הלכה ליום ראשון כ"ג ניסן תשע"ח 8 באפריל 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מרים בת ייטלה ור' מרדכי-זלמן, בן חיה-אסתר

בתוך שאר החולים והחולות בעם ישראל

הוקדש על ידי

משפחת קורן

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי שלא יטעו המון העם לחשוב שימים אלה הם חלילה ימי פורענות.

אך בעוונות הרבים, בימים אלה אירע מאורע מצער ומזעזע לעם ישראל, כמו שמבואר בגמרא (יבמות סב:), "שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא, וכולם מתו בין פסח לעצרת (חג השבועות), מפני שלא נהגו כבוד זה בזה". וכולם מתו באסכרא. (אסכרה הוא חולי המביא לדום נשימה). כלומר, היתה לו לרבי עקיבא ישיבה ענקית, שממנה יצאה תורה לכל ישראל, ואילו היו אותם התלמידים ממשיכים לחיות, עד ימינו אנו, היתה התורה עשירה יותר, ומכוחם וכוח כוחם של אותם התלמידים, בודאי היתה נמשכת ברכה עצומה לכלל ישראל עד סוף הדורות. ונגזרה הגזירה, ומתו כולם בימים הללו.

ובתשובות הגאונים, (הם חכמי ישראל שחיו קודם תקופת הראשונים) נזכר, כי מחמת המאורע הזה, נהגו כל ישראל שלא לשאת אשה בימים אלה, משום מנהג אבלות. וכן מבואר בפוסקים שנהגו בימים הללו שלא ללבוש בגד חדש, ולא להסתפר, ולא לשמוע כלי שיר.

ובכל זאת לא בכל ימי הספירה נוהגים מנהגי אבלות, אלא עד ליום ל"ד או ל"ג לעומר. שכן כתב בעל ספר המנהיג, ועוד מרבותינו הראשונים, שביום ל"ג לעומר, פסקו תלמידי רבי עקיבה למות. וכן פסק הרמ"א (בסימן תצג), שמיום ל"ג לעומר מותר לערוך שמחת נשואין.

אבל מנהג הספרדים שעד יום ל"ד לעומר נוהגים מנהגי אבלות, והימים הללו אסורים בשמחת נשואין, וטעם הדבר מבואר על פי מה שכתב בספר המנהיג בשם רבינו זרחיה הלוי, שמצא כתוב בספר קדמון הבא מספרד, שכל תלמידי רבי עקיבא מתו מפסח ועד "פרוס עצרת", ומה פירוש הדבר "פרוס עצרת", "פורסא - פלגא", כלומר, פרוס, מלשון פרוסה, שלוקחים שלושים יום מחג השבועות, שהם הימים הסמוכים לחג השבועות, כמו שאמרו "שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום", ומחצית מאותם שלושים יום, שהם ט"ו יום קודם חג השבועות, בהם כבר פסקו תלמידי רבי עקיבא למות.

וכן כתבו עוד מרבותינו הראשונים, וביארו שאם נסיר חמשה עשר מארבעים ותשעה יום שבין פסח לעצרת נשארו שלושים וארבעה ימים. ומכל מקום ביום ל"ד לעומר עצמו, משעות הבוקר, כבר מותר לשאת אשה משום שמקצת היום ככולו לענין אבילות, וכיון שכבר עבר קצת מיום ל"ד אין צריך יותר לנהוג אבילות.

ומותר לעשות סעודת אירוסין (תנאים, כלומר, סגירת השידוך) בימי ספירת העומר. ואם באותה שעה נסגר ענין השידוך ממש, יש מיקלים לעשות כן אפילו בכלי שיר.

שאלות ותשובות על ההלכה

ומל"ג בעומר מותר לשמוע מוזיקה לספרדים? או יותר נכון מתבטלים ימי האבלות והמנהגים? כ"ט ניסן תשע"ז / 25 באפריל 2017

לענין שמיעת מוזיקה יש להקל. ולשאר הדברים, הספרדים מחמירים עד ליום ל"ד בבוקר

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בימי ראש השנה

הדלקת הנרות בערב ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד יום, קודם שקיעת החמה (השמש) כמו בערב שבת, ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, כגון מהאש הדולקת בכיריים או בנר נשמה, ותדליק את הנרות......

לקריאת ההלכה

עשרת ימי תשובה

הערה נחוצה: אנשים הסובלים ממחלות כגון סוכרת וכדומה, עליהם לפנות כבר כעת לרופא ירא שמים, ולהתייעץ עם מורה הוראה מומחה, כדי שיראו איך להערך כבר מעתה לקראת יום הכפורים הבא עלינו לטובה, כי פעמים רבות בעזרת הערכות מוקדמת, ניתן יהיה לעבור את יום הכפורים בתענית לחיים טובים ולשלום. עשרת הימים כתב רבינו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

ראש השנה

לסדר ראש השנה, לחץ כאן. בליל ראש השנה נוהגים לאכול מיני מאכלים לסימן טוב. ופרטי הדינים השייכים לזה נתבארו כאן בדיני סדר ראש השנה. רבותינו בגמרא במסכת ראש השנה (טז.) גילו לנו ידיעה יקרת ערך, כי ביום ראש השנה, שהוא היום בו נברא אדם הראשון, השם יתברך יושב ודן את כל יצורי העולם, וכל מאורע כמעט, אש......

לקריאת ההלכה