הלכה ליום שני ו' טבת תשפ"א 21 בדצמבר 2020

המתפלל באיחור רב – מנהג קצת אדמורי"ם

בהלכות הקודמות ביארנו, כי זמן תפלת שחרית נמשך עד סוף השעה הרביעית מהיום. ומי שטעה ולא התפלל עד שעה זו, יתפלל בדיעבד עד זמן חצות היום, שהוא זמן חצי היום, ובימים אלה זמן חצות היום בארץ ישראל יוצא כרבע שעה לפני השעה שתים עשרה בצהרים.

והנה כל הפוסקים מודים, ששום אדם, בין איש ובין אשה, אינו רשאי להתפלל שחרית לאחר זמן חצות היום, כפי שלמדנו.

והנה נמצאו גם בזמנים הקדומים וגם בזמנינו, אנשים שאין יראת ה' בלבם, שמתפללים לאחר זמן חצות היום. ובודאי שאינם עושים כהלכה. אולם באמת שנמצאו ועד עתה נמצאים, כמה רבנים קדושים, שנוהגים להתפלל לכתחילה לאחר זמן התפלה, או לאחר חצות היום, ובכלל בכל עניני זמני המצוות עושים ככל העולה על רוחם, ומסבירים בזה טעמים שונים על פי הקבלה או הפשט.

והנה כבר דנו בזה כמה מגדולי האחרונים, ובספר שו"ת ארץ צבי (פרומר) גם כן דן בזה, וכתב ללמד זכות על אותם צדיקים שהיו מתפללים אחר זמן חצות היום, שטעמם הוא, משום שלפני שאדם הראשון חטא ואכל מעץ הדעת, היו כל הזמנים שוים לטובה וראויים לתפלה, ורק לאחר חטא אדם הראשון, נתקלקלו הזמנים, ובא אברהם אבינו ותיקן את הזמן של תפלת שחרית שיהיה ראוי לתפלה, ואחריו בא יצחק ותיקן את זמן תפלת מנחה, ויעקב תיקן תפלת ערבית. אבל הצדיקים השלימים במעשיהם, הרי הם בבחינת אדם הראשון קודם החטא, וכל היום כולו כשר ושווה בעיניהם לתפלה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספר ילקוט יוסף חלק ראשון, כתב על דבריו, כי באמת "ההתנצלות קשה מן החטא", וחלילה וחס לסמוך על טעמים קלושים כאלה כדי להקל ולזלזל בדיני התורה, גופי התורה, ובודאי שלא נמצא בזמנינו ולא בשום דור מהדורות האחרונים מישהו שיוכל לומר על עצמו שמעלתו גדולה ממעלת מרן הבית יוסף והפוסקים שאסרו בכל התוקף להתפלל לאחר זמן חצות היום. לכן אותם שנהגו להתפלל כן, אינם עושים כדין, וברכותיהם ברכות לבטלה, ואף אם בכללם כמה צדיקים, טעות היא בידם. וכן דעת כל גדולי הפוסקים.

אך עדיין עלינו לדון, באיש או אשה, שרוצים להתפלל סמוך מאד לזמן חצות היום, האם רשאים לעמוד בתפלה כאשר ידוע שהתפלה תסתיים לאחר זמן חצות היום? (ומובן כי שאלתינו דנה לגבי תפלת העמידה, שהיא עיקר התפלה).

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בזה בשו"ת יביע אומר חלק שביעי (סימן לד), והביא בשם ספר בתי כנסיות, להגאון רבי אברהם בן עזרא, שכתב שמי שלא התפלל עד סמוך לחצות היום, באופן שאם יתחיל להתפלל תפלת שמונה עשרה יעבור זמן חצות קודם שיסיים להתפלל, יש להסתפק אם רשאי להתחיל בתפלה או לא. ולמסקנה העלה מרן זצ"ל שם, שאף על פי שתוך כדי התפלה יעבור זמן חצות היום, מכל מקום רשאי להתחיל בתפלה, כי הולכים תמיד אחר ההתחלה בענין זה, והביא ראיות לדבריו.

ולכן לסיכום: אין להתפלל שחרית בשום פנים ואופן לאחר חצות היום. אבל סמוך ממש לחצות היום, דקה אחת או שתיים, רשאי להתחיל להתפלל תפלת שמונה עשרה, אף שיסיים לאחר חצות היום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה? תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה