הלכה ליום ראשון ה' טבת תשפ"א 20 בדצמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אריאלה בת שרה ז"ל

הוקדש על ידי

גל

ברכות קריאת שמע – אנשים ונשים

בהלכות הקודמות ביארנו, כי קריאת שמע של שחרית, אפשר לקוראה עד השעה השלישית מהיום. כלומר, לכל המאוחר, יש לחשב שלש שעות מזמן זריחת החמה, ועד אז חובה לקרוא קריאת שמע. וחיוב זה הוא מצוה מן התורה על האנשים דוקא, אבל הנשים פטורות מן הדין מקריאת שמע, שהרי היא בכלל "מצות עשה שהזמן גרמא", שהרי יש זמן קצוב לקריאת שמע, וגם היא מצות עשה, ולכן הנשים פטורות ממנה.

כמו כן ביארנו שיש להזהר ולהתפלל שחרית לפני שתעבור השעה הרביעית מהיום. ובימים אלה סוף זמן תפלת שחרית בארץ ישראל יוצא בערך בשעה עשר בבוקר. ומי שלא התפלל עד שעבר זמן זה, עליו להתפלל בכל זאת, עד שיגיע זמן חצות היום. וזמן חצות היום בימים אלה יוצא בערך כחמש עשרה דקות לפני השעה שתים עשרה לפני הצהרים.

ברכות קריאת שמע
בתפלת שחרית אנו קוראים שתי ברכות לפני קריאת שמע, ברכת "יוצר אור" וברכת "אהבת עולם" (ולמנהג האשכנזים "אהבה רבה"). וכן לאחר קריאת שמע מברכים ברכה אחת, היא ברכת "גאל ישראל". והנשים, למנהג האשכנזים, מברכות גם הן את הברכות הללו. אבל למנהג הספרדים, שנשים אינן מברכות על מצוה שהן פטורות ממנה, אין הנשים מברכות את ברכות קריאת שמע כלל. ואם הן נשים צדקניות שאומרות את הברכות, עליהן להזהר בסיום הברכות, שלא להזכיר שם ומלכות, כלומר, לא תברכנה "ברוך אתה ה' יוצר המאורות", אלא "ברוך יוצר המאורות" בלבד. וכן עליהן לנהוג בברכות "אוהב את עמו ישראל" ו"גאל ישראל".

סוף זמן הברכות
כשם שיש זמן קצוב לקריאת שמע ולתפלה,  כמו כן יש זמן קצוב לברכות קריאת שמע.

ובמשנה במסכת ברכות (דף ט:) שנינו כי סוף זמן קריאת שמע הוא "עד שלוש שעות". "והקורא מכאן ואילך לא הפסיד". ובגמרא (בדף י:) אמרו: "הקורא מכאן ואילך לא הפסיד", מהו מה ששנינו "לא הפסיד"? הרי בודאי הפסיד, שעבר זמן קריאת שמע! אלא ביארו בגמרא, "שלא הפסיד את ברכות קריאת שמע".

ומכאן משמע שאף אם עבר זמן קריאת שמע, עדיין אפשר לברך את ברכות קריאת שמע. וכתב רבינו הרא"ש בשם רבינו האי גאון, שמה שאמרו בגמרא שאפשר לברך ברכות קריאת שמע גם לאחר סוף זמן קריאת שמע, פירוש הדבר, שאפשר לברך ברכות קריאת שמע עד סוף השעה הרביעית, שהוא סוף זמן תפלה. אבל אין הכוונה שבמשך כל היום יוכל לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה. וכן כתבו עוד מגאוני קדם, רבינו יצחק אבן גיאת, ובעל האשכול ועוד. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן נח סעיף ו).

נמצאנו למדים, כי סוף זמן ברכות קריאת שמע, הוא שווה לסוף זמן תפלה, כלומר, ארבע שעות זמניות לאחר הנץ החמה לכל המאוחר. וכפי שנדפס בלוחות השנה המהודרים.

ומכאן נלמד כמה גרוע מנהגם של אותם בתי כנסת ויחידים, שמתפללים בשעה מאוחרת מאד, ואם לא די בכך שהם מפסידים זמן קריאת שמע (אם לא קראו בשעה מוקדמת), ומפסידים זמן תפלה, הרי שעוד הם נכנסים באיסור ברכה לבטלה, שמברכים ברכות קריאת שמע לאחר סוף זמנן. וכן כתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"ב סימן לא), בזו הלשון: "כמה צער בנפשי על רבים בערים אלה, שקוראים קריאת שמע בברכותיה אחרי ארבע שעות, ואינם קמים להתפלל עם הציבור, וכשהם קמים וקוראים קריאת שמע ביחיד, עברה שעה רביעית, ועם כל זה קוראים קריאת שמע בברכותיה, נגד דעת מרן שפסק שאם עברה שעה רביעית מהיום לא יברכו ברכות קריאת שמע".

ולסיכום: מי שנכשל ומתפלל לאחר סוף זמן תפלה, כלומר לאחר ארבע שעות מזריחת החמה, אינו יכול לקרוא את ברכות קריאת שמע בשם ומלכות, אלא יברכם בלא שם ומלכות. וכפי שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שמעתי מהראשון לציון וכ"כ גם בספריו שמרן ע"ה נהג לתת לקטן שלא הגיע לחינוך שיברך על כל חתיכה וחתיכה של פרי כדי להרגילו לברך קודם אכילתו.
האם הנהגה זו נכונה הלכה למעשה, לתת לקטן ולבקש ממנו לברך כמה פעמים על כל פרי, או שמא עדיף שלא לעשות כן ? ה' טבת תשפ"א / 20 בדצמבר 2020

תמהני על השאלה. אם מרן זצ"ל הנהיג כן, מדוע שתהיה שאלה אם זו הנהגה טובה הלכה למעשה. אלא שהיה לשאול באיזה גיל הנהגה זו נכונה. והתשובה היא שהנהגה זו נכונה לילדים קטנים ביותר, כבני שלוש או ארבע שנים. ולא יותר מכך. 

רק חידוד
אדם מסיבה מסיומת שלא התפלל שחרית עד סוף ארבע שעות זמניות עדין מתפלל עד חצותעם ברכות קראת שמע בלי שם ומלכות בעצם הפסיד מצות קראית שמע מהתורה ,
ומצוות תפילה הרי הוא התפלל אבל לא בזמנה אז איך קוראים להפסד הזה? ה' טבת תשפ"א / 20 בדצמבר 2020

ביטל מצוות עשה במה שלא קרא קריאת שמע בזמנה. והפסיד כמה ברכות. ותפילת שחרית עולה לו בדיעבד. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה