הלכה ליום חמישי כ"ב שבט תשפ"א 4 בפברואר 2021

טעות בברכת השכיבנו

שאלה: מי שטעה בליל שבת, וסיים את ברכת השכיבינו כמו בימות החול, האם עליו לחזור ולברך? ומה הדין אם טעה בימות החול וסיים כמו הנוסח של שבת?

תשובה: בהלכה הקודמת כתבנו, שבימות החול מסיימים את ברכת "השכיבנו" שבתפלת ערבית, במילים: "שומר את עמו ישראל לעד, אמן", אבל בשבת יש לסיים, "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים, אמן".

ועתה עלינו לדון, איך יש לנהוג, אם אדם טעה וסיים את הברכה בליל שבת כפי הנוסח של יום חול. או להיפך, אם סיים ביום חול כפי הנוסח של שבת. האם עליו לחזור ולברך שנית? וכבר דנו בזה הפוסקים, וגם הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א דן בענין זה בספרו (סימן רסז), ונביא כאן את עיקרי הדברים.

כי באמת, שמדברי חז"ל בתלמוד ירושלמי (פ"ד דברכות) מוכח בפירוש שבזמן חז"ל היו מקומות שנהגו לסיים גם בימות החול באותו נוסח שאנו מסיימים בשבת. כלומר, גם בימות החול היו אומרים "הפורש סוכת שלום" וכו'. וכן מבואר במדרש ובדברי רבינו הריטב"א ועוד.

והמאירי בספרו מגן אבות (עמוד כ), הוכיח שבזמן חז"ל היו אומרים גם בימות החול "הפורש סוכת שלום", אלא שמנהג זה לא התקבל ברוב העולם, ונהגו כפי שאנו נוהגים, שבימות החול מסיימים "שומר את עמו ישראל", ובשבת היו מסיימים "הפורש סוכת שלום", כפי שאנו נוהגים.

וכבר הזכרנו בהלכה הקודמת, שיש מקומות שהיו מסיימים גם בליל שבת באותו נוסח שאנו מסיימים בימות החול. וכן מובא בסדור רב עמרם גאון.

ועל כל פנים יצא לנו מדברי הפוסקים הללו, שבדיעבד, כלומר, אם כבר טעה אדם, וסיים בליל שבת בנוסח של יום חול, וכן להיפך, אם סיים ביום חול בנוסח של שבת,  אינו צריך לחזור ולברך שוב את ברכת "השכיבנו", כי אין בשינויי נוסחאות אלה כדי לפסול את הברכה לגמרי אפילו בדיעבד.

ואמנם לא מצאנו בפירוש בדברי הראשונים שיורו כן, עד שהשמיענו בזה דבר חדש הגאון הראשון לציון שליט"א בספר ילקוט יוסף, שמצא לאחד מהקדמונים בספר ארחות חיים (דף סא ע"ג), שכתב בזו הלשון: ובברכת השכיבנו חותם "פורס סוכת שלום" וכו', ואם חתם "שומר את עמו ישראל לעד", אין מחזירין אותו, שכך אמר רב שלום גאון, שבישיבה לא היו משנים, לא בשבת ולא ביום טוב.

לכן למעשה, מי שטעה וסיים את ברכת השכיבנו בליל שבת, באותו נוסח שאומרים בימות החול, אינו חוזר לברך שנית, וכן הדין להיפך, אם טעה בימות החול וסיים בנוסח של שבת, שאינו חוזר לברך.

ומכל מקום אם נזכר מיד עם סיום הברכה, לפני שעבר זמן שיכול לומר "שלום עליך רבי" (כשתי שניות), יחזור ויתקן את נוסח הברכה. וכגון, אם סיים בליל שבת "שומר את עמו ישראל לעד אמן", ומיד שם לב שטעה בדבריו, יאמר מיד, "הפורש סוכת שלום עלינו" וכו'. (משנה ברורה ס"ק ט).

שאלות ותשובות על ההלכה

אחר המחי"ר מהדר"ג אשתמטיתיה כשעה חדא דברי מרן זצוק"ל, שדן בזה בשו"ת יביע אומר ח"ח (או"ח סי' יא אות כט). ב' אדר תשפ"א / 14 בפברואר 2021

תודה רבה, גם בילקוט יוסף ציין לדברי היביע אומר. תבורך מפי עליון,

שלום הרב,האם זה הדין גם כאשר טעיתי בכל הברכה ולא רק בחתימתה?כלומר אם אמרתי בשבת והגן בעדנו והסר מעלינו מכת אויב וכו' וכן אם ברכתי בחול כמו בשבת,לא צריך לחזור? כ"ב שבט תשפ"א / 4 בפברואר 2021

נכון, הדין בזה הוא אפילו שכשאמר את כל הברכה כמו הנוסח בחול. תבורך,

יש לציין שהדברים שהבאתם להלכה, נפסקו בשו"ת יביע אומר ח"ח (או"ח סי' יא אות כט) כ"ט שבט תשע"ו / 8 בפברואר 2016

תודה רבה על ציון הדברים בספרו של מרן זצוק"ל

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה


מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל? תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על......

לקריאת ההלכה