הלכה ליום שני ו' טבת תשפ"א 21 בדצמבר 2020

המתפלל באיחור רב – מנהג קצת אדמורי"ם

בהלכות הקודמות ביארנו, כי זמן תפלת שחרית נמשך עד סוף השעה הרביעית מהיום. ומי שטעה ולא התפלל עד שעה זו, יתפלל בדיעבד עד זמן חצות היום, שהוא זמן חצי היום, ובימים אלה זמן חצות היום בארץ ישראל יוצא כרבע שעה לפני השעה שתים עשרה בצהרים.

והנה כל הפוסקים מודים, ששום אדם, בין איש ובין אשה, אינו רשאי להתפלל שחרית לאחר זמן חצות היום, כפי שלמדנו.

והנה נמצאו גם בזמנים הקדומים וגם בזמנינו, אנשים שאין יראת ה' בלבם, שמתפללים לאחר זמן חצות היום. ובודאי שאינם עושים כהלכה. אולם באמת שנמצאו ועד עתה נמצאים, כמה רבנים קדושים, שנוהגים להתפלל לכתחילה לאחר זמן התפלה, או לאחר חצות היום, ובכלל בכל עניני זמני המצוות עושים ככל העולה על רוחם, ומסבירים בזה טעמים שונים על פי הקבלה או הפשט.

והנה כבר דנו בזה כמה מגדולי האחרונים, ובספר שו"ת ארץ צבי (פרומר) גם כן דן בזה, וכתב ללמד זכות על אותם צדיקים שהיו מתפללים אחר זמן חצות היום, שטעמם הוא, משום שלפני שאדם הראשון חטא ואכל מעץ הדעת, היו כל הזמנים שוים לטובה וראויים לתפלה, ורק לאחר חטא אדם הראשון, נתקלקלו הזמנים, ובא אברהם אבינו ותיקן את הזמן של תפלת שחרית שיהיה ראוי לתפלה, ואחריו בא יצחק ותיקן את זמן תפלת מנחה, ויעקב תיקן תפלת ערבית. אבל הצדיקים השלימים במעשיהם, הרי הם בבחינת אדם הראשון קודם החטא, וכל היום כולו כשר ושווה בעיניהם לתפלה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספר ילקוט יוסף חלק ראשון, כתב על דבריו, כי באמת "ההתנצלות קשה מן החטא", וחלילה וחס לסמוך על טעמים קלושים כאלה כדי להקל ולזלזל בדיני התורה, גופי התורה, ובודאי שלא נמצא בזמנינו ולא בשום דור מהדורות האחרונים מישהו שיוכל לומר על עצמו שמעלתו גדולה ממעלת מרן הבית יוסף והפוסקים שאסרו בכל התוקף להתפלל לאחר זמן חצות היום. לכן אותם שנהגו להתפלל כן, אינם עושים כדין, וברכותיהם ברכות לבטלה, ואף אם בכללם כמה צדיקים, טעות היא בידם. וכן דעת כל גדולי הפוסקים.

אך עדיין עלינו לדון, באיש או אשה, שרוצים להתפלל סמוך מאד לזמן חצות היום, האם רשאים לעמוד בתפלה כאשר ידוע שהתפלה תסתיים לאחר זמן חצות היום? (ומובן כי שאלתינו דנה לגבי תפלת העמידה, שהיא עיקר התפלה).

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בזה בשו"ת יביע אומר חלק שביעי (סימן לד), והביא בשם ספר בתי כנסיות, להגאון רבי אברהם בן עזרא, שכתב שמי שלא התפלל עד סמוך לחצות היום, באופן שאם יתחיל להתפלל תפלת שמונה עשרה יעבור זמן חצות קודם שיסיים להתפלל, יש להסתפק אם רשאי להתחיל בתפלה או לא. ולמסקנה העלה מרן זצ"ל שם, שאף על פי שתוך כדי התפלה יעבור זמן חצות היום, מכל מקום רשאי להתחיל בתפלה, כי הולכים תמיד אחר ההתחלה בענין זה, והביא ראיות לדבריו.

ולכן לסיכום: אין להתפלל שחרית בשום פנים ואופן לאחר חצות היום. אבל סמוך ממש לחצות היום, דקה אחת או שתיים, רשאי להתחיל להתפלל תפלת שמונה עשרה, אף שיסיים לאחר חצות היום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה