הלכה ליום ראשון י"ב טבת תשפ"א 27 בדצמבר 2020

קדושת יוצר אור

שאלה: באמירת "קדוש קדוש קדוש" שבברכת "יוצר אור" בתפלת שחרית, האם יש להמתין עד שהשליח ציבור יגיע ל"קדושה כולם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה", ואז לענות "קדוש קדוש קדוש" יחד עם הציבור, או שאפשר לומר את כל הברכה לבד?

תשובה: בתפלת שחרית, לפני קריאת שמע, מברכים שתי ברכות, הראשונה, ברכת "יוצר אור", והשנייה ברכת "אהבת עולם" (ויש אומרים אהבה רבה).

ובברכה הראשונה, בתוך הברכה, אומרים נוסח "קדושה", שהמלאכים משבחים את הקדוש ברוך הוא, ואומרים "קדוש קדוש קדוש", ולאחר מכן אומרים "ברוך כבוד ה' ממקומו".

נשים האומרות את ברכות קריאת שמע
וגם נשים שאינן מברכות את הברכות הללו "בשם ומלכות", אומרות את כל נוסח הברכה, מלבד שם ה' בתחילה ובסוף (כלומר, אומרות "ברוך אתה יוצר אור ובורא חושך", ואחר כך מסיימות "ברוך יוצר המאורות").

האם נוסח זה הוא בגדר "קדושה"
נחלקו רבותינו, האם נוסח זה שאנו אומרים בברכה, הוא בגדר "קדושה", כמו שאנו עונים אחרי השליח ציבור בחזרת תפלת העמידה (נקדישך ונעריצך וכו'), או שאין זה בגדר "קדושה", אלא סיפור דברים, שאנו מספרים איך שהמלאכים משבחים את ה' יתברך.

שלדעת רבותינו במסכת סופרים (פרק טז), קדושה זו שאנו אומרים בברכת יוצר אור, אינה בגדר "קדושה" ממש. ולכן אפשר גם לאומרה ביחידות, ואין צורך בעשרה בני אדם כדי לאומרה. ורק בחזרת תפלת העמידה, כשאנו אומרים שאנו בעצמינו "נקדישך ונעריצך", אז מדובר בקדושה ממש שאנו מקדישים לה', ואז אין לאומרה אלא כשיש שם עשרה בני אדם מישראל ("מנין"). אבל בברכת יוצר אור, אנו מספרים על המלאכים והאופנים שהם משבחים את ה' ואומרים קדושה, ולכן גם אדם יחיד יכול לומר קדושה זו. ובשיטה זו עומדים רבים מרבותינו הראשונים. וכן דעת הרמב"ם בתשובה (מהדורת בלאו סימן שיג).

אבל לדעת הזוהר הקדוש (פרשת תרומה), גם הקדושה שאומרים בברכת יוצר אור, היא בגדר "קדושה", ואם אדם מתפלל ביחידות, עליו לדלג את נוסח הקדושה מהברכה, או לומר אותה עם נגון ב"טעמי המקרא", כדי שיראו שאין כוונתו לומר קדושה, אלא כאדם שקורא פסוקים, שהרי כל נוסח הקדושה הוא פסוקים מפורשים, בספר ישעיה ובספר יחזקאל. ואם אומר אותם עם טעמי המקרא, בודאי שאין זה בגדר דבר שבקדושה, ומותר לקרוא כך אף בלי "מנין".

לומר קדושה עם הציבור
וממחלוקת זו נלמד לשאלה שלפנינו, שאם נאמר שנוסח "קדוש קדוש" שאנו אומרים בברכת יוצר אור הוא בגדר אמירת "קדושה", בודאי שנכון לומר אותו דוקא עם השליח ציבור. אבל אם נאמר שאין זה בגדר "קדושה", אם כן רשאי כל אדם לומר אותו בפני עצמו.

ולהלכה, כתב מרן הבית יוסף (סימן נט), שמאחר ויש בדבר מחלוקת בין הזוהר הקדוש למסכת סופרים, וגם נחלקו בזה הראשונים, והרי הדבר אינו מפורש בתלמוד שלנו, לכן יש לפסוק בענין זה כדברי הזוהר הקדוש, שאמירת הפסוקים הללו בברכת יוצר הרי היא בכלל "קדושה", ואדם שאומר ברכת "יוצר" ביחידות, צריך לקרוא את הפסוקים "וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ ה' צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ", וכן "בָּר֥וּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמֽוֹ" בטעמי המקרא.

אבל באמת שהמנהג פשוט בענין זה שלא כדעת מרן הבית יוסף. וגם מרן הבית יוסף עצמו כתב שהמנהג לומר קדושה זו בברכת יוצר אפילו ביחידות. וכן כתבו עוד מהאחרונים. (יביע אומר ח"ה סימן ז).

לכן, בודאי שלכתחילה, יש לחוש לדעת הזוהר הקדוש ומרן הבית יוסף והפוסקים, שאמירת נוסח זה בברכת יוצר, הרי הוא בכלל "קדושה", ויש להקפיד לאומרו עם הציבור. אבל בדיעבד, אם הפסיד את אמירת הברכה עם הציבור, רשאי לומר את הקדושה הזו לבדו, וטוב לאומרה בטעמי המקרא.

ולסיכום: אמירת "קדוש קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד ה' ממקומו" בברכת "יוצר אור", נחלקו רבותינו אם היא בכלל דבר שבקדושה שחייבים לאומרו עם הציבור או לא. ולהלכה, יש לומר נוסח זה עם הציבור, ואם אינו יכול לאומרו עם הציבור, כגון שהוא מתפלל ביחידות, רשאי לאומרו לבדו. וטוב לאמרו ב"טעמי המקרא".

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה