הלכה ליום ראשון י"ב טבת תשפ"א 27 בדצמבר 2020

קדושת יוצר אור

שאלה: באמירת "קדוש קדוש קדוש" שבברכת "יוצר אור" בתפלת שחרית, האם יש להמתין עד שהשליח ציבור יגיע ל"קדושה כולם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה", ואז לענות "קדוש קדוש קדוש" יחד עם הציבור, או שאפשר לומר את כל הברכה לבד?

תשובה: בתפלת שחרית, לפני קריאת שמע, מברכים שתי ברכות, הראשונה, ברכת "יוצר אור", והשנייה ברכת "אהבת עולם" (ויש אומרים אהבה רבה).

ובברכה הראשונה, בתוך הברכה, אומרים נוסח "קדושה", שהמלאכים משבחים את הקדוש ברוך הוא, ואומרים "קדוש קדוש קדוש", ולאחר מכן אומרים "ברוך כבוד ה' ממקומו".

נשים האומרות את ברכות קריאת שמע
וגם נשים שאינן מברכות את הברכות הללו "בשם ומלכות", אומרות את כל נוסח הברכה, מלבד שם ה' בתחילה ובסוף (כלומר, אומרות "ברוך אתה יוצר אור ובורא חושך", ואחר כך מסיימות "ברוך יוצר המאורות").

האם נוסח זה הוא בגדר "קדושה"
נחלקו רבותינו, האם נוסח זה שאנו אומרים בברכה, הוא בגדר "קדושה", כמו שאנו עונים אחרי השליח ציבור בחזרת תפלת העמידה (נקדישך ונעריצך וכו'), או שאין זה בגדר "קדושה", אלא סיפור דברים, שאנו מספרים איך שהמלאכים משבחים את ה' יתברך.

שלדעת רבותינו במסכת סופרים (פרק טז), קדושה זו שאנו אומרים בברכת יוצר אור, אינה בגדר "קדושה" ממש. ולכן אפשר גם לאומרה ביחידות, ואין צורך בעשרה בני אדם כדי לאומרה. ורק בחזרת תפלת העמידה, כשאנו אומרים שאנו בעצמינו "נקדישך ונעריצך", אז מדובר בקדושה ממש שאנו מקדישים לה', ואז אין לאומרה אלא כשיש שם עשרה בני אדם מישראל ("מנין"). אבל בברכת יוצר אור, אנו מספרים על המלאכים והאופנים שהם משבחים את ה' ואומרים קדושה, ולכן גם אדם יחיד יכול לומר קדושה זו. ובשיטה זו עומדים רבים מרבותינו הראשונים. וכן דעת הרמב"ם בתשובה (מהדורת בלאו סימן שיג).

אבל לדעת הזוהר הקדוש (פרשת תרומה), גם הקדושה שאומרים בברכת יוצר אור, היא בגדר "קדושה", ואם אדם מתפלל ביחידות, עליו לדלג את נוסח הקדושה מהברכה, או לומר אותה עם נגון ב"טעמי המקרא", כדי שיראו שאין כוונתו לומר קדושה, אלא כאדם שקורא פסוקים, שהרי כל נוסח הקדושה הוא פסוקים מפורשים, בספר ישעיה ובספר יחזקאל. ואם אומר אותם עם טעמי המקרא, בודאי שאין זה בגדר דבר שבקדושה, ומותר לקרוא כך אף בלי "מנין".

לומר קדושה עם הציבור
וממחלוקת זו נלמד לשאלה שלפנינו, שאם נאמר שנוסח "קדוש קדוש" שאנו אומרים בברכת יוצר אור הוא בגדר אמירת "קדושה", בודאי שנכון לומר אותו דוקא עם השליח ציבור. אבל אם נאמר שאין זה בגדר "קדושה", אם כן רשאי כל אדם לומר אותו בפני עצמו.

ולהלכה, כתב מרן הבית יוסף (סימן נט), שמאחר ויש בדבר מחלוקת בין הזוהר הקדוש למסכת סופרים, וגם נחלקו בזה הראשונים, והרי הדבר אינו מפורש בתלמוד שלנו, לכן יש לפסוק בענין זה כדברי הזוהר הקדוש, שאמירת הפסוקים הללו בברכת יוצר הרי היא בכלל "קדושה", ואדם שאומר ברכת "יוצר" ביחידות, צריך לקרוא את הפסוקים "וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ ה' צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ", וכן "בָּר֥וּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמֽוֹ" בטעמי המקרא.

אבל באמת שהמנהג פשוט בענין זה שלא כדעת מרן הבית יוסף. וגם מרן הבית יוסף עצמו כתב שהמנהג לומר קדושה זו בברכת יוצר אפילו ביחידות. וכן כתבו עוד מהאחרונים. (יביע אומר ח"ה סימן ז).

לכן, בודאי שלכתחילה, יש לחוש לדעת הזוהר הקדוש ומרן הבית יוסף והפוסקים, שאמירת נוסח זה בברכת יוצר, הרי הוא בכלל "קדושה", ויש להקפיד לאומרו עם הציבור. אבל בדיעבד, אם הפסיד את אמירת הברכה עם הציבור, רשאי לומר את הקדושה הזו לבדו, וטוב לאומרה בטעמי המקרא.

ולסיכום: אמירת "קדוש קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד ה' ממקומו" בברכת "יוצר אור", נחלקו רבותינו אם היא בכלל דבר שבקדושה שחייבים לאומרו עם הציבור או לא. ולהלכה, יש לומר נוסח זה עם הציבור, ואם אינו יכול לאומרו עם הציבור, כגון שהוא מתפלל ביחידות, רשאי לאומרו לבדו. וטוב לאמרו ב"טעמי המקרא".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה