הלכה ליום ראשון ו' טבת תשע"ח 24 בדצמבר 2017

ההלכה מוקדשת להצלחת

איילה בת מרים

שתזכה לזיווג הגון בקרוב, עם בעל ירא ה' ובעל מדות טובות, מתוך רוב שמחה,

הוקדש על ידי

משפחתה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה?

תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", וקודם טבילת כלים, מברכים "על טבילת כלים", וכן כל כיוצא בזה. מלבד טבילת הגר, שהוא גוי הבא להכנס תחת כנפי השכינה ולהיות יהודי, שאינו יכול לברך על הטבילה לפני שיטבול, שהרי אינו יכול לומר "אשר קדשנו במצותיו וצונו", כי עוד לא נתקדש בשום קדושה. לכן תקנו לו רבותינו שיברך על הטבילה לאחר שיטבול ויהיה יהודי.

אבל בכל שאר המצות בלי יוצא מן הכלל (חוץ ממצוה נמשכת), יש לברך על המצוה לפני עשייתה. ולא אחריה. ומי שמברך על המצוה לאחר עשייתה, ברכתו היא ברכה לבטלה. ולדעת הרמב"ם, עובר על איסור מן התורה, משום "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא".

ולפיכך לכאורה גם במצות נטילת ידים, חובה לברך על המצוה לפני שמקיימה.

ובכל זאת מצאנו כמה שיטות בענין ברכת "על נטילת ידים". שדעת האור זרוע, ורבינו חננאל, ועוד מרבותינו הראשונים, שיש לברך על נטילת ידים מיד כאשר מתחיל את הנטילה. כדי שיברך לפני מצות הנטילה. ואין אנו נוהגים כדבריהם.

ולעומתם דעת מקצת מרבותינו (הובאו באור זרוע סימן עט), שבנטילת ידים אין צורך בכלל שתהיה הברכה לפני המצוה. שהרי לפעמים, אין ידיו של הנוטל נקיות. ולכן לא תקנו שיברך לפני הנטילה כלל, ויוכל לברך אפילו אחר הנטילה. ואין הלכה כשיטה זו.

והדעה האמצעית, היא דעת התוספות ועוד הרבה פוסקים, שיש לברך לאחר הנטילה, כאשר ידיו נקיות, אבל לפני הניגוב. וזאת משום שניגוב הידיים הוא גם כן חלק ממצות הנטילה, שהרי חייב אדם לנגב את ידיו לפני שיאכל. ונמצא שמברך כאשר ידיו נקיות, ועדיין הוא עומד באמצע המצוה.

ומנהג העולם כשיטה זו, שיש לברך על נטילת ידים לאחר הנטילה קודם הניגוב. ולפי דעת מרן השלחן ערוך (סימן קנח סעיף יא), כל שמברך לאחר הניגוב, הרי ברכתו היא ברכה לבטלה. וכן דעת הרמב"ם ורוב הראשונים, שאם שכח לברך לפני הניגוב, אסור לו לברך לאחר הניגוב, ואם יברך, ברכתו היא ברכה לבטלה.

ולכן לסיכום: יש לברך על נטילת ידים, לאחר שנוטלים ידים, ולפני ניגוב הידים. ואם לא בירך עד שכבר ניגב את ידיו, לא יברך כלל. וכן פסק מרן רבינו הקדוש (הכ"מ) בספרו הליכות עולם (עמוד שיז)

שאלות ותשובות על ההלכה

לאחר שאני מתפנה בבוקר, אני נוטל ידי ומברך "על נטילת ידיים" ומיד אח"כ מברך "אשר יצר" (מברך את 2 הברכות בעוד ידי רטובות), ורק אז מנגב את ידי. האם זוהי הדרך הנכונה? כ"ג תמוז תשע"ח / 6 ביולי 2018

יש לברך על נטילת ידיים, לנגב את הידיים, ואז לברך אשר יצר.

גם בנרות שבת אומרים את הכלל שצריך שיברך לפני שעושה את המצוה? כ"ח טבת תשע"ח / 15 בינואר 2018

כוונתך, האם יש לברך על נרות שבת לפני או אחרי ההדלקה. והתשובה היא שלפי דעת מרן השלחן ערוך, גם בנרות שבת יש לברך לפני ההדלקה. וכן יש לנהוג.

ומה לגבי נטילת ידיים לפני ברכת אשר יצר?
ניתן לנגב ואז לברך? ט"ז תמוז תשע"ד / 14 ביולי 2014

ברכת אשר יצר, רשאי לברכה לאחר הנטילה

הכוונה לפני נטילת ידיים של בוקר? או לפני ארוחה עם פת? ט"ז תמוז תשע"ד / 14 ביולי 2014

הכוונה הן לנטילה של סעודה והן לנטילה של שחרית. רק שבנטילה של שחרית, אם לא בירך לפני שניגב, רשאי לברך אחר כך. (הלכה ברורה ח"א, בתשובות שבסוף הספר סימן ז).

אם אין באפשרותו לנגב ידיים מה יעשה? למשל הוא נמצא במקום שאין נייר לניגוב. או כשיש מכשיר אלקטרוני לייבוש ידיים.. שזה לא ממש ניגוב אלא ייבוש מהיר באוויר.
האם יברך כשאין לו במה לנגב כלל? כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

יברך בזמן שידיו רטובות, ואחר כך ייבש אותן באויר או על ידי מכונה.

למה כל הברכות ?
נרות שבת , נשים מדליקות ואחר כך מברכות, אני טועה? כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

גם בהדלקת הנרות, יש לברך ואחר כך להדליק. כמו שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בכמה מקומות. ויש מן האשכנזים שנהגו כמו שכתבת, וסמכו בזה על דברי קצת פוסקים שכתבו כן. אבל לספרדים ודאי אין לנהוג כן.

רציתי לשאול למה הכוונה  "חוץ ממצןה נמשכת"
ומה לגבי ברכת אשר יצר? אני נוהגת לאחר ניגוב הידיים. כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

ברכת אשר יצר, אינה ברכת המצוות, אלא ברכת השבח. ואפשר לברכה אחר שינגב ידיו, שאין לה שייכות למצות הנטילה.

מצוה נמשכת, היא מצוה שזמנה נמשך, כמו מצות מזוזה, או ציצית או תפלין, שאם לא בירך, יכול למשמש בתפלין ולברך.

האם מדובר גם בנטילת ידיים בבוקר וגם בנטילה שלפני הסעודה? ומה לגבי אשר יצר? כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

מדובר הן בנטילה של שחרית והן בנטילה לסעודה. אבל ברכת אשר יצר, יכולים לברכה לאחר הניגוב, כיון שאינה ברכה על מצות הנטילה, אלא ברכת שבח לה'.

האם גם בהדלקת נרות שבת - שקודם מדליקים ורק לאחר מכן מברכים? כ"ז סיון תשע"ד / 25 ביוני 2014

גם בהדלקת הנרות של שבת, לדעת מרן השלחן ערוך וכמעט כל רבותינו הראשונים, יש לברך לפני ההדלקה, ולא לאחריה. כמו שהורה מרן רבינו זצ"ל הכ"מ בכמה מקומות, ורק בין האשכנזים יש שנהגו להדליק תחילה, אבל לספרדיות, אין לנהוג כן. ויש בדבר חשש ברכה לבטלה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה