הלכה ליום ראשון ו' טבת תשע"ח 24 בדצמבר 2017

ההלכה מוקדשת להצלחת

איילה בת מרים

שתזכה לזיווג הגון בקרוב, עם בעל ירא ה' ובעל מדות טובות, מתוך רוב שמחה,

הוקדש על ידי

משפחתה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה?

תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", וקודם טבילת כלים, מברכים "על טבילת כלים", וכן כל כיוצא בזה. מלבד טבילת הגר, שהוא גוי הבא להכנס תחת כנפי השכינה ולהיות יהודי, שאינו יכול לברך על הטבילה לפני שיטבול, שהרי אינו יכול לומר "אשר קדשנו במצותיו וצונו", כי עוד לא נתקדש בשום קדושה. לכן תקנו לו רבותינו שיברך על הטבילה לאחר שיטבול ויהיה יהודי.

אבל בכל שאר המצות בלי יוצא מן הכלל (חוץ ממצוה נמשכת), יש לברך על המצוה לפני עשייתה. ולא אחריה. ומי שמברך על המצוה לאחר עשייתה, ברכתו היא ברכה לבטלה. ולדעת הרמב"ם, עובר על איסור מן התורה, משום "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא".

ולפיכך לכאורה גם במצות נטילת ידים, חובה לברך על המצוה לפני שמקיימה.

ובכל זאת מצאנו כמה שיטות בענין ברכת "על נטילת ידים". שדעת האור זרוע, ורבינו חננאל, ועוד מרבותינו הראשונים, שיש לברך על נטילת ידים מיד כאשר מתחיל את הנטילה. כדי שיברך לפני מצות הנטילה. ואין אנו נוהגים כדבריהם.

ולעומתם דעת מקצת מרבותינו (הובאו באור זרוע סימן עט), שבנטילת ידים אין צורך בכלל שתהיה הברכה לפני המצוה. שהרי לפעמים, אין ידיו של הנוטל נקיות. ולכן לא תקנו שיברך לפני הנטילה כלל, ויוכל לברך אפילו אחר הנטילה. ואין הלכה כשיטה זו.

והדעה האמצעית, היא דעת התוספות ועוד הרבה פוסקים, שיש לברך לאחר הנטילה, כאשר ידיו נקיות, אבל לפני הניגוב. וזאת משום שניגוב הידיים הוא גם כן חלק ממצות הנטילה, שהרי חייב אדם לנגב את ידיו לפני שיאכל. ונמצא שמברך כאשר ידיו נקיות, ועדיין הוא עומד באמצע המצוה.

ומנהג העולם כשיטה זו, שיש לברך על נטילת ידים לאחר הנטילה קודם הניגוב. ולפי דעת מרן השלחן ערוך (סימן קנח סעיף יא), כל שמברך לאחר הניגוב, הרי ברכתו היא ברכה לבטלה. וכן דעת הרמב"ם ורוב הראשונים, שאם שכח לברך לפני הניגוב, אסור לו לברך לאחר הניגוב, ואם יברך, ברכתו היא ברכה לבטלה.

ולכן לסיכום: יש לברך על נטילת ידים, לאחר שנוטלים ידים, ולפני ניגוב הידים. ואם לא בירך עד שכבר ניגב את ידיו, לא יברך כלל. וכן פסק מרן רבינו הקדוש (הכ"מ) בספרו הליכות עולם (עמוד שיז)

שאלות ותשובות על ההלכה

גם בנרות שבת אומרים את הכלל שצריך שיברך לפני שעושה את המצוה? כ"ח טבת תשע"ח / 15 בינואר 2018

כוונתך, האם יש לברך על נרות שבת לפני או אחרי ההדלקה. והתשובה היא שלפי דעת מרן השלחן ערוך, גם בנרות שבת יש לברך לפני ההדלקה. וכן יש לנהוג.

ומה לגבי נטילת ידיים לפני ברכת אשר יצר?
ניתן לנגב ואז לברך? ט"ז תמוז תשע"ד / 14 ביולי 2014

ברכת אשר יצר, רשאי לברכה לאחר הנטילה

הכוונה לפני נטילת ידיים של בוקר? או לפני ארוחה עם פת? ט"ז תמוז תשע"ד / 14 ביולי 2014

הכוונה הן לנטילה של סעודה והן לנטילה של שחרית. רק שבנטילה של שחרית, אם לא בירך לפני שניגב, רשאי לברך אחר כך. (הלכה ברורה ח"א, בתשובות שבסוף הספר סימן ז).

אם אין באפשרותו לנגב ידיים מה יעשה? למשל הוא נמצא במקום שאין נייר לניגוב. או כשיש מכשיר אלקטרוני לייבוש ידיים.. שזה לא ממש ניגוב אלא ייבוש מהיר באוויר.
האם יברך כשאין לו במה לנגב כלל? כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

יברך בזמן שידיו רטובות, ואחר כך ייבש אותן באויר או על ידי מכונה.

למה כל הברכות ?
נרות שבת , נשים מדליקות ואחר כך מברכות, אני טועה? כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

גם בהדלקת הנרות, יש לברך ואחר כך להדליק. כמו שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בכמה מקומות. ויש מן האשכנזים שנהגו כמו שכתבת, וסמכו בזה על דברי קצת פוסקים שכתבו כן. אבל לספרדים ודאי אין לנהוג כן.

רציתי לשאול למה הכוונה  "חוץ ממצןה נמשכת"
ומה לגבי ברכת אשר יצר? אני נוהגת לאחר ניגוב הידיים. כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

ברכת אשר יצר, אינה ברכת המצוות, אלא ברכת השבח. ואפשר לברכה אחר שינגב ידיו, שאין לה שייכות למצות הנטילה.

מצוה נמשכת, היא מצוה שזמנה נמשך, כמו מצות מזוזה, או ציצית או תפלין, שאם לא בירך, יכול למשמש בתפלין ולברך.

האם מדובר גם בנטילת ידיים בבוקר וגם בנטילה שלפני הסעודה? ומה לגבי אשר יצר? כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

מדובר הן בנטילה של שחרית והן בנטילה לסעודה. אבל ברכת אשר יצר, יכולים לברכה לאחר הניגוב, כיון שאינה ברכה על מצות הנטילה, אלא ברכת שבח לה'.

האם גם בהדלקת נרות שבת - שקודם מדליקים ורק לאחר מכן מברכים? כ"ז סיון תשע"ד / 25 ביוני 2014

גם בהדלקת הנרות של שבת, לדעת מרן השלחן ערוך וכמעט כל רבותינו הראשונים, יש לברך לפני ההדלקה, ולא לאחריה. כמו שהורה מרן רבינו זצ"ל הכ"מ בכמה מקומות, ורק בין האשכנזים יש שנהגו להדליק תחילה, אבל לספרדיות, אין לנהוג כן. ויש בדבר חשש ברכה לבטלה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה