הלכה ליום ראשון ו' טבת תשע"ח 24 בדצמבר 2017

ההלכה מוקדשת להצלחת

איילה בת מרים

שתזכה לזיווג הגון בקרוב, עם בעל ירא ה' ובעל מדות טובות, מתוך רוב שמחה,

הוקדש על ידי

משפחתה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה?

תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", וקודם טבילת כלים, מברכים "על טבילת כלים", וכן כל כיוצא בזה. מלבד טבילת הגר, שהוא גוי הבא להכנס תחת כנפי השכינה ולהיות יהודי, שאינו יכול לברך על הטבילה לפני שיטבול, שהרי אינו יכול לומר "אשר קדשנו במצותיו וצונו", כי עוד לא נתקדש בשום קדושה. לכן תקנו לו רבותינו שיברך על הטבילה לאחר שיטבול ויהיה יהודי.

אבל בכל שאר המצות בלי יוצא מן הכלל (חוץ ממצוה נמשכת), יש לברך על המצוה לפני עשייתה. ולא אחריה. ומי שמברך על המצוה לאחר עשייתה, ברכתו היא ברכה לבטלה. ולדעת הרמב"ם, עובר על איסור מן התורה, משום "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא".

ולפיכך לכאורה גם במצות נטילת ידים, חובה לברך על המצוה לפני שמקיימה.

ובכל זאת מצאנו כמה שיטות בענין ברכת "על נטילת ידים". שדעת האור זרוע, ורבינו חננאל, ועוד מרבותינו הראשונים, שיש לברך על נטילת ידים מיד כאשר מתחיל את הנטילה. כדי שיברך לפני מצות הנטילה. ואין אנו נוהגים כדבריהם.

ולעומתם דעת מקצת מרבותינו (הובאו באור זרוע סימן עט), שבנטילת ידים אין צורך בכלל שתהיה הברכה לפני המצוה. שהרי לפעמים, אין ידיו של הנוטל נקיות. ולכן לא תקנו שיברך לפני הנטילה כלל, ויוכל לברך אפילו אחר הנטילה. ואין הלכה כשיטה זו.

והדעה האמצעית, היא דעת התוספות ועוד הרבה פוסקים, שיש לברך לאחר הנטילה, כאשר ידיו נקיות, אבל לפני הניגוב. וזאת משום שניגוב הידיים הוא גם כן חלק ממצות הנטילה, שהרי חייב אדם לנגב את ידיו לפני שיאכל. ונמצא שמברך כאשר ידיו נקיות, ועדיין הוא עומד באמצע המצוה.

ומנהג העולם כשיטה זו, שיש לברך על נטילת ידים לאחר הנטילה קודם הניגוב. ולפי דעת מרן השלחן ערוך (סימן קנח סעיף יא), כל שמברך לאחר הניגוב, הרי ברכתו היא ברכה לבטלה. וכן דעת הרמב"ם ורוב הראשונים, שאם שכח לברך לפני הניגוב, אסור לו לברך לאחר הניגוב, ואם יברך, ברכתו היא ברכה לבטלה.

ולכן לסיכום: יש לברך על נטילת ידים, לאחר שנוטלים ידים, ולפני ניגוב הידים. ואם לא בירך עד שכבר ניגב את ידיו, לא יברך כלל. וכן פסק מרן רבינו הקדוש (הכ"מ) בספרו הליכות עולם (עמוד שיז)

שאלות ותשובות על ההלכה

לאחר שאני מתפנה בבוקר, אני נוטל ידי ומברך "על נטילת ידיים" ומיד אח"כ מברך "אשר יצר" (מברך את 2 הברכות בעוד ידי רטובות), ורק אז מנגב את ידי. האם זוהי הדרך הנכונה? כ"ג תמוז תשע"ח / 6 ביולי 2018

יש לברך על נטילת ידיים, לנגב את הידיים, ואז לברך אשר יצר.

גם בנרות שבת אומרים את הכלל שצריך שיברך לפני שעושה את המצוה? כ"ח טבת תשע"ח / 15 בינואר 2018

כוונתך, האם יש לברך על נרות שבת לפני או אחרי ההדלקה. והתשובה היא שלפי דעת מרן השלחן ערוך, גם בנרות שבת יש לברך לפני ההדלקה. וכן יש לנהוג.

ומה לגבי נטילת ידיים לפני ברכת אשר יצר?
ניתן לנגב ואז לברך? ט"ז תמוז תשע"ד / 14 ביולי 2014

ברכת אשר יצר, רשאי לברכה לאחר הנטילה

הכוונה לפני נטילת ידיים של בוקר? או לפני ארוחה עם פת? ט"ז תמוז תשע"ד / 14 ביולי 2014

הכוונה הן לנטילה של סעודה והן לנטילה של שחרית. רק שבנטילה של שחרית, אם לא בירך לפני שניגב, רשאי לברך אחר כך. (הלכה ברורה ח"א, בתשובות שבסוף הספר סימן ז).

אם אין באפשרותו לנגב ידיים מה יעשה? למשל הוא נמצא במקום שאין נייר לניגוב. או כשיש מכשיר אלקטרוני לייבוש ידיים.. שזה לא ממש ניגוב אלא ייבוש מהיר באוויר.
האם יברך כשאין לו במה לנגב כלל? כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

יברך בזמן שידיו רטובות, ואחר כך ייבש אותן באויר או על ידי מכונה.

למה כל הברכות ?
נרות שבת , נשים מדליקות ואחר כך מברכות, אני טועה? כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

גם בהדלקת הנרות, יש לברך ואחר כך להדליק. כמו שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בכמה מקומות. ויש מן האשכנזים שנהגו כמו שכתבת, וסמכו בזה על דברי קצת פוסקים שכתבו כן. אבל לספרדים ודאי אין לנהוג כן.

רציתי לשאול למה הכוונה  "חוץ ממצןה נמשכת"
ומה לגבי ברכת אשר יצר? אני נוהגת לאחר ניגוב הידיים. כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

ברכת אשר יצר, אינה ברכת המצוות, אלא ברכת השבח. ואפשר לברכה אחר שינגב ידיו, שאין לה שייכות למצות הנטילה.

מצוה נמשכת, היא מצוה שזמנה נמשך, כמו מצות מזוזה, או ציצית או תפלין, שאם לא בירך, יכול למשמש בתפלין ולברך.

האם מדובר גם בנטילת ידיים בבוקר וגם בנטילה שלפני הסעודה? ומה לגבי אשר יצר? כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

מדובר הן בנטילה של שחרית והן בנטילה לסעודה. אבל ברכת אשר יצר, יכולים לברכה לאחר הניגוב, כיון שאינה ברכה על מצות הנטילה, אלא ברכת שבח לה'.

האם גם בהדלקת נרות שבת - שקודם מדליקים ורק לאחר מכן מברכים? כ"ז סיון תשע"ד / 25 ביוני 2014

גם בהדלקת הנרות של שבת, לדעת מרן השלחן ערוך וכמעט כל רבותינו הראשונים, יש לברך לפני ההדלקה, ולא לאחריה. כמו שהורה מרן רבינו זצ"ל הכ"מ בכמה מקומות, ורק בין האשכנזים יש שנהגו להדליק תחילה, אבל לספרדיות, אין לנהוג כן. ויש בדבר חשש ברכה לבטלה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה