הלכה ליום חמישי י"ב טבת תש"פ 9 בינואר 2020

אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם.

בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא לה בשמה, משום שטעם הדבר שחייב אדם בכבוד רבו, מבואר במשנה במסכת בבא מציעא (לג.), "מפני שמביאו לחיי העולם הבא", והוא הדין אם כן לגבי תלמידה שמורתה מחנכת אותה על פי התורה למוסר וצניעות, ומביאתה לחיי העולם הבא. ואף על פי שהמורה מקבלת על כך שכר לפרנסתה, אין בכך כלום, כי מה שהתלמיד מחוייב בכבוד רבו, אינו מצד שרבו קיים מצוה כשלימד אותו, אלא משום שלימדו הרב את דרכי תורתינו הקדושה, ועשה עמו טובה להביאו לחיי העולם הבא, ולכן אין הדבר תלוי בכוונת הרב בעת שלימדו אם הוא בכדי לקבל שכר על כך, או לקיים מצות לימוד תורה. והוא הדין לגבי מורה, שכל שהיא מביאתה לחיי העולם הבא, חייבת בכבודה.

כתב הגאון רבי חזקיה די סילוה (בעל "פרי חדש") שפשוט שיש חיוב לקום מפני אשה חכמה בתורה, כדין החיוב לקום מפני איש תלמיד חכם, ואף על פי שהאשה אינה מצווה לעסוק בתורה (אלא בהלכות הנדרשות לקיום מצוות התורה השייכות לה) ואם היא עסקה בתורה עד שנעשית חכמה כתלמיד חכם, אין לה על כך שכר כל כך כמו האיש, שהרי היא אינה מצווה לעסוק בתורה, מכל מקום סוף סוף הרי היא חכמה בתורה ולכן חובה לכבדה מצד התורה שבה. שהרי כבודה הוא כבוד התורה. וכן כתבו כמה מגדולי הפוסקים, וכך היא דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. והוסיף עוד, שאם היא אשה בעלת מעשים, שמשפיעה על נשים אחרות להדריכן בטהרת המשפחה וכשרות ושבת, וכדומה, אפילו אם אינה חכמה כל כך בתורה כמו תלמיד חכם, מכל מקום חובה לכבדה, וכמו שמבואר במסכת קדושין (לג:) שבעל מעשים צריך לקום מפניו, ופירשו הגאונים, שבעל מעשים הוא אדם טוב עין בצדקה ובצרכי ציבור ובמדות טובות, שאף על פי שאינו מופלג בחכמה חייבים לנהוג בו כבוד ולקום מפניו וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך (יו"ד סי' רמד). והוא הדין לגבי אשה בעלת מעשים. ולכן יש לקום מפניה כמו שביארנו.

ולגבי אשה שהיא חכמה בתורה, ראוי להזכיר שאמנם עמדו לישראל כמה נשים שהיו חכמות גדולות בתורה, ובזמן המקרא מפורסמות אמותינו הקדושות ובפרט שרה אמנו הנביאה, ומרים אחות משה ואהרן, וחנה אשת אלקנה ודבורה הנביאה, וחולדה ואביגיל ואסתר ועוד. וגם בדורות שלאחר מכן, נודעו כמה נשים גדולות בזמן המשנה והגמרא, ובכללן ברוריה אשתו של רבי מאיר (בפסחים סב:), ואף בדורות שלאחר מכן, מפורסמת בתו של רש"י שבאחרית ימיו כתבה וחתמה בשאלות ותשובות. ובשו"ת מהר"י מולין (סימן עה) נזכרת הרבנית לאה שהתכתבה עם גדולי הדור בדבר הלכה.

גם הגאון מרן החיד"א בספרו מעגל טוב (עמוד 61) הזכיר לשבח את אשתו הרבנית רחל, וכתב עליה שהיתה יחידה בדור בין הנשים בחכמה ושכל עצום ונורא. וכן נודעו עוד נשים יקרות רוח שזכו להיות גדולות בתורה. ובבבל היתה אשתו של רבי יעקב מכורדיסטן, ראש ישיבת מוסול, שהיתה מלמדת לתלמידים תורה מאחורי פרוכת. וכן בדור שלפנינו, היו כמה נשים חכמות בתורה, ובכללן אמו של הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, שהיתה משתתפת בשיעורי מרן זצ"ל, ושואלת ומשיבה בחכמה ותבונה רבה. ואלו היו נשים חכמניות וצדקניות, וצנועות בלבושן ובמעשיהן, ובזכות נשים צדקניות עתידים ישראל להגאל (סוטה יא:). (וידוע שיש בזמן הזה אנשים שמציגים עצמם שהם תלמידי חכמים, אבל באמת אינם בקיאים בתורה, וחסרים ביראת שמים. וכן נשים שאננות, שברצותן להשוות את האיש לאשה לגמרי מגלות פנים בתורה שלא כהלכה, וביד כל אדם הבחירה ללכת אחר תלמידי חכמים אמתיים יודעי ה' וחושבי שמו).

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שדעת ה"פרי חדש" שיש לקום בפני אישה חכמה בתורה ושכן פסק מרן הרב עובדיה זצוק"ל. רציתי לדעת היכן בדיוק ב"פרי חדש" זה נמצא וכן היכן נמצאת פסיקתו של מרן הרב עובדיה זצוק"ל? ב' אדר תש"פ / 27 בפברואר 2020

אינו מודפס בספר פרי חדש, אלא מובא בשם הפרי חדש בכתב יד, והוא בספר זרע יצחק להגאון רבי יצחק עטייה בקונטרס פלפלת כל שהוא סימן א). ודברי מרן זצ"ל בספר הליכות עולם חלק שמיני עמוד קצג.

האם החיוב לעמוד בפניי 'אישה חכמה' הוא גם על איש? י"ב טבת תש"פ / 9 בינואר 2020

בודאי

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה