הלכה ליום חמישי י"ד אדר ב תשע"ט 21 במרץ 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה והצלחה עבור

חי בן רבקה

שה' יתברך יאריך ימיך וישלח לך רפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף ותזכה להקים בית נאמן בישראל מתוך שמחה ועושר ושלום וכל טוב.

הוקדש על ידי

פלוני

הצלת ישראל בפורים

נאמר במגילת אסתר (פ"ג): "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ, וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם, אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ".

ומבואר שכאשר המן הביע את משאלתו בפני המלך, להרוג את כל היהודים, הרגיש בעצמו, כי דבר זה יגרום נזק לאוצר המדינה, שהרי היהודים משלמים מסים למלך, ולכן אמר למלך, כי הוא מוכן לשלם עשרת אלפים כיכר כסף למלך בתמורה להריגת כל היהודים.

ושאל על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, מה השייכות בין אותם עשרת אלפים כיכר כסף לבין "עושי המלאכה", שהם הפועלים ובעלי בתי החרושת שבאותו הדור?

והסביר זאת מרן זצ"ל, כי המן, אביו של דלפון, לא היה ידוע כאדם עשיר גדול. אולם הנה אז, באותו הדור, היו בעלי בתי החרושת הפרסיים מייצרים בגדים ושמלות למסחר בשושן הבירה, וכן היו מייצרים סחורות של בדים לחליפות ושמלות. והנה היהודים ברוב פקחותם וחכמתם היו מתחרים בהם, וכשהיו ישראל פותחים בתי חרושת לסחורות ולחליפות בגדים ושמלות, בטיב מעולה, ובצבעים מרהיבי עין, ובמחיר זול יותר, היו הלקוחות נוהרים אל בתי העסק של היהודים, ולפרסיים היתה אבטלה וצרה צרורה כי אין קונה.

מה עשה המן הרשע? ניצל את הדבר לטובתו, ופנה אל בעלי בתי החרושת והתעשיה לאמור, הבו לי תרומה חד פעמית, להביא אל אוצר המלך, ונגזור כליה על היהודים למגדול ועד קטון, ואז תוכלו לבטח למכור את סחורותיכם מבלי מתחרים נגדכם! וככה גבה מהם סכום נכבד עד שהגיע לעשרת אלפים כיכר כסף. ולכן אמר המן לאחשורוש: "אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה", שלא יאמר לו: מהיכן יש לך סכום גדול כזה לשלם לי תמורתם. לכן אמר שקיבל את הכסף בתרומה מאת עושי המלאכה.

ומיד אחר כך מה נאמר? "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ". ומכאן אמרו רבותינו במדרש רבה, אחשורוש היה שונא ישראל יותר מהמן הרשע, שעוד לפני שקיבל אחשורוש משהו מהמן, כבר נתן בידו את הטבעת להשמיד את ישראל.

וכתב הגאון רבי יהונתן איבשיץ זצ"ל בספר יערות דבש, מפני מה היה אחשורוש שונא ישראל כל כך? כי המלכים הקדמונים, היו בדרך כלל סקרנים לדעת מי ישב על כסא המלכות אחריהם. ואחשורוש שאל על כך את החוזים בכוכבים (אסטרולוגים) שהיו לו, והם השיבו לו כי הם רואים שאחריו ישב יהודי על כסאו. תהה אחשורוש, מהיכן יבוא יהודי לרשת אותי? כי אז עוד לא ידע שאסתר יהודיה ובניה יהודים כמותה. לכן מאז נכנסה שנאה בלבו ליהודים, כי חשב בלבו שהיהודים ימרדו בו בחצי ימיו ויעשו מהפכה, ויגנבו ממנו את המלוכה. לכן כל ימיו בערה כאש שנאתו נגד היהודים, וכאשר בא המן עם הצעתו, נתמלא המלך שמחה, כי זה היום לו קיוה, לחסל את היהודים ובכך לשים קץ לסכנת ההפיכה.

אך כשנכנסה לפניו אסתר המלכה ואמרה לו: "כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד", נודע לאחשורוש כי אסתר יהודייה, והיהודי שעתיד למלוך אחריו ולשבת על כסאו הוא בנה דרייוש שנולד ממנה. אז נחה דעתו של המלך, ושככה שנאתו ליהודים, והפך את כל שנאתו נגד המן הרשע, וגזר אומר "תְּלֻהוּ עָלָיו".

"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר"

פורים שמח!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ספרדי יוצא ידי קריאת המגילה בנוסח תמני? ט"ז אדר ב תשע"ו / 26 במרץ 2016

יוצא ידי חובה

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה