הלכה ליום חמישי י"ג ניסן תשע"ח 29 במרץ 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שניאור זלמן בן ז'וסלין שלומית

רפואה שלמה לילד שנישרף בבאר שבע לפני כמה ימים.
שיזכה לעשות פסח עם המשפחה.

הוקדש על ידי

נוי לביא

פסק מרן זצ"ל בענין "ברכת מעין שבע"

השנה (שנת תשע"ח), יחול ליל פסח בליל שבת. והנה בכל ליל שבת, לאחר תפלת ערבית בבית הכנסת, עומד השליח ציבור ולאחר אמירת "ויכולו השמים והארץ", מברך את ברכת "מעין שבע", שהיא כעין חזרה על תפלת הלחש שאמרו כל הציבור.

ובגמרא במסכת שבת (דף כד.) ובדברי רבותינו הראשונים שם, מבואר כי לא תיקנו רבותינו לומר בכל שבת את ברכת "מעין שבע", אלא מפני הסכנה, שישנם אנשים המתאחרים בבית הכנסת, ויש לחוש שמא בחזרתם לבתיהם, יזיקום המזיקים. לכן תקנו רבותינו שיברכו ברכה מעין שבע, והקהל כולו יתעכב עוד מעט בבית הכנסת, וישובו כולם יחדיו אל העיר. ועל כן יש לדון בליל פסח, שהוא לילה המשומר מן המזיקים, האם תיקנו רבותינו לומר ברכה זו, או לא.

ואלו עיקר דברי הטור (סימן תפז): "כתב בעל העיטור בשם רבינו נסים ז"ל, שכשחל פסח בשבת, אין אומרים ברכה מעין שבע, שנתקנה בשביל המאחרים בבית הכנסת שלא יזיקום המזיקים, ובליל פסח אין לחוש לכך, כי ליל פסח ליל שמורים הוא". עד כאן. וכתב מרן הבית יוסף, ש"עכשיו פשט המנהג שלא לאמרו". וכן פסק בשלחן ערוך "ואין אומרים ברכה מעין שבע". וכן כתבו רוב ככל רבותינו הראשונים, שאין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל להיות בשבת.

ומפני כן פסקו כל רבותינו גדולי הפוסקים, שאין לברך ברכת מעין שבע בליל פסח שחל להיות בשבת.

אולם דבר חדש השמיענו בזה הגאון המקובל מהר"ש שרעבי, בספרו נהר שלום (דף נח ע"ב), שמאחר וברכת מעין שבע הוזכרה בפירוש בתלמוד, ולא מצאנו בדברי חז"ל שחילקו בברכה זו ואמרו שאין לאמרה בליל פסח. הלכך, יש לאמרה בליל פסח שחל להיות בשבת. ומה שכתבו הראשונים שאין לאמרה, הוא מסברא בלבד. ומבואר שבא הרש"ש לחלוק על דברי רבותינו הראשונים מכח סברתו הפשטית, שמאחר ובש"ס לא נתבאר שאין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח, ממילא יש לאמרה.

גם הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו שו"ת לב חיים (ח"ב סימן צה), הביא דברי רבינו הרש"ש, ותמה על כל רבותינו הראשונים, כיצד לא דקדקו מלשון הש"ס שיש לאמרה בכל ליל בשבת, וכדברי הרש"ש. ואף שהביא דברי כמה אחרונים שדחו דברי הרש"ש בזה על פי הפשט ועל פי הסוד, בכל זאת העלה שאם הרש"ש הורה כן, ודאי כן הוא על פי הסוד, כי הרב הרש"ש "היה גדול בנגלה ויותר ויותר בנסתר, שהיה רב גדול ומפורסם בקבלה עד שכמעט אמרו עליו כי קבלה בידם מה שהבטיח רבינו האר"י בעת סילוקו, שאם תזכו אבוא אליכם פעם אחרת, נתקיים הבטחתו זאת בהרב מהר"ש ז"ל, ומי הוא זה ואיזהו אשר יחלוק עליו".

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בתשובתו בשו"ת יביע אומר חלק שני (סימן כה), דחה את דברי הגאון רבי חיים פלאג'י מן ההלכה, וכתב שאף גדולי המקובלים חסידי בית אל, ובראשם הגאון מהר"י אלגאזי (אביו של המהרי"ט אלגאזי), פסקו בפשיטות שאין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת. וכדברי מרן השלחן ערוך. וכן רבינו מרן החיד"א שהיה קשור בעבותות בחבורת המקובלים שבדורו, כתב שאין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת. ואף כי גדול רבינו הרש"ש מאד, מכל מקום תורתינו הקדושה "לא בשמים היא", ואין לזוז מפסק מרן השלחן ערוך והפוסקים כלל ועיקר.

וכשיצא לאור ספרו של מרן זצ"ל, בשנת התשט"ז, רעשו וגעשו כמה מחכמי ירושלים, ורבים מהמון העם, באומרם כי מרן זצ"ל לא יוכל לחלוק על דברי הרש"ש, ומרוב תוקף המחלוקת שעוררו עליו, גרמו לו צער עצום עד שנפל למשכב בחולי גדול, וכמעט לא יכול היה לשבת על ידי השלחן בליל הסדר.

כשראו כן גדולי רבני ירושלים, מיד עמדו לימין מרן זצ"ל, וביום חג הפסח בבוקר, בא לבקר בביתו הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל עם עוד רבני פורת יוסף. גם הגאון רבי צבי פסח פראנק, הביע דעתו כי זכותו של מרן זצ"ל להורות כרצונו, כי באמת הצדק עמו, ומנהג רוב ככל עדות ישראל שלא לזוז מפסק מרן השלחן ערוך, ועל כן הצדק עמו. ובכל זאת עוד עמדו כמה לומדים בישיבות המקובלים, והביעו אמרה נחרצת כנגד מרן, והרבו בדברים קשים כגידים נגדו.

עד שעמד אחר מגדולי רבותינו המקובלים, הלא הוא הגאון רבי אפרים הכהן זצ"ל (אביו של ראש ישיבת פורת יוסף הגאון רבי שלום הכהן שליט"א), שהיה בעצמו גדול המקובלים הספרדים, וראש ישיבת המקובלים "עוז והדר", והיה אחד מגדולי תלמידי רבינו יוסף חיים בעל ה"בן איש חי", ואף הוא עמד לימין מרן זצ"ל, והצדיק את דבריו להלכה, ובזה שקטה הארץ. (והדברים סופרו בהרחבה בספר אביר הרועים חלק שני).

לכן להלכה, בשנה זו (תשע"ח), אין לברך ברכת מעין שבע בבית הכנסת. ויאמרו רק "ויכולו" עד "אשר ברא אלהים לעשות".

ולאחר מכן אומרים את ה"הלל" בברכות. כפי שביארנו הלכה הקודמת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה