הלכה ליום רביעי כ"א שבט תשפ"א 3 בפברואר 2021

ברכת "השכיבנו" בליל שבת

שאלה: מדוע בליל שבת אומרים נוסח אחר בברכת "השכיבינו", ומדוע לאחר מכן אומרים "ושמרו בני ישראל את השבת"?

תשובה: בתפלת ערבית של ימות החול, לאחר ברכת "גאל ישראל", אומרים את ברכת "השכיבנו", ומסיימים "שומר את עמו ישראל לעד, אמן". אבל בברכת השכיבנו שבתפלת ערבית של שבת, כשמגיעים ל"והגן בעדינו", אומרים: "ופרושׂ עלינו ועל ירושלים עירך סוכת שלום, ברוך אתה ה' הפורשׂ סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים, אמן".

והטעם שאנו משנים את נוסח הברכה בליל שבת, הסביר רבינו הטור (סימן רסז), שבליל שבת אין לחתום (לסיים) "שומר את עמו ישראל לעד", משום שכן מפורש במדרש, שבשבת אין צריכים שמירה (כלומר, אין צריכים להתפלל על השמירה), כי השבת שומרת. ובספר ילקוט יוסף לרבינו הגאון הראשון לציון שליט"א (עמוד תפה), הביא שכן כתב רבינו דוד אבודרהם (דף קמד), שאין לומר "שומר את עמו ישראל לעד", משום שאמרו במדרש שבשבת אין צריך שמירה, כי השבת שומרת. ועוד, שכן מפורש בתלמוד ירושלמי (פ"ד דברכות), שמה שאומרים "שומר את עמו ישראל לעד", זהו דוקא בימות החול, אבל בשבת אומרים "ופרוש עלינו סוכת שלום", וכן כתבו הגאונים. וכן נוהגים בקצת מקומות, אבל באשביליא ובטוליטולא (שמות ערים בספרד, סביליה וטולדו), נוהגים לחתום בשבת כמו בימות החול, ורק בימים טובים (חגים) אומרים "ופרוש עלינו סוכת שלומך", ואיני יודע למה חותמים בימים טובים כך, ובשבתות חותמים כמו בימות החול. עד כאן לשון רבי דוד אבודרהם.

גם בספר כף החיים הביא בשם הזוהר הקדוש, שבשבת אין צריך שמירה, ולכן יש לסיים את הברכה בנוסח שהזכרנו. ובספר חשק שלמה (סימן קפח) כתב, שהטעם שאומרים את הנוסח הזה בשבתות ובימים טובים, הוא משום ש"סוכת שלומך", הכוונה היא לסוכת עורו של לויתן, שעתיד ה' להושיב בתוכה את ישראל הצדיקים לימות המשיח, ואז יהיו כל הימים כיום שבת ומנוחה לחיי עולמים.

וכתב בספר שבולי הלקט (סימן סה), שבליל שבת אין צריך לבקש שמירה כמו בימות החול. והביא משל, למלך שהתרחק בטעות מחייליו, ונכנס לתוך עם אחר, ואז היה מפחד שמא מישהו מבקש את נפשו להורגו, לכן היה נוטל עמו לכל מקום את כלי הנשק שלו, והיה דרוך ומוכן לכל תקרית. אבל כשהגיע בחזרה לעירו ולשער מקומו, בין חייליו, אז הניח את נשקו האישי, שהרי סגניו ושריו נמצאים איתו כדי לשומרו. כך ישראל, כל ימות החול הם מפחדים, לפי שטרודים הם ואינם יכולים לשמור כל כך את המצוות ולעסוק בתורה, ומפני שאין להם כל כך זכות שתגן עליהם בימות החול, צריכים הם להתפלל שלא ינזקו מהמזיקים, ואומרים "ושמור צאתנו ובואינו לחיים טובים ושלום", ומסיימים "שומר את עמו ישראל לעד" כי התפלה היא כמו כלי נשק להגן. אבל כאשר מגיע יום השבת, כולם טורחים לכבוד השבת, איך לענג את השבת ולנוח ביום השבת, וגדולה היא זכות יום השבת שמגינה היא על הזוכרים לקדש אותו, ולכן אין צריכים שמירה, ודי להם לבקש על השלום. ולכן אומרים "ושמרו בני ישראל את השבת", שעל ידי זה שישראל שומרים את השבת, השבת שומרת עליהם.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם - וגדולה היא זכות יום השבת שמגינה היא על הזוכרים לקדש אותו, אמנם אמת שהשבת היא גם נקבה וגם זכר (כ"ש שבת מחללו), אבל מכיון שהשתמשתם בלשון נקבה ובפרט באותו משפט, אז אולי עדיף לכתוב לקדש "אותה"? כ"ט שבט תשע"ו / 8 בפברואר 2016

כתבנו יום השבת. ועל יום השבת, נכון לומר "אותו" יותר מאשר "אותה". כי המילה "אותו" חוזרת על "יום השבת", ולא על השבת, ולא על הזכות.

כתב כת"ר כי אין אומרים 'ושמור צאתנו לחיים ולשלום בשבת', ולהפתעתי כלל לא הזכיר כבודו כי האשכנזים אומרים זאת, והטעם כמו שכתב הט"ז רס"ז כי איננו בחזקת שומרי שבת כראוי שנזכה כי השבת תשמרנו מאליה [וכעין זה אין אומרים 'התכבדו מכובדים' בימינו], והוסיף שו"ע הרב כי על הרבים שבת שומרת וחותמים 'הפורש סוכת שלום' אך ליחיד אין ערבות שיישמר, ולכן אומרים 'ושמור צאתנו'. כ"ד שבט תשע"ו / 3 בפברואר 2016

אנו מתנצלים על כך, שבאמת לא הבחננו בכך שלא הזכרנו את נוסחת האשכנזים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה


מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל? תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על......

לקריאת ההלכה