הלכה ליום שני כ"ו שבט תשפ"א 8 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב חיים ששון בן נאג׳י ומרגלית

ולהצלחת כל בני המשפחה

הוקדש על ידי

המשפחה

ביקור חולים

לפני כחמש עשרה שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים.

בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", (שמות יח), זו מצות ביקור חולים. ובמסכת סוטה (יד.) אמרו, נאמר בתורה, "אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ", וכי אפשר לו לאדם ללכת אחרי השכינה? והלא נאמר "כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא"?, אלא הלך (לך) אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא. מה הוא מלביש ערומים, שנאמר "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", אף אתה הלבש ערומים, (למי שאין לו כדי לקנות בגדים). מה הקדוש ברוך הוא ביקר חולים, שנאמר "וירא ה' אליו באלוני ממרא", אף אתה בקר חולים. מה הקדוש ברוך הוא ניחם אבלים, שנאמר "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו", אף אתה נחם אבלים. כללו של דבר, שחובה עלינו לנהוג במדת החסד ובמידת גמילות חסדים, ובודאי שבכלל זה מצות ביקור חולים.

וענין מצוה זו, כי על ידי הליכתו אצל החולה, עומד מקרוב על צרכי החולה להושיט לו כל עזרה אפשרית, אם חסר לו דבר ממאכל ומשקה או תרופות, או בעצה נבונה ונכונה כמו שנאמר "ותשועה ברוב יועץ", או בנקיון הבית כמו שהזכירו בגמרא במסכת נדרים (דף מ.) "מעשה בתלמידו של רבי עקיבא שחלה ולא נכנסו חכמים לבקרו, נכנס רבי עקיבא לבקרו, ובשביל שכיבד וריבץ לפניו (שרבי עקיבא ניקה וסידר את סביבתו של תלמידו החולה), אמר לו (התלמיד לרבי עקיבא), רבי החייתני! יצא רבי עקיבא ודרש, כל מי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים". (ובהלכה הבאה נרחיב עוד מענין זה).

ואפילו אם החולה שוכב בבית וישנם רופאים ואחיות המטפלים בו במסירות, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבכל זאת מצוה להכנס אליו לבקרו ולעודדו ולחזקו, וכמו שאמרו בגמרא במסכת נדרים (מ.) בן גילו נוטל אחד מששים בחוליו. ופירש המאירי שהכונה שאם המבקר את החולה אוהב אותו, שביקורו ערב על החולה מצד האישיות שבאה לבקרו, מיקל חוליו מעליו. וזו לשון הרמב"ם (פרק יד מהלכות מלכים הלכה ד), "ביקור חולים מצוה על הכל, ואפילו גדול מבקר את הקטן, ואפילו הרבה פעמים ביום, ובלבד שלא יטריח. וכל המבקר את החולה כאילו נטל חלק מחוליו והיקל מעליו, וכל שאינו מבקר כאילו שופך דמים".

ומדבריו מבואר גם כן שישגיחו המבקרים היטב שלא להטריח על החולה יותר מדאי. והדבר מצוי לעתים כאשר בני המשפחה באים לבקר את היולדת סמוך ללידתה, מרוב שמחתם מהלידה, ובכך הם מכבידים לעיתים על היולדת הזקוקה למנוחה, ומטרידים אותה שלא לתועלתה, דבר שאינו בכלל ביקור חולים, אלא להיפך. אלא ישגיחו היטב לדאוג למנוחתה ותועלתה.

בגמרא במסכת נדרים, אמר רב, כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גהינם שנאמר (בתהלים פרק מא), "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל (דל הוא החולה, כמו שהוכיחו בגמרא), בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'" (רעה היא דינה של גיהנם). והקדוש ברוך הוא משלם שכר על כך גם בעולם הזה, שנאמר בהמשך: "ה' יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו". וביארו בגמרא, ה' ישמרהו, מיצר הרע, ויחייהו, מן היסורים, ואושר בארץ, שיהיו הכל מתכבדין בו, ואל תתנהו בנפש אויביו, שיזדמנו לו רעים (חברים) טובים ולא יזדמנו לו חברים רעים.

שאלות ותשובות על ההלכה

רציתי לדעת שמרן השתתף בשעורי הרב פראנק באיזה שפה נמסר השעור?
עוד שאלה האם אומרים מזל טוב במקרה שאשה ילדה אבל היא במצב קשה בבית חולים? כ"ו שבט תשפ"א / 8 בפברואר 2021

 

אפשר לומר מזל טוב גם כשהיא במצב קשה. וה' ישלח לה רפואה שלימה.

השיעור נמסר בעיקר בעברית, אבל גם באידיש, וזה הספיק למרן זצ"ל כדי להבין את הדברים. הרב פראנק היה יודע לדבר עברית היטב. וגם לכולל שלו הכניס את מרן זצ"ל, ומאז התחילו לדבר יותר בעברית גם שם.   

בוקר טוב הרבה פעמים יוצא לי להתפלל ברכבת וכשאני מגיע לעמידה יש בעיה עם המזרח כי הרכבת משנה כיוונים אז לאיזה צד להתפלל בעמידה? כ"ו שבט תשפ"א / 8 בפברואר 2021

תשתדל להתפלל לצד ירושלים (לא למזרח, אלא לירושלים), ועל כל פנים תכוין בלבך שאתה מתפלל לכיוון ירושלים. שהרי אין לך ברירה אחרת. תבורך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה