הלכה ליום שלישי כ"ז תמוז תשע"ט 30 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שולה פהימה בת נעימה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך.

מזלם של ישראל בחודש אב
אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ימי פורענות לישראל, ומזלם אינו מאיר להם בימים אלו. וכך שנינו במסכת תענית (דף כו:) "משנכנס אב ממעטין בשמחה". ולכן ישראל (יהודי) שיש לו דין ודברים ותביעה משפטית עם גוי, יתחמק מלהתדיין עמו בימים אלו, ויתדיין עמו לאחר עשירי באב.

משא ומתן של שמחה
מיום ראש חודש אב, ממעטים במשא ומתן של שמחה, כגון קניית רהיטים חדשים לבית חתן וכלה, או קניית תכשיטי זהב וכסף, וכיוצא בזה. ובשאר משא ומתן שאינו של שמחה, כגון קניית רהיטים לביתו, או מכונית חדשה וכדומה, אף על פי שהיה ראוי להחמיר בזה, מכל מקום נהגו להקל. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמכל מקום טוב להמנע מלהביא רהיטים חדשים לביתו, או מכונית חדשה לביתו, בימים אלו, משום ששמחה היא לו.

אכילת בשר ושתיית יין
נהגו ישראל, שבימים אלו, מיום ראש חודש אב ועד ליום עשירי באב, הקרויים "תשעת הימים", אינם שותים יין ולא אוכלים בשר, אלא ביום השבת. (ובענין זה נדון בהמשך בעזרת ה'). וביום ראש חודש אב עצמו, מותר לאכול בשר ולשתות יין, שכבר כתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שלא נהגו איסור באכילת בשר אלא מאחר ראש חודש אב, כלומר, מיום ראשון הבא עלינו לטובה. אולם למנהג האשכנזים יש להחמיר בזה אפילו ביום ראש חודש עצמו. (חזון עובדיה עמוד קסט).

שבוע שחל בו תשעה באב
ובשבוע שחל בו תשעה באב, (למשל כאשר תשעה באב חל ביום שלישי, ממוצאי שבת שקודם לו, מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב) נוהגים עוד מנהגי אבלות, ובכללם האיסור לרחוץ כל גופו במים חמים, וכן אסור לכבס בגדים או ללבוש בגדים מכובסים. והשנה שנת תשע"ט, יחול יום תשעה באב ביום שבת, לכן אין לנו בשנה כזו את הדינים השייכים לשבוע שחל בו תשעה באב כלל. כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן תקנא סעיף ד).

החומרות שנהגו בהם האשכנזים
מנהג האשכנזים להחמיר מאד באיסור הרחיצה, ולמנהגם יש לאסור את הרחיצה מיום ראש חודש אב, בין במים חמים בין במים צוננים, (זאת אומרת שהם נוהגים שתי חומרות נוספות, לאסור רחיצה כבר מיום ראש חודש אב ולאסור רחיצה אף במים קרים). אולם אף למנהג האשכנזים, אם מדובר באדם הגר במקום שהאקלים שם חם, כגון בארץ ישראל, או באדם המזיע הרבה מחמת איזו סיבה, מותר לו לרחוץ כל גופו במים שאינם חמים אף בשבוע שחל בו תשעה באב. כי לא קיבלו עליהם האשכנזים חומרות אלו, אלא בארצותיהם, שהם ארצות קרות. ולכן יש להקל בזה כאמור.

ושמענו ממרן זצ"ל, שאמר שעוד בצעירותו פסק לאשכנזים, שיש להקל בארץ ישראל לרחוץ במים שאינם חמים. והצטער מאד כאשר ראה שהגאון רבי שלמה זלמן אוירבך פסק להחמיר בזה, עד שהתפרסם בשם הגאון רבי משה פיינשטיין שהיקל בדבר, ושמח מרן זצ"ל על דבריו, שהרי "גדול כבוד הבריות", ואין זה כבוד הבריות שלא ירחצו כל כך הרבה זמן.

כמו כן נוהגים האשכנזים להחמיר בענין כיבוס ולבישת בגדים מכובסים, שהספרדים נוהגים בזה רק בשבוע שחל בו תשעה באב, ואילו האשכנזים נוהגים איסור בדבר החל מיום ראש חודש אב. ונרחיב בדין זה בהמשך בעזרת ה'.

קניות עבור חתן וכלה
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאם קבעו את זמן הנשואים מיד לאחר תשעה באב, והבחור עדיין לא קיים פריה ורביה (דהיינו שעדיין אין לו בן ובת), מותר לקנות עבור החתן והכלה כל צרכיהם אפילו בימים אלו, ואפילו אם יש זמן לקנות את צרכי החתן והכלה אחרי תשעה באב, כגון שנשואיהם נקבעו ליום ט"ו באב, אם יש חשש שיתייקרו לאחר מכן, מותר לקנותם בימים אלו כל שיש חשש הפסד בדבר.

ולסיכום הדברים: ישנם ארבעה דרגות חומרה של אבלות בימים אלו. הדרגה הקלה מיום שבעה עשר בתמוז ועד ראש חודש אב. הדרגה השנייה מיום ראש חודש אב ועד לשבוע שחל בו תשעה באב. הדרגה השלישית, חמורה ממנה, בשבוע שחל בו תשעה באב, והדרגה החמורה מכולם, יום תשעה באב עצמו, שהוא יום אבל ותענית כאשר יתבאר.

 

ויהי רצון שהחודש הזה יהפך לששון ולשמחה ולמועדים טובים, בביאת משיח צדקינו ובבנין בית מקדשינו ותפארתינו אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם השנה חל על ספרדים שבוע שחל בו תשעה באב? א' אב תשע"ט / 2 באוגוסט 2019

לא. השנה אין לנו שבוע שחל בו תשעה באב. אבל יש את איסור אכילת בשר בתשעת הימים.

עד עכשיו נהגנו שבשבוע שחל בו בלבד לא אכלנו בשר, האם זה נכון או טעות? א' אב תשע"ז / 24 ביולי 2017

זו טעות. אין לאכול בשר מראש חודש אב

ממתי אסור לאכול בשר? כ"ט תמוז תשע"ז / 23 ביולי 2017

מיום אחרי ראש חודש. כלומר, מיום שלישי שלפנינו

בהלכה שפירסמתם, כתבתם שהדרגה השלישית היא שבוע שחל בו תשעה באב. 
שאלתי היא האם הדרגה השלישית לא נכללת בדרגה השניה? בדרגה השניה כלולות כל הדרגות שחלות מר"ח אב. א' אב תשע"ג / 8 ביולי 2013

כבר ביארנו, שלמנהג הספרדים, מותר לכבס וללבוש מכובס גם אחר ראש חודש אב, עד שבוע שחל בו. והוא אחד ההבדלים שיש בין שבוע שחל בו, לשאר תשעה הימים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה