הלכה ליום ראשון י"ב טבת תשפ"א 27 בדצמבר 2020

קדושת יוצר אור

שאלה: באמירת "קדוש קדוש קדוש" שבברכת "יוצר אור" בתפלת שחרית, האם יש להמתין עד שהשליח ציבור יגיע ל"קדושה כולם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה", ואז לענות "קדוש קדוש קדוש" יחד עם הציבור, או שאפשר לומר את כל הברכה לבד?

תשובה: בתפלת שחרית, לפני קריאת שמע, מברכים שתי ברכות, הראשונה, ברכת "יוצר אור", והשנייה ברכת "אהבת עולם" (ויש אומרים אהבה רבה).

ובברכה הראשונה, בתוך הברכה, אומרים נוסח "קדושה", שהמלאכים משבחים את הקדוש ברוך הוא, ואומרים "קדוש קדוש קדוש", ולאחר מכן אומרים "ברוך כבוד ה' ממקומו".

נשים האומרות את ברכות קריאת שמע
וגם נשים שאינן מברכות את הברכות הללו "בשם ומלכות", אומרות את כל נוסח הברכה, מלבד שם ה' בתחילה ובסוף (כלומר, אומרות "ברוך אתה יוצר אור ובורא חושך", ואחר כך מסיימות "ברוך יוצר המאורות").

האם נוסח זה הוא בגדר "קדושה"
נחלקו רבותינו, האם נוסח זה שאנו אומרים בברכה, הוא בגדר "קדושה", כמו שאנו עונים אחרי השליח ציבור בחזרת תפלת העמידה (נקדישך ונעריצך וכו'), או שאין זה בגדר "קדושה", אלא סיפור דברים, שאנו מספרים איך שהמלאכים משבחים את ה' יתברך.

שלדעת רבותינו במסכת סופרים (פרק טז), קדושה זו שאנו אומרים בברכת יוצר אור, אינה בגדר "קדושה" ממש. ולכן אפשר גם לאומרה ביחידות, ואין צורך בעשרה בני אדם כדי לאומרה. ורק בחזרת תפלת העמידה, כשאנו אומרים שאנו בעצמינו "נקדישך ונעריצך", אז מדובר בקדושה ממש שאנו מקדישים לה', ואז אין לאומרה אלא כשיש שם עשרה בני אדם מישראל ("מנין"). אבל בברכת יוצר אור, אנו מספרים על המלאכים והאופנים שהם משבחים את ה' ואומרים קדושה, ולכן גם אדם יחיד יכול לומר קדושה זו. ובשיטה זו עומדים רבים מרבותינו הראשונים. וכן דעת הרמב"ם בתשובה (מהדורת בלאו סימן שיג).

אבל לדעת הזוהר הקדוש (פרשת תרומה), גם הקדושה שאומרים בברכת יוצר אור, היא בגדר "קדושה", ואם אדם מתפלל ביחידות, עליו לדלג את נוסח הקדושה מהברכה, או לומר אותה עם נגון ב"טעמי המקרא", כדי שיראו שאין כוונתו לומר קדושה, אלא כאדם שקורא פסוקים, שהרי כל נוסח הקדושה הוא פסוקים מפורשים, בספר ישעיה ובספר יחזקאל. ואם אומר אותם עם טעמי המקרא, בודאי שאין זה בגדר דבר שבקדושה, ומותר לקרוא כך אף בלי "מנין".

לומר קדושה עם הציבור
וממחלוקת זו נלמד לשאלה שלפנינו, שאם נאמר שנוסח "קדוש קדוש" שאנו אומרים בברכת יוצר אור הוא בגדר אמירת "קדושה", בודאי שנכון לומר אותו דוקא עם השליח ציבור. אבל אם נאמר שאין זה בגדר "קדושה", אם כן רשאי כל אדם לומר אותו בפני עצמו.

ולהלכה, כתב מרן הבית יוסף (סימן נט), שמאחר ויש בדבר מחלוקת בין הזוהר הקדוש למסכת סופרים, וגם נחלקו בזה הראשונים, והרי הדבר אינו מפורש בתלמוד שלנו, לכן יש לפסוק בענין זה כדברי הזוהר הקדוש, שאמירת הפסוקים הללו בברכת יוצר הרי היא בכלל "קדושה", ואדם שאומר ברכת "יוצר" ביחידות, צריך לקרוא את הפסוקים "וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ ה' צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ", וכן "בָּר֥וּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמֽוֹ" בטעמי המקרא.

אבל באמת שהמנהג פשוט בענין זה שלא כדעת מרן הבית יוסף. וגם מרן הבית יוסף עצמו כתב שהמנהג לומר קדושה זו בברכת יוצר אפילו ביחידות. וכן כתבו עוד מהאחרונים. (יביע אומר ח"ה סימן ז).

לכן, בודאי שלכתחילה, יש לחוש לדעת הזוהר הקדוש ומרן הבית יוסף והפוסקים, שאמירת נוסח זה בברכת יוצר, הרי הוא בכלל "קדושה", ויש להקפיד לאומרו עם הציבור. אבל בדיעבד, אם הפסיד את אמירת הברכה עם הציבור, רשאי לומר את הקדושה הזו לבדו, וטוב לאומרה בטעמי המקרא.

ולסיכום: אמירת "קדוש קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד ה' ממקומו" בברכת "יוצר אור", נחלקו רבותינו אם היא בכלל דבר שבקדושה שחייבים לאומרו עם הציבור או לא. ולהלכה, יש לומר נוסח זה עם הציבור, ואם אינו יכול לאומרו עם הציבור, כגון שהוא מתפלל ביחידות, רשאי לאומרו לבדו. וטוב לאמרו ב"טעמי המקרא".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה