הלכה ליום רביעי א' אב תש"פ 22 ביולי 2020

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב.

מהות איסור "כיבוס"
ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו וללבשו אחרי תשעה באב. ואיסור הכיבוס הוא בין בבגד העליון ובין בבגד תחתון, וכן אסור לכבס מגבות ומפות וסדינים וכיוצא בזה. ואסור לכבס בגדי ילדים קטנים בימים אלו, ומכל מקום נוהגים להקל לכבס בגדים של תנוקות קטנים ביותר, בני שנתיים או שלוש שנים, שדרכם להתלכלך תמיד. ונכון שלא לכבס הרבה מבגדים אלו ביחד, וכן נכון שיכבסו בגדים אלו בצנעה, (דהיינו שלא בפני רבים, אלא כל אחד בביתו).

לבישת בגד מכובס
כשם שאסור לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב, (ולמנהג האשכנזים החל מראש חודש אב), כמו כן אסור ללבוש בגד מכובס. ואפילו בגד שכיבסוהו קודם שבוע שחל בו תשעה באב, אסור ללבשו בימים אלו. ובמקום שיש הכרח להחליף הבגדים בימים אלו, כגון מחמת זיעה וכדומה, יש להקל על ידי שילבש הבגד המכובס במשך כשעה בימים שלפני שבוע שחל בו תשעה באב (או לפני ראש חודש אב למנהג האשכנזים), ומכיון שכבר לבשו אז, אין עליו יותר תורת בגד מכובס, ומותר ללבשו בימים אלו. ובדרך זו יש להקל להכין אפילו הרבה בגדים לצורך ימים אלו.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאם רוצה להכין בגדים בשבת שלפני תשעה באב בדרך זו (שאז יש בעיה הלכתית של הכנת דבר משבת ליום חול), מכל מקום רשאי לעשות כן באופן שילבש בגדים מכובסים מערב שבת, ובבוקר שלמחרת לא יחזור ללבוש בגדים אלו, אלא ילבש בגדים אחרים מכובסים, והבגדים שלבש בליל שבת יניחם למשמרת לצורך שבוע שחל בו תשעה באב, ואם יש צורך בעוד בגדים, יפשוט הבגדים שלבש בבוקר, וילך לישון מעט שינת צהריים, וכשיקום ילבש בגדים אחרים מכובסים, ובאופן כזה אין לחוש לאיסור הכנה משבת לחול, כיון שנהנה מן הבגדים ביום השבת.

בגד העשוי לספוג זיעה
ובגד העשוי לספוג זיעה, כגון לבנים, גופיות, גרביים וכדומה, מותר ללובשם מכובסים, שאין דינם כדין שאר הבגדים.

מי שלא הכין בגדים לפני שבוע שחל בו תשעה באב
נשאלנו, מה יעשה מי שמסיבה כל שהיא, שכח להכין בגדים לשבוע שחל בו תשעה באב, האם יש לו תקנה כלשהי בכדי שיותר לו ללבוש בגד מכובס? והתשובה לזה, כתב בספר לחם הפנים בשם הגאון מהר"ש מלובלין, שאם הניח את הבגד למשך איזה זמן על קרקע עולם (כלומר קרקע לא מרוצפת) מותר ללבשו בשבוע שחל בו, שאין זה בגד מכובס. וכתב מרן הרב זצ"ל, שבמקרה ששכח להכין בגדים לשבוע זה, יש לסמוך על שיטה זו להתיר לבישת בגדים באופן כזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לכבס בגדי ילדים בגילאי 9-11?
ולגבי מגבות פנים ומגבות מטבח מותר לכבסם בשבוע זה? ז' אב תש"פ / 28 ביולי 2020

מוחר לכבס רק בגדי תינוקות ממש, ולא ילדים כמו שכתבת. ודין מגבות כדין בגדים. ואם אין לכם מספיק מגבות מוכנות, יש להניחם על הקרקע כמו שכתבנו. 

שלום וברכה,
רציתי לדעת מה הדין בנוגע לסדינים מכובסים כאשר יש בכך צורך (ליתר דיוק, במקרה בו אנו צריכים להפריד מיטות בשל נידה)

תודה רבה ו' אב תש"פ / 27 ביולי 2020

דינם כדין בגדים. לכן אם אין שאינם מכובסים, יניחם על גבי הקרקע כמו שכתבנו בהלכה יומית  

האם מותר לגהץ מכנסיים בשבוע שחל בו תשעה באב . מדובר שלבשתי אותו כבר בשבת ד' אב תש"פ / 25 ביולי 2020

מותר לגהץ בגד שכבר לבשת. (כן פסק מרן זצ"ל בספרו, וכן כתב בילקוט יוסף ועוד).

האם צריך להכין כיסוי ראש לפני תשעה באב או שלא ? ג' אב תש"פ / 24 ביולי 2020

כוונת השאלה בודאי לפני שבוע שחל בו. והתשובה היא שכן. גם כיסוי ראש הוא בכלל כל הבגדים.

כבוד הרב שלום וברכה, שאלה בהלכה: האם צריך להכין תחתונים לפני שבוע שחל בו תשעה באב או שיהא מותר ללובשם מכובסים בשבוע שחל בו ט' באב? ג' אב תש"פ / 24 ביולי 2020

כל בגד שהוא של זיעה, כמו לבנים, גופיות וכדומה, אין צריך להכין.

מה דין הנשים לענין בגדים מכובסים בשבוע שחל בו ?
תודה. ב' אב תש"פ / 23 ביולי 2020

דין הנשים שווה לדין האנשים בענין זה. 

האם גם בגדי ספורט נחשבים הבגד שמיועד לספוג זיעה? אם לא, אשמח להסבר גם למה לא.
תודה כבוד הרב ב' אב תש"פ / 23 ביולי 2020

 

בגד ספורט לא יכול להחשב לבגד של זיעה, כי יש בו חשיבות של בגד, ואינו דומה לבגד שלובשים תחת הבגדים, שאין בו חשיבות כל כך בפני עצמו, אלא לצורך השימוש העיקרי שו שהוא להגן על הבגדים העליונים,  

האם מותר לכבס מחצות היום בתשעה באב? ט' אב תשע"ז / 1 באוגוסט 2017

אסור לכבס עד למוצאי התענית.

בדין "בגד העשוי לספוג זיעה", אשמח שישלח אליי מקורות מפסקי מרן  הרב עובדיה יוסף זצ"ל,  איפה הרב התיר בגד זה שאין צורך להכינו מלפניי שבוע שחל בו תשעה באב? ט"ו אב תשע"ד / 11 באוגוסט 2014

מקור הדין בחזון עובדיה הלכות אבלות ח"ב עמוד רפב.

בילקוט יוסף נראה שאסור ללבוש גופיות מכובסות ושזה מותר רק אם אחד לבש אותם במשך זמן מה לפני השבוע שחל בו תשעה באב. ואתם כתבתם שהגופיות זה בסדר. כ"ד אב תשע"ג / 31 ביולי 2013

נכון הוא, שכשם שכתוב בספר ילקוט יוסף, כן גם כתבנו אנחנו לפני כמה שנים. עד שמרן רבינו שליט"א ישב על מדוכה זו, והדפיס את ספרו חזון עובדיה על הלכות אבלות, ושם פסק לענין אבל, שרשאי להחליף את הבגדים הללו כרגיל. וכדבריו כתבנו גם לענין שבוע שחל בו תשעה באב.

כתבתם ובגד העשוי לספוג זיעה, כגון לבנים, גופיות, גרביים וכדומה, מותר ללובשם מכובסים, שאין דינם כדין שאר הבגדים.
בילקוט יוסף כתוב במפורש שגם גופיות יש להכין מע"ש ולא ללבוש מכובס.
וכן ענה הרב אהרון בוטבול ביום שישי לשאלה בנושא שרק בדיעבד נתיר את זה אם שכח/נאנס  ולא לכתחילה. י"א אב תשע"ג / 18 ביולי 2013

אמנם לכתחילה, נכון להחמיר, ולהכין גם בגדים אלה. אבל מן הדין יש להקל בדבר. כמו שפסק בספר חזון עובדיה על הלכות אבלות בחלק שני (עמוד רפב), כשיש איזה צורך בדבר.

כתוב בהלכה ששלחתם במותר בגד מכובס שנועד לזיעה כגון גופיות,לבנים וגרביים,
אך בקיצור שולחן ערוך של הרב עובדיה, חלק ב ,סימן תקנא -סעיף ז 
כתוב שצריך להכין גופיות וגרביים מראש על ידי לבישתם כשעה לפני השבוע שחל בו,
אז מה נכון? י"א אב תשע"ג / 18 ביולי 2013

כן נפסק בספר ילקוט יוסף. ולאחר מכן מרן שליט"א ישב על מדוכה זו, וכתב שיש להקל למעשה בבגדים אלה, שמותר ללובשם מכובסים.

כתבתם - "ובגד העשוי לספוג זיעה, כגון לבנים, גופיות, גרביים וכדומה, מותר ללובשם מכובסים, שאין דינם כדין שאר הבגדים. "
מה המקור בבקשה? י"א אב תשע"ג / 18 ביולי 2013

חזון עובדיה על הלכות אבלות, חלק שני עמוד רפב.

רציתי להעיר בענין ההלכה, שהרב עובדיה בחזון עובדיה על ד' תעניות (עמ' רכט) כותב שבגדים תחתונים מכובסים מותר ללבוש בשבוע שחל בו ת''ב. ומביא שכן פסק הגרשז''א ויבדלח''א הרב אלישיב. אני לא מבין למה הרב כתב שזה אסור?! ז' אב תש"ע / 18 ביולי 2010

שלום רב!

מותר ללבוש בגד העשוי לזיעה, שהם הלבנים והגופיה, בימים אלה. ולא שייך בהם איסור לבישת בגדים מכובסים.

בברכה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה