, ואינה מגינה על האדם כל ימי חייו. אולם כתב רבינו האר"י (נגיד ומצוה דף יא.), שכל המצוות שהאדם עושה, נרשמת זכות המצוה על מצחו באות אחת מתוך אותיות האל"ף בי"ת. ואותה אות מאירה זמן מה במצחו של בעל אותה המצוה. אף תיכף היא נבלעת במצחו ומסתלקת, ורק שכר המצוה שמור לחיי העולם הבא. אבל הנותן צדקה לעניים, האות "צ" מאירה במצחו כל אותו שבוע, ואינה נבלעת כשאר האותיות של שאר המצוות, ולפיכך זכות מצות הצדקה מגינה על האדם אפילו בזמן שאינו עסוק בה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,

האם מותר לעשות סיום מסכת בברית יצחק או שזה נחשב לערב שמחה בשמחה?

תודה ב' אייר תשפ"ב / 3 במאי 2022

אין בזה חשש, לא מצד עירוב שמחה בשמחה, ולא מצד אין עושין מצוות חבילות חבילות. תבורכו,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה