הלכה ליום ראשון ה' טבת תשפ"א 20 בדצמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אריאלה בת שרה ז"ל

הוקדש על ידי

גל

ברכות קריאת שמע – אנשים ונשים

בהלכות הקודמות ביארנו, כי קריאת שמע של שחרית, אפשר לקוראה עד השעה השלישית מהיום. כלומר, לכל המאוחר, יש לחשב שלש שעות מזמן זריחת החמה, ועד אז חובה לקרוא קריאת שמע. וחיוב זה הוא מצוה מן התורה על האנשים דוקא, אבל הנשים פטורות מן הדין מקריאת שמע, שהרי היא בכלל "מצות עשה שהזמן גרמא", שהרי יש זמן קצוב לקריאת שמע, וגם היא מצות עשה, ולכן הנשים פטורות ממנה.

כמו כן ביארנו שיש להזהר ולהתפלל שחרית לפני שתעבור השעה הרביעית מהיום. ובימים אלה סוף זמן תפלת שחרית בארץ ישראל יוצא בערך בשעה עשר בבוקר. ומי שלא התפלל עד שעבר זמן זה, עליו להתפלל בכל זאת, עד שיגיע זמן חצות היום. וזמן חצות היום בימים אלה יוצא בערך כחמש עשרה דקות לפני השעה שתים עשרה לפני הצהרים.

ברכות קריאת שמע
בתפלת שחרית אנו קוראים שתי ברכות לפני קריאת שמע, ברכת "יוצר אור" וברכת "אהבת עולם" (ולמנהג האשכנזים "אהבה רבה"). וכן לאחר קריאת שמע מברכים ברכה אחת, היא ברכת "גאל ישראל". והנשים, למנהג האשכנזים, מברכות גם הן את הברכות הללו. אבל למנהג הספרדים, שנשים אינן מברכות על מצוה שהן פטורות ממנה, אין הנשים מברכות את ברכות קריאת שמע כלל. ואם הן נשים צדקניות שאומרות את הברכות, עליהן להזהר בסיום הברכות, שלא להזכיר שם ומלכות, כלומר, לא תברכנה "ברוך אתה ה' יוצר המאורות", אלא "ברוך יוצר המאורות" בלבד. וכן עליהן לנהוג בברכות "אוהב את עמו ישראל" ו"גאל ישראל".

סוף זמן הברכות
כשם שיש זמן קצוב לקריאת שמע ולתפלה,  כמו כן יש זמן קצוב לברכות קריאת שמע.

ובמשנה במסכת ברכות (דף ט:) שנינו כי סוף זמן קריאת שמע הוא "עד שלוש שעות". "והקורא מכאן ואילך לא הפסיד". ובגמרא (בדף י:) אמרו: "הקורא מכאן ואילך לא הפסיד", מהו מה ששנינו "לא הפסיד"? הרי בודאי הפסיד, שעבר זמן קריאת שמע! אלא ביארו בגמרא, "שלא הפסיד את ברכות קריאת שמע".

ומכאן משמע שאף אם עבר זמן קריאת שמע, עדיין אפשר לברך את ברכות קריאת שמע. וכתב רבינו הרא"ש בשם רבינו האי גאון, שמה שאמרו בגמרא שאפשר לברך ברכות קריאת שמע גם לאחר סוף זמן קריאת שמע, פירוש הדבר, שאפשר לברך ברכות קריאת שמע עד סוף השעה הרביעית, שהוא סוף זמן תפלה. אבל אין הכוונה שבמשך כל היום יוכל לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה. וכן כתבו עוד מגאוני קדם, רבינו יצחק אבן גיאת, ובעל האשכול ועוד. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן נח סעיף ו).

נמצאנו למדים, כי סוף זמן ברכות קריאת שמע, הוא שווה לסוף זמן תפלה, כלומר, ארבע שעות זמניות לאחר הנץ החמה לכל המאוחר. וכפי שנדפס בלוחות השנה המהודרים.

ומכאן נלמד כמה גרוע מנהגם של אותם בתי כנסת ויחידים, שמתפללים בשעה מאוחרת מאד, ואם לא די בכך שהם מפסידים זמן קריאת שמע (אם לא קראו בשעה מוקדמת), ומפסידים זמן תפלה, הרי שעוד הם נכנסים באיסור ברכה לבטלה, שמברכים ברכות קריאת שמע לאחר סוף זמנן. וכן כתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"ב סימן לא), בזו הלשון: "כמה צער בנפשי על רבים בערים אלה, שקוראים קריאת שמע בברכותיה אחרי ארבע שעות, ואינם קמים להתפלל עם הציבור, וכשהם קמים וקוראים קריאת שמע ביחיד, עברה שעה רביעית, ועם כל זה קוראים קריאת שמע בברכותיה, נגד דעת מרן שפסק שאם עברה שעה רביעית מהיום לא יברכו ברכות קריאת שמע".

ולסיכום: מי שנכשל ומתפלל לאחר סוף זמן תפלה, כלומר לאחר ארבע שעות מזריחת החמה, אינו יכול לקרוא את ברכות קריאת שמע בשם ומלכות, אלא יברכם בלא שם ומלכות. וכפי שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שמעתי מהראשון לציון וכ"כ גם בספריו שמרן ע"ה נהג לתת לקטן שלא הגיע לחינוך שיברך על כל חתיכה וחתיכה של פרי כדי להרגילו לברך קודם אכילתו.
האם הנהגה זו נכונה הלכה למעשה, לתת לקטן ולבקש ממנו לברך כמה פעמים על כל פרי, או שמא עדיף שלא לעשות כן ? ה' טבת תשפ"א / 20 בדצמבר 2020

תמהני על השאלה. אם מרן זצ"ל הנהיג כן, מדוע שתהיה שאלה אם זו הנהגה טובה הלכה למעשה. אלא שהיה לשאול באיזה גיל הנהגה זו נכונה. והתשובה היא שהנהגה זו נכונה לילדים קטנים ביותר, כבני שלוש או ארבע שנים. ולא יותר מכך. 

רק חידוד
אדם מסיבה מסיומת שלא התפלל שחרית עד סוף ארבע שעות זמניות עדין מתפלל עד חצותעם ברכות קראת שמע בלי שם ומלכות בעצם הפסיד מצות קראית שמע מהתורה ,
ומצוות תפילה הרי הוא התפלל אבל לא בזמנה אז איך קוראים להפסד הזה? ה' טבת תשפ"א / 20 בדצמבר 2020

ביטל מצוות עשה במה שלא קרא קריאת שמע בזמנה. והפסיד כמה ברכות. ותפילת שחרית עולה לו בדיעבד. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה