הלכה ליום חמישי ב' טבת תשפ"א 17 בדצמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלמה בן רחל ויוסף דהן ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

תפלת שחרית בשעה מאוחרת

בהלכה הקודמת ביארנו, כי יש להתפלל תפלת שחרית בבוקר, עד סוף ארבע שעות מזריחת השמש, כך שבימים אלה, סוף זמן תפלה (בארץ ישראל) הוא בערך בשעה תשע ועשרים בבוקר.

מי שהתאחר עד לאחר ארבע שעות
מי שהתאחר ולא התפלל עד שעברו ארבע שעות מזריחת החמה, אף שעשה שלא כדין, שהפסיד את זמן התפלה, בכל זאת רשאי עדיין להתפלל עד זמן "חצות היום", שהוא אמצע היום (כי "חצות" מלשון "חצי"), כעבור שש שעות מזריחת החמה, ובימים אלה בארץ ישראל זמן חצות היום הוא בערך בשעה אחת עשרה וחצי לפני הצהרים, (11:33).

אולם לכתחילה אסור להמתין עד שעה מאוחרת כל כך להתפלל שחרית, אלא יש לדקדק ולהתפלל תמיד בתוך ארבע שעות מזריחת החמה. ויש אומרים שאם נשתהה עד אחר ארבע שעות בכוונה (במזיד), אף שרשאי להתפלל עד חצות היום, לא יתפלל אלא בתנאי "נדבה", שיאמר, שאם הוא רשאי עוד להתפלל, הרי תפלתו תהיה לשם תפלת שחרית, ואם אינו רשאי להתפלל, תהיה זו תפלת נדבה.

תפלת שחרית אחר חצות היום
אם עבר זמן חצות היום, שוב אינו רשאי להתפלל שחרית. ואם היה הדבר בשוגג או באונס גמור, עליו להתפלל תפלת תשלומין, כלומר להתפלל פעמיים תפלת מנחה, פעם ראשונה בתורת תפלת מנחה, ומיד לאחריה לעמוד שוב ולהתפלל תפלת העמידה לשם תפלת תשלומין של שחרית. ואף על פי שמייד בסמוך לחצות היום, עדיין לא הגיע זמן תפלת מנחה, עד שתעבור חצי שעה נוספת, מכל מקום, אין להתפלל תפלת שחרית אחר חצות היום, אפילו בסמוך ממש לחצות.

תפלת נשים אחר חצות היום
ביארנו כבר בכמה הזדמנויות, כי למנהגינו, הנשים חייבות בכל יום רק בתפלה אחת מן הדין. ותפלה זו תהיה, או תפלת שחרית, או מנחה, או ערבית, כפי שתרצה. והנה, אחר חצות היום, אסור להתפלל תפלת שחרית, וכמו כן, אסור להתפלל תפלת מנחה, עד שתעבור עוד חצי שעה. ולכן יש להסתפק, אם אשה יכולה להתפלל בשעה כזו שאינה שייכת לא לתפלת שחרית ולא לתפלת מנחה, שלכאורה מכיון שאין האשה מחוייבת אלא בתפלה אחת, תהיה זו איזו תפלה שתהיה, והיא רשאית להתפלל אף בשעה זו. ולהלכה שאלנו על כך את מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, והוא השיב לנו, שאשה אינה יכולה להתפלל את תפלתה בשעה כזו, מכיון שסוף סוף, היא מחוייבת בתפלה אחת כתקנת חכמים, שתהיה או שחרית או מנחה או ערבית, אבל לא תפלה בזמן שאינו שייך לא לשחרית ולא למנחה.

ולסיכום: יש להתפלל שחרית תוך ארבע שעות מזמן זריחת החמה. ובדיעבד, אם התאחר ולא התפלל, רשאי להתפלל עד זמן חצות היום. ואין חילוק בין אנשים לנשים בענין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הכוונה שנשים חייבות בתפילה אחת ביום, את כל התפילה או רק תפילת עמידה? ד' אייר תשע"ז / 30 באפריל 2017

הכוונה לתפלת העמידה. וכל השאר הוא ממדת חסידות.

מי שהתפלל שחרית בזמנה, לפני סוף ארבע שעות, אולם דילג על הקורבנות וכדו',האם רשאי להשלימם אף אחר חצות?​ י' אדר תשע"ו / 19 בפברואר 2016

רשאי להשלים אחר חצות, אולם מעיקר המנהג, אם בטל זמנו בטל קרבנו, ומסתבר שאין כל כך טעם בהשלמת הקרבנות אחר חצות היום

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה